תהליך ההיזדקנות -
האם אפשר להאט אותו
זיקנה, ובסופה מוות, בעיני כולנו, הם מצב טבעי שכולם מגיעים אליו בסופו של תהליך, ולא ניתן להימנע או להתחמק ממנו. כולנו גם יודעים שהזיקנה מלווה בירידה בתיפקוד כל המערכות בגוף, מי יותר מי פחות. מסתבר כי התיאוריה הזו פתוחה למספר פרשנויות
קרן אזולאי,
מידענית רפואית באינטרנט
יש הטוענים כי עלינו להתייחס לזיקנה לא כאל "מצב טבעי ובלתי נמנע", אלא כאל "מחלה" שניתן ורצוי לטפל בה. העלייה בשנים אינה מחייבת, לפי אותם גורמים, ירידה במצב התיפקודי. דרושה אפשרות לטפל בזיקנה, קרי במחלת הזיקנה, ממש כמו בכל מחלה אחרת, וכך ניתן יהיה להאט את התהליך.
עד כה, 120 שנה היא תוחלת החיים הארוכה ביותר הידועה למדע, אך היום כבר לא מדברים רק על תוחלת חיים אלא מדגישים דווקא את איכותם. האם לא נעדיף ששנות גיל הזהב שלנו לא יעברו עלינו בירידת תיפקוד של כל המערכות ובמחלות כרוניות או סופניות, אלא בבריאות טובה יחסית, כשהזיכרון טוב, וההרגשה הכללית טובה יותר מהצפוי מגיל הזהב היום?
בסקירה הנוכחית אנסה לסקור את הסיבות האפשריות לזירוז תהליך ההזדקנות, נבדוק את כיווני המחקר כיום בנושא זה, ונעבור על מספר דרכים שבאמצעותן, ניתן, אולי, להאט את תהליך ההזדקנות.
תיאוריות
גוף/נפש
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות רפואת הגוף/נפש, שמתאפיינת בהנחה אחת עיקרית - לכל מחשבה העוברת במוחנו מתלווה תגובה כימית בגוף. תחושת מתח לאורך זמן מתורגמת לתגובה כימית הגורמת להתפרצות מחלה. מכיוון שכך, כל חולה משאיר "טביעת יד" שלו במחלתו.
כאב, למשל, הוא מידע גולמי המתקבל מגופנו, והוא מסמל דברים שונים לאנשים שונים. הספורטאי מתייחס לכאב כסימן להישגיות. תרופות פלסבו יכולות להפסיק כאב, להפסיק הפרשת חומצה בקיבה אצל חולי אולקוס, להוריד לחץ דם או להילחם בגידולים סרטניים - הגוף מסוגל ליצור כל תגובה ביוכימית במוח כתגובה לסוגסטיה (השאה) מתאימה.
הירידה באנרגיה ובפעילות בגיל הזיקנה היא, על פי התיאוריה של רפואת גוף/נפש, בעיקרה תוצאה של מחשבה, כלומר ציפייה לירידה ביכולות עם הגיל, בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה". על ידי חידוש הרצון לחיות חיים פעילים, עם מטרה, רבים מהאנשים בגילאי הזהב יהיו מסוגלים לשפר באופן מאוד משמעותי את היכולות המוטוריות שלהם, את כוחם ואת התגובות המנטליות שלהם.
Natural Health, MDX Health Digest, Jan/Feb 1994, 24 (1):58-60
השעון הביולוגי
תיאוריה זו מבוססת על ההנחה כי תהליך ההזדקנות הוא תיכנות גנטי מוקדם. התאים שלנו מתחלקים מספר פעמים שנקבעו "מראש", ופרק הזמן בין חלוקה לחלוקה הוא הקובע את תוחלת חיינו. לכל סוג תא יש החלוקה שלו. גורמים כמו מתח או תזונה לקויה, התנוונות ובריאות המערכת החיסונית וההורמונלית, יכולים להשפיע על אותם נתונים "שנקבעו מראש". הגנים שלנו מושפעים על ידי חומצות הגרעין RNA ו-DNA. כשה-RNA נפגע, הדבר משפיע על פעילות התאים, על בניית החלבונים, ועל תהליך תיקון והחלמה של הרקמות. תהליך ההתבלות ופגיעות אקראיות בגנים ממריצים את תהליך ההזדקנות. כימיקלים, מיקרואורגניזמים, רעלים, תזונה לקויה ומחסור, למשל, בייצור אנזימים במערכת העיכול, יכולים להשפיע על כל התהליך התאי הזה.
הורמונים
עד עתה, לא ידוע על הורמון מסוים או קוד מסוים המורה על תהליך של מוות או חיסול עצמי. עם זאת ישנן נטיות אישיות להרס עצמי, תת-הכרתיות, כמו למשל, לא לדאוג לבריאותנו בדרך הטובה ביותר.
ככל שאנו מתבגרים, עלינו לשים לב ולמזער עד כמה שניתן את תהליך ההזדקנות הפנימי ולשמור על החיות ועל בריאות הרקמות. את זאת אפשר להשיג על ידי הקפדה על אכילת מזון קל אבל מזין ועל ידי שמירה על המשקל. השילוב של מחסור בחומרים מזינים ומתח תורם רבות לזירוז תהליך ההזדקנות וכתוצאה - לתהליך המוות.
תיאוריית האחיזה הצולבת של חלבונים (Cross-Linking Theory)
תיאוריה זו גורסת כי שינויים ברמת התא קורים כאשר מולקולות חלבונים ברקמות הגוף גורמות למיקרוסיבים (Microfibers) להיות מונחים כנגד הכיוון הרגיל של סיבי הרקמות. מצב זה מזרז את תהליך ההזדקנות על ידי כך שגורם לחוסר גמישות, קשיון וניוון.
תיאוריית הרדיקלים החופשיים
תיאוריה זו היא מהיותר מקובלות שבין התיאוריות לסיבת ההזדקנות, והיא מספקת הסבר לבסיס של מחלות ניווניות.
התיאוריה גורסת כי רדיקלים חופשיים, שהן מולקולות לא יציבות וריאקטיביות בעלות אלקטרון חופשי, מחפשות להיצמד לכל מה שרק יתקלו בו. אם לא נתקל בהן אנטיאוקסידנט ש"יפרק אותן מנשקן", הרי שהן יתקפו את ממברנת התא, מולקולות שומן או רקמות.
רדיקלים חופשיים נוצרים על ידי חמצן וכימיקלים אחרים. שומנים לא רוויים, כימיקלים ריאקטיבים, שנשאפו בדרכי הנשימה או נצרכו במים או במזון, ועישון, למשל, מייצרים רדיקלים חופשיים.
האנטיאוקסידנטים מגינים עלינו על ידי כך שהם כובלים את הרדיקלים החופשיים. צריכה טובה של אנטיאוקסידנטים - ויטמינים E ו-C, ביתא-קרוטן, סלניום ועוד - מנטרלת את הרדיקלים החופשיים ומונעת נזק לרקמות ולתאים.
תיאוריות נוספות
תיאוריות נוספות מתייחסות לטעויות ב-DNA, הנגרמות, כנראה, על ידי רדיקלים חופשיים, חשיפה לחומרים כימיים ונטייה גנטית.
שינויים בפעילות המוח, שינוי בבקרה על האיזון בין המערכת ההורמונלית והעצבית יכולים לעמוד במרכז תהליך ההזדקנות.
רמת החיסון העצמי וירידה כללית של המערכת החיסונית מהווים בסיס לתיאוריה אחרת.
מתח, שתורם רבות ליצירת הרדיקלים החופשיים, יכול להוות גורם בסיסי בתהליך ההזדקנות, כמו גם לפגוע בשאר פעילויות חיוניות של הגוף.
סביר להניח, כי תהליך הזדקנות הכללית כולל בתוכו שילוב כל התיאוריות שהוצגו כאן - כל אחת לחוד וכולן ביחד.
מחקר
המחקר בתחום הזיקנה מתמקד במספר נושאים עיקריים:
- טיפול הורמונלי חלופי לשיפור תיפקודי הרקמות, שיפור העמידות החיסונית כנגד מחלות כרוניות והפיכת תהליך ההזדקנות.
- טיפולים גנטים, טיפולים ברמת התא (Cell Therapy) לטיפול במחלות גנטיות ולהארכת תוחלת החיים.
- טכנולוגיה חדשה לאיברים מלאכותיים.
- מציאת ביומרקרים חדשים שימדדו את קצב ההזדקנות האנושי ויאפשרו לרופאים למדוד ולבדוק יעילות טיפולזה או אחר לרסן את תהליך ההזדקנות או אפילו להפוך אותו.
- התקדמות ביכולת לבדוק ולתקן פגמים ביולוגיים או אנטומיים ברמת התא.
- השתלת איברים מלאכותיים, קרי פרוטזות ביולוגיות/מכניות בעלות קשר תאי עצבי.
- התקדמות במחקר האנטיאוקסידנטים, ויטמינים ותרופות, שיוכלו להגן על התאים מפני נזקי הרדיקלים החופשיים - הזדקנות טרום זמנם - ואפילו למנוע סרטן.
- התפתחויות חדשות בתחום התרופות לשיפור תיפקודי המוח, הזיכרון וה-IQ.
- התפתחויות חדשות בתחום הכירורגיה הפלסטית וטכניקות חדשות שיאפשרו ל"הצעיר" את העור עד כדי 20 שנה.
- התקדמות ביכולת האבחנה של מחלות כרוניות 5-15 שנה לפני שהן פורצות. שיטות אבחנה מוקדמת כבר תרמו בארה"ב לירידה של 6% בתמותה ממחלת הסרטן ב-4 השנים האחרונות.
טיפולים
השיטה המוכחת היחידה להאטת הזיקנה ולהארכת תוחלת החיים ביונקים היא הגבלת קלוריות בתזונה עשירה, שיטה שהוכחה כיעילה אצל עכברים, חולדות, ונבדקת באחרונה על קופים.
יעילות הטיפולים ברשימה הבאה עדיין לא הוכחה, אולם קיימת עדות מדעית לכך שיש להם היכולת לתרום להאטת תהליך הזיקנה.
דפרניל - Deprenyl
שם אחר ל-Selegiline Hydrochloride (מוכר בארה"ב בשם Eldepryl). מספר ניסויים קליניים הוכיחו את יעילות התרופה אצל חולי פרקינסון וחולי אלצהיימר.
עדות לכך שדפרניל מסוגל להאט את תהליך ההזדקנות נכללת במחקרים המצביעים על כך שהוא מגן על תאי העצב (נאורונים) מרעלנים עצביים -Neurotoxins בתרבית מריקמה, מגביר רמות של אנזימים אנטיאוקסידנטים, מפחית רמות של האנזים Monoamine Oxidase B מאריך את תוחלת החיים של חולדות ועכברים.
הורמון גדילה - Human Growth Hormone
הורמון הגדילה מחזק את המערכת החיסונית ובונה שרירים וכוח. רמות הורמון הגדילה פוחתות עם הגיל. מדענים הצליחו להראות כי ניתן ל"הצעיר" נשים וגברים מתבגרים" באמצעות הזרקת ההורמון לגוף עד כדי חזרה לרמות הורמון הגדילה בגוף בתקופה שהיו צעירים.
מחקר פרובוקטיבי, שנערך במדינת דרום דקוטה בארה"ב, הצביע על תוחלת חיים גבוהה יותר מאשר לקבוצת הביקורת בקבוצת עכברים שקיבלו זריקות של הורמון הגדילה.
דרך נוספת להגדלת רמות ההורמון בגוף היא צריכת תוספים, כמו ארגינין ואורניתין. מספר חברות תרופות מפתחות מגרי גורם הפרשה (Secretogogues) שיילקחו דרך הפה, ויגרו את בלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמון.
DHEA- Dehydroepiandrosterone
הורמון המופרש על ידי בלוטת האדרנל והוא פרקורסור (קדמן) להורמונים סטירואידים, כגון טסטסטרון ואסטרוגן. רמות ה-DHEA פוחתות באופן רציני עם הגיל, גם אצל גברים וגם אצל נשים.
יש מספר מחקרים המעידים על כך כי צריכה דרך הפה של DHEA מגבירה את הפעילות הנוירולוגית ומחזקת את המערכת החיסונית, ויש לו היכולת להגן מפני סוגים מסוימים של סרטן, מחלות לב וכלי דם.
במחקר קליני שהתקיים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, קיבלו נשים וגברים, אחת ליום לתקופה של 6 חודשים, 50 מ"ג של DHEA. מינון זה הגביר את מסת הגוף הרזה וכוח השריר ואת תחושת הבריאות הפיזית והפסיכולוגית של הנבדקים.
מלטונין
מלטונין הוא ההורמון שנוצר על ידי בלוטת האיצטרובל, הנמצאת בבסיס המוח. המלטונין הוא אנטיאוקסידנט בעל כוח, שתואר כ"קוצב שעון ההזדקנות" הפנימי אצל בני האדם.
ההורמון מופרש כל לילה כחלק מדפוסי הביו-ריתמוס שלנו כדי לגרום לשינה ולמניעת עייפות.
המלטונין הדגים יכולות אנטי-סרטניות. בניסויים על עכברים באיטליה, תוספת מלטונין והשתלת רקמות בלוטת איצטרובל מעכברים צעירים בעכברים בוגרים הגדילו את תוחלת חייהן של החיות המבוגרות יותר.
Acetyl-L-Carnitine
ALC היא תרכובת מעוררת אנרגיה הדומה לחומצת אמינו. עד כה, ישנה עדות שנטילת ALC משפרת את הפעילות הקוגניטיבית גם אצל בריאים וגם אצל חולי אלצהיימר, ומחזקת את שריר הלב.
הבסיס לטענה ש- ALC יכול להוות גורם מאט בתהליך ההזדקנות יונק מהעדות ש-ALC משפר את פעילות המיטוכונדריה במספר צורות .המיטוכונדריה היא "מפעל האנרגיה" שבתא, מקור האנרגיה הדרושה להפעלת התהליכים בגוף. מדענים משערים כי ירידה בפעילות של המיטוכונדריה יכולה להיות סיבה להזדקנות.
קו-אנזים Q10- Coenzyme Q10
היא תרכובת שהוכיחה יכולת להגן על הלב מפני מחלות לב וכלי דם כמו גם נגד סרטן. במחקר שנערך על ידי Bliznakov, עלתה תוחלת החיים של עכברים ב-50% לאחר שהוזרקו להם מנות של Co-Q10.
במחקר אחר שנערך ב-UCLA, עלתה תוחלת החיים הממוצעת במידה רבה לאחר שהעכברים קיבלו, דרך הפה, מינונים גבוהים של Co-Q10. בשני המחקרים, העכברים שקיבלו Co-Q10 נראו בריאים במיוחד בגילאים מאוחרים.
חימצה אלפא ליפידית – Alpha Lipoic Acid
לחומצה ליפידית יש יכולת אנסיאוקסידנטית חזקה לפעול כנגד הרדיקלים החופשיים במיטוכונדריה, אותו "מפעל אנרגיה" הנמצא בכל תא בגופנו. יש מדענים המאמינים כי הרדיקלים החופשים במיטוכונדריה מהווים גורם חשוב בתהליך ההזדקנות, והם משערים כי תוספת מינונים של חומצה ליפידית תוכל להאט את תהליך ההזדקנות. חומצה ליפידית היא יעילה בשיחזור אנטיאוקסידנטים אחרים, כמו ויטמין B לצורתם המקורית לאחר שטיהרו רדיקלים חופשים. ישנה גם עדות לכך שחומצה ליפידית יכולה להפחית מק שנוצר כתוצאה מעודף גלוקוזה בדם, נזק שייתכן שהוא תורם לתהליך ההזדקנות. חומצה ליפידית ידועה גם ביכולתה להיות לעזר לחולי סוכרת, מחלה המזרזת, בין היתר, תהליכי הזדקנות.
Lycopene
Lycopene היא יחד עם הביתא-קרוטן, חלק ממשפחת הפיגמנטים הצמחיים הנקראים "קרטנואידים". יש יותר מ-600 סוגים של קרטנואידים אולם ה-Lycopeneוהקרטונים הם החשובים שבהם. אלה הפיגמנטים הנותנים לעלים, לעגבניות ולצמחים אחרים את צבעיהם הבוהקים. Lycopene הוא המועמד הטוב ביותר למניעת הזדקנות, באשר הוא לוחם יעיל ביותר כנגד רדיקל חופשי הנקרא "Singlet Oxygen". חשובה העובדה כיLycopene מתחדש לאחר שבלע את ה-Singlet Oxygen ויכול לטהר מולקולות מסוכנות מבלי שיחוסל בעצמו. רמות ה-Lycopene יורדות עם הגיל, אפילו אם נמשיך לאכול את הירקות והפירות המכילים אותו Lycopene.הדגים יכולת להגדיל את תוחלת החיים של עכברים שנחשפו להקרנות ולהקטין מקרים של סוגי סרטן שונים אצל עכברים.
ויטמין E
ויטמין Eהוא המרכיב המסיס בשומן, המגן על ממברנת התא כנגד נזק שנגרם על ידי חימצון. הוא עוזר לסלניום בפעילותו האנטיאוקסידנטית ועובד יחד עימו להגברת פעילות המערכת החיסונית.
עד כה נערכו מספר מחקרים, המעידים על כך כי צריכה שיגרתית של ויטמין Eיכולה להפחית את הסיכון למחלות לב אצל נשים ואצל גברים, ולהגן מפני סרטן.
ויטמין Pantothenic Acid - B5
בניסוי בעכברים שקיבלו מינונים גדולים של ויטמין B5 נמצא שאותם עכברים חיו 19% יותר מאשר העכברים בקבוצת הבקרה.
נראה כי התפקיד הביוכימי העיקרי של הוויטמין הוא כמרכיב של קואנזים A, המעורב בתגובות כימיות רבות ההכרחיות לתהליך החיים, כולל טיהור וסילוק חומרים מסוכנים.
ויטמין Pyridoxine - B6
בניסוי שנערך במרכז המחקר NASA בארה"ב, עלתה תוחלת החיים של עכברים בוגרים (18 חודשים) שקיבלו B6 ב-11% מאשר בקבוצת הבקרה. לוויטמין B6מספר תפקידים חשובים בתהליכי החיים. הוא נחוץ לתהליך חילוף החומרים של חומצות אמינו כגון Tyrosine ו-Phenylalanine, והוא פקטור נלווה (יחד עם חומצה פולית) למערכת ההגנה של הגוף כנגד רמות גבוהות של Homocysteine, הגורמות לטרשת העורקים, מחלות לב ושבץ מוחי.
אנטיאוקסידנטים סינתטיים
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הנוכחית ערך Debham Harman, אבי תורת הרדיקלים החופשיים, מספר ניסויים בהם האריך את תוחלת החיים של עכבריםבעזרת אנטיאוקסידנטים סינתטים. האנטיאוקסידנטים שהשתמש בהם כללו Ethoxyquin ,BHT ,MEA-2, ו-NDHGA. דייר הרמן הצליח להעלות את תוחלת חיי העכברים ב-61% בעזרת האנטיאוקסידנטים הללו. מחקרים שנערכו בהמשך, אישרו את יכולת הארכת תוחלת החיים על ידי שימוש ב-Ethoxyquin ו-NDHGA. התוספים הללו לא הפכו להיות פופולריים בשל תופעות הלוואי שנגרמו בעקבות שימוש כרוני.
לסיכום, נדמה, כי בעתיד הלא כל כך רחוק, נוכל להגיע לגיל שיבה טובה, בבריאות טובה יותר. אנו תלויים במחקר שיביא לנו פתרונות מוכחים, אולם עד אז, נדמה כי ראוי להקפיד על מחשבה חיובית ותזונה טובה!