נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

שיפור התיפקוד המיני

בדרכים טבעיות

ליקויים בתפקוד מיני אינם פוסחים גם על נשים, אלא שהאימפוטנציה הגברית חולשת על החיפוש המדעי אחר סטימולטורים מיניים, והנשים יוצאות מקופחות. בכתבה זו ננסה לתור אחר מגוון אמצעים טבעיים לשיפור התפקוד המיני, לטובת הנשים

הדה רום,
כתבת לענייני בריאות

ומי ימריץ את האישה?

לליקויים בתיפקוד המיני הנשי מגוון סיבות, והן נעות בין בעיות נפשיות לבין בעיות שאותן הוא מגדיר כ"מצויות על הגבול שבין האורגאני לנפשי". העזרים הטבעיים שהוא מציע לנשים לשיפור תפקודן המיני מכוונים להרגעה יותר מאשר להמרצה. מוצגות אמנם מספר תשובות לבעיות ייחודיות, אך בדרך כלל בולטת התייחסות כוללנית יותר לגוף האישה כמנגנון שלם. ה"פאסיפלורה אינקארנטה" - אף שהיא קרויה "פרח התאווה", אינה אלא סם מרגיע קל. אי אפשר לראות בה אפרודיזיאק, אבל היא מוכרת כתרופה אפקטיבית לעצבים מתוחים וכאדפטוגן. האפרודיזיאק "המוצהר" היחיד ברשימה הוא ה"דמיאנה" המקסיקני, המכיל שמן שמגרה את דרכי השתן, מגביר את רגישות הדגדגן, ותורם בכך לאורגזמה דגדגנית משופרת. אף שהדמיאנה מגרה גם את הפין - הוא משמש כממריץ מיני בעיקר אצל נשים, הואיל ורגישות מוגברת של הפין עלולה להוביל לפליטה מוקדמת.

השפעות ישירות על אברי הרבייה ועל המערך ההורמונלי

"הקוהוש השחור", יליד צפון אמריקה, מוצג על ידי המחבר כתרומה אידיאלית לפעילות המינית של האישה - זאת בגלל השפעותיו המיוחדות על רקמות אברי המין והרבייה הנשיים, ותודות ליכולתו להשקיט מתח עצבי. בנוסף לאיזון המחזור החודשי ולפעילות אסטרוגנית קלה, הוא גם מפחית גודש בלתי רצוי בווגינה, בצוואר הרחם וברחם, מייצר פעילות אנטי-דלקתית ברחם, מפחית התכווצויות ותורם בכך להרגעת אברי המין. ה"קוהוש השחור" מדכא סימפטומים בלתי נעימים של גיל המעבר (גלי חום למשל), והפך משום כך למרכיב פופולארי בנוסחאות צמחיות לשיפור איכות גיל המעבר.

הרפואה האיור-וודית רוחשת יראת כבוד רבה ל"בטטה הפראית" (WILD YAM) - צמח מקסיקני, המשמש תרופה נגד אימפוטנציה והעדר פוריות אצל נשים. הוא מסייע לאזן את היחסים שבין רמות הפרוגסטרון לאסטרוגן ומקל סימפטומים של PMS (תסמונת קדם-ויסתית) ושל גיל המעבר. יש טוענים כי הבטטה הפראית טובה לגברים ולנשים כאחת, בגלל יכולתה להגביר את ייצור הסטרואידים המיניים בכבד, אלא שטענה זו עדיין לא בוססה.

ה"צ'אסטברי" ("תות צנוע", בתרגום חופשי) מופק מפרי הגדל על שיח שאחד מכינוייו הוא "עץ הצניעות". למרות שמו הוא נחשב לצמח המועדף באירופה לטיפול במיניות האישה, בשל השפעתו המועילה על אברי המין והרבייה של האישה ועל החשק המיני. לפני כמה מאות שנים יוחסו לו תכונות הפוכות, קרי הפחתת החשק המיני, והסירופ שהוכן ממנו נלגם על ידי כמרים ונזירות ששאפו להתמיד בחיי פרישות דווקא.

בנוסף לתכונה המשוערת של הגברת חשק מיני, עשוי הצ'אסטברי לשפר את המערך ההורמונלי אצל נשים (וייתכן שגם אצל גברים), ולקדם בכך תפקוד מיני בריא. נמצא שהצמח משפיע על הפרשת הורמוני בלוטת יותרת הכליה.

באופן מיוחד מעניינת יכולתו להוריד רמות גבוהות של פרולקטין בדם (המצטברות בעיקר בתקופות של מתח או בהשפעת תרופות מסוימות, ומקושרות לירידה בתפקוד המיני של שני המיני). במקביל, תורם ה"צ'אסטברי" בעקיפין להעלאת רמות הפרוגסטרון. בעובדה זו יש אולי כדי להסביר את הדיווחים על הצלחתו בטיפול בתסמונת קדם-ויסתית ובווסתות תכופות או כבדות מדי.

ה"דונג קוואי" ידוע כתומך כללי בבריאות הגניקולוגית. הוא התפרסם בזכות יכולתו לקדם את בריאות אברי המין של האישה בד בבד עם בריאותה הכללית. ברפואה העממית הסינית הרבו להשתמש בו בטיפול בהתכווצויות בעת המחזור החודשי, במחזור בלתי סדיר, בתסמונת קדם-ויסתית ובסימפטומים של גיל המעבר. גם בימינו הוא שכיח ביותר בנוסחאות צמחיות מודרניות, שנועדו לטפל במגוון בעיות גניקולוגיות, ומאמינים כי ביכולתו להמריץ הפרשת אסטרוגן. ברפואה הסינית הוא היה מקובל גם כ"מאזן אנרגיה" וכ"מטהר גוף כללי", אולם הרפואה המערבית הקונבנציונאלית מסתייגת מהגדרות אלה.

ה"איזופלאבונים" העיקריים של הסויה: הג'ניסטאין והדאידזאין - מוצעים כחלופות הטבעיות לטיפול אסטרוגני חלופי. השפעותיהן האסטרוגניות הקלות מפחיתות סימפטומים בלתי נעימים האופייניים לגיל המעבר (יובש הנרתיק, למשל), וכן את הסימפטומים של התסמונת הקדם-ויסתית. הם מצטיינים בהשפעות רב צדדיות על הבריאות הכללית, והתועלת הבריאותית הנשית הכללית המיוחסת לסויה עושה איזופלאבונים אלה לרכיבים חיוניים בנוסחאות של תוספי מזון המיועדות לשיפור התיפקוד המיני.

טסטוסטרון לנשים

הבעיות הנשיות שטרדו את שלוותו של מחבר המאמר הקודם (התיסמונת הטרום-וסתית, עצבנות, בעיות גיל המעבר, יובש הנרתיק...), פינו מקום לצורכי מין מובהקים, כשאורגאזמת השרשרת מקבלת מקום שווה בחשיבותו לזיקפת הפין. ה"ליבידו"  הנשי הוא מציאות מוחשית, שקורמת במאמר זה עור וגידים, ולא מוסתרת עוד מאחורי בעיות גניקולוגיות. רשימת ממריצי מין לנשים "מוצאת  מהארון", והיא כוללת אפילו את הורמון הטסטוסטרון!

"לא החשק המיני שלך לקוי, כי אם תזונתך" אומרת המחברת, ללמדך ש"הסקס צועד על קיבתו". אולם למרות הדגש שניתן לסוגיית התזונה, מקדימה המחברת לדבר על חשיבות ההתעמלות האירובית דווקא. גלוי וידוע שפעילות זו מיטיבה עם הלב והשרירים, ומשפרת את זרימת הדם לכל חלקי הגוף. "מחקרים הראו שנשים, המבצעות פעילות אירובית באופן סדיר, נוטות לחוות יותר אורגאזמות שרשרת" טוען אחד הסקסולוגים המצוטטים במאמר. אך גם הוא מעמיד מעל לכל את איכות התזונה: "האמריקאי הממוצע אוכל ג'אנק-פוד, ופירוש הדבר שהוא מדרדר את חיי המין שלו לרמה של ג'אנק-סקס". במקום הסוכרים, השומנים, הקפאין והאלכוהול, ממליצה רופאת משפחה, המצוטטת גם היא במאמר, לחפש את אבני הבניין של הטסטוסטרון. "ניסיוני מלמדני", היא מספרת, "שנשים עם רמות טסטוסטרון נמוכות ייתקלו לעיתים קרובות בבעיות ליבידו ובקשיים להגיע לאורגאזמה". כדי ליצור טסטוסטרון והורמונים אחרים - זקוק גופנו להספקה נאותה של אבץ, וייתכן שפרסומן של הצדפות כאפרודיזיאק נובע מתכולת האבץ הגבוהה שבהן. לדבריה, המינון שישפיע לטובה על איכות חיי המין הוא 30 מ"ג אבץ ליום, ועם המאכלים עתירי האבץ היא מונה: כבד, אגוזים, זרעים, תרד, קטניות וצדפות.

חדוות הוויטמין

נוסף לאבץ מודגשת חשיבותם של המגנזיום, הסידן והסלניום. ויטמין E אינו רק תורם למחזור דם תקין - הוא גם מסייע לייצר הורמוני מין. כמו כן, הוא דרוש לתפקוד נאות של בלוטת האדרנל ובלוטת יותרת המוח (שתיהן ממלאות תפקיד מכריע בתגובה המינית). הוא הדין בוויטמין A ובוויטמין C.

משפחת ויטמיני ה-B (כמו גם חומצות האמינו השונות) חיונית באופן מיוחד לכימיה של המוח - המקום שבו מתחילה להיווצר כל תגובה מינית. כל ויטמיני ה-Bחשובים, אולם כשמדובר במין, מוצב מעל כולם ויטמין B6, המשפר את טונוס השרירים ואת יכולתם להתכווץ (פעילות קריטית ביותר לתגובה האורגאזמית). ככל שמתרבות ההמלצות התזונתיות מתחזקת המסקנה כי אין חדש תחת שמש הסקס: כי כל הוויטמינים מעורבים בדרך זו או אחרת ביצר המיני, וכי תפריט בריא, משופע בירקות, פירות ודגנים מלאים (בתוספת נוסחת מולטי-ויטמין ואולי תוספת של ויטמין E), יספק לך את כל הוויטמינים והמינרלים שגופך זקוק להם לשיפור התפקוד המיני.

אור נוסף על: אפרודיזיאקים, צמחים ושמנים

אם נקבל את הגדרת ה"אפרודיזיאק", כפי שניסח אותה אחד המומחים המצוטטים במאמר - "אפרודיזיאק הוא גורם שיביא להעלאה משמעותית ברמות החשק והעוררות המינית מעל ומעבר למה שנתפס כנורמלי" - הרי שנאלץ להסכים שמספר האפרודיזיאקים האמיתיים דל ביותר. אך אם נתחקה אחר נוהגן של תרבויות ברחבי העולם לאמץ מוצרים טבעיים להמרצת החשק המיני ולשיפור ביצועי חדר המיטות - נוצף בשמות רבים ומשונים.

גם פה מוזכר הזבוב הספרדי והגיונו עמו: הוא מכיל כימיקאל מסוים ("קאנטארידין"), הגורם לגירוי דרכי השתן ולזקפה ממושכת, אלא ששוב אנו מוזהרים מפני רעילותו הקיצונית.

אפרודיזיאק קלאסי אחר, ובהחלט בלתי מזיק, הוא השוקולד. מולקולת הפנילאתילמין (phenylethylamine), המצויה בו, מיוצרת באופן טבעי בגופנו כשאנו מצויים במצב של תשוקה או התאהבות חזקה. בנוסף, ממריץ השוקולד בגופנו את ייצור הכימיקאלים משפרי מצב הרוח (הסרוטונין והאנדרופינים).

החומר, שלדברי המחברת עשוי לעמוד בקריטריונים המחמירים של הגדרת ה"אפרודיזיאק", הוא צמח הדמיאנה, המשמש מרכיב בהרבה "שיקויי אהבה" פופולאריים. בניגוד לנאמר במאמר הקודם - אין תפקידו מצטמצם בהגברת רגישות הדגדגן. הוא גם מגביר את רמות הטסטוסטרון הזכור לטוב.

גם ה"Avena sativa" (נגזרת של שיבולת שועל ירוקה) עשוי להעלות את רמות הטסטוסטרון. מחקרים הוכיחו שהוא מחזק את הליבידו וכי יש לו השפעה בולטת על נשים.

באשר ל"יוהימבין" האפריקאני, שהוגדר במאמר הקודם כ"וויאגרה הטבעית", מסבירה המחברת כי הוא פועל על אותה המולקולה (Niric Oxide) שאליה מכוונת פעילותה של הוויאגרה. על אותו עיקרון עובדת גם המקבילה הדרום אמריקאית של היוהימביין: ה"קוובראצ'ו" (Quebrqcho). תאורטית, לפחות, יזרימו שני צמחים אלה את הדם לדגדגן ממש כפי שהם מזרימים אותו לפין. כיוון שהם משמשים כ"חוסמי אלפא", הם יתרמו גם להארכת מצב העוררות - מה שיגביר את הסיכויים להשגת האורגאזמה. אולם מספר מומחים מסרבים להמליץ על היוהימבין או על ה"קוובראצ'ו" לנשים, שכן צמחים אלה עלולים להגביר את קצב הלב, לגרום לרגיזות, לבחילה ולתופעות לוואי אחרות.

"עץ האון הברזילאי", לעומתם, איננו מונופול גברי כלל וכלל. הוא מספק לחות לנרתיק האישה ואפילו מעניק לה אורגאזמה משופרת. צמחים ממריצים נוספים הם הקולה והקפה, המוכרים כבר זמן רב כאפרודיזיאקים. הגינקו בילובה אמור לעורר מינית ולהגביר את האורגאזמה על ידי המרצת מחזור הדם. הזנגביל מגרה את אברי המין הנשיים. הדונג קוואי, נוסף לכל שנכתב עליו במאמר ה"גברי", גם מגביר את הליבידו הנשי, ומשך מאות בשנים הושמעו טענות דומות על האניס, השומר, הפטרוזיליה והסו-פלאמטו.

ול"שימון" אחרון של גלגלי התשוקה: "לאחר שבלעתם את גלולת התאווה, או חלטתם ספל של תה סקסי", מסיימת המחברת את המאמר, בנימה ספק סרקסטית ספק פואטית: "שתפו בחגיגה גם תמציות שמנים ארומתיים, המשפיעים לטובה על מצב הרוח, כמו: ורד, יסמין, נרולי או ילנג-ילנג. הוסיפו אותם לאמבט חם, או עסו אותם (כשהם מהולים במעט שמן שקדים) לתוך עורכם. לטענת ארומתרפיסטים, שמנים אלה מגבירים את החשק המיני. דבר אחד לפחות מובטח: אתם תפיצו ריח נפלא בליל התענוגות הממתין לכם".


מתוך "בריאות על בוריה" - המגזין הישראלי לבריאות ולרפואה, גיליון 84


מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים