סרטן השד

פרופ' יורם כהן,

מנהל מחלקה אונקולוגית, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע.

מבנה השד

השד מכיל 3 מבנים עיקריים: עור, רקמה תת-עורית ורקמת שד. רקמת השד מתחלקת ל-15 עד 20 אונות (Lobes) אשר מתכנסות לפטמה בצורה רדיאלית. לכל אונה יש צינור מאסף בקוטר 2 מ"מ, ומתחת לפטמה יש סינוסים של החלב. לפטמה נפתחים 5-10 צינורות מאספים גדולים. כל צינור חלב מנקז את החלב מ-15 עד 20 אוניות (Lobules), וכל אונית מכילה 10-100 נאדיות (Alveoli), שהן היחידות המייצרות את החלב. המשתית (רקמת הביניים המחברת בין תאי הגוף) של השד מכילה שומן, רקמת חיבור, כלי דם, עצבים ודרכי לימפה. הפטמה, הממוקמת במרכז השד מול הצלע הרביעית בשד לא נפול, מכילה שפע של קצות עצבי תחושה וכן בלוטות זיעה וחלב. סביב הפטמה נמצאת העטרה (Areola), שהיא מבנה טבעתי בעל כמה בליטות - פתחים של בלוטות על שם מונטגומרי, המייצגות שלב שבין בלוטות חלב לבלוטות זיעה. השד מונח על שרירי בית-החזה. המערכת הלימפטית של השד מתנקזת ברובה הגדול לקשריות הלימפה שבבית-השחי (97%) ומיעוטה לשרשרת קשריות הלימפה שלאורך עצם החזה ומאחוריה, ליד עורק השד הפנימי.

סיווג סרטן השד

סרטן השד הוא מחלה ממאירה, שמוצאה מרקמת השד. מחלה זו שכיחה אצל נשים, אבל מופיעה בתדירות נמוכה גם אצל גברים (יחס התחלואה של נשים/גברים הוא 1/100).

רוב מקרי סרטן השד משתייכים לקבוצה הקרויה קרצינומה (סרטן שמוצאו מתאים המצפים את הגוף.

הסרטן השכיח ביותר בשד מקורו בצינוריות החלב, על כן הוא נקרא Ductal Carcinoma. לאחר שלב שבו הסרטן נמצא בתוך הצינורית בלבד - Intraductal Carcinoma, הוא מסתנן לרקמות שמעבר לצינוריות החלב, והופך סרטן פולשני (Infiltrating Duct Carcinoma). לסרטן פולשני יש תכונות ממאירות, הבאות לידי ביטוי בחדירה לרקמות סמוכות, בפריצה לצינורות הלימפה המנקזים את השד ובהתפשטות לתחנות של קשריות לימפה אזוריות (כמו בבית-השחי או בשקע שמעל עצם הבריח בצד הנגוע). ביטוי נוסף לממאירות הוא היכולת של תאי הסרטן לחדור לכלי הדם קטנים הנמצאים בשד (ובכל איבר ורקמה), ולנדוד עם זרם הדם בתוך כלי הדם (עורקים וורידים) לאיברים מרוחקים וליצור שם מושבות של תאי סרטן (גרורות המטוגניות - גרורות הנישאות ומתפזרות דרך זרם הדם). סרטן השד נוטה מאוד להתפשט דרך הדם לאיברים מרוחקים, בעיקר לעצמות, לריאות, לכבד ולמוח.

סרטן הממוקם בתוך צינוריות החלב מכונה סרטן תוך-צינורי - Ductal Carcinoma in situ. סרטן in situ הוא סרטן הנמצא בשלבי התהוות ובדרך כלל סרטן זה לא שולח גרורות. סוג נוסף של סרטן באתר הוא סרטן תוך אונתי (Intralobular Carcinoma או Intralobular Carcinoma in situ). זהו מצב קדם סרטני בלבד, המתרחש בתוך אוניות החלב. מצב זה מאובחן לרוב כממצא משני בזמן ביופסיה של גוש חשוד בשד. במקרים כאלו יש לחולה סיכון של כ-25% לפתח סרטן השד פולשני במרוצת 25 השנים הבאות.

שכיחות המחלה

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר אצל נשים בחצי הכדור המערבי. בעשורים האחרונים גדלה התחלואה בסרטן השד בארצות מפותחות בקצב מהיר כל כך, שהיא הפכה אחת הבעיות הרפואיות כבדות המשקל ביותר.

קיימת עלייה ניכרת במספר המקרים החדשים של סרטן השד המאובחנים בישראל. סרטן השד מהווה כשליש מכלל מקרי הסרטן אצל נשים בישראל.

סרטן השד נדיר בקבוצת הגיל של פחות מ-25 שנה. השיעור הסגולי גדל באופן קבוע בין גיל 40 ל-65 שנה. קיימת עלייה נוספת בהיארעות סרטן השד בגיל 65 עד 70 שנה.

הארעות של סרטן השד בקרב נשים יהודיות בישראל בשנת 1992 היתה 90. כלומר, על כל 100,000 נשים יהודיות, 90 אובחנו כחולות חדשות בסרטן השד. אם נניח כי תוחלת החיים של אישה יהודיה בישראל הוא 80 שנה, אזי 9 מכל 100 נשים יהודיות (אחת מכל 11) תחלנה במרוצת חייהן בסרטן השד.

קצב גידול סרטן השד

כדי שגוש סרטני יגיע לקוטר 1 ס"מ, הניתן למישוש ידני, עליו לעבור 30 הכפלות נפח. זמן הכפלת הנפח של סרטן השד, כפי שנמדד אצל חולות רבות הוא 2-3 חודשים. מכאן, שמרגע הופעת התא הסרטני הראשון ועד להופעת גוש הניתן למישוש עוברות שנים אחדות. בזמן זה הגידול יכול לפזר גרורות לקשריות לימפה אזוריות או לאיברים מרוחקים. זהו הבסיס התיאורטי לטיפול מסייע לניתוח (כימי או הורמוני), המומלץ לרוב החולות בסרטן השד.

התפשטות סרטן השד

סרטן השד מתפשט באופן ישיר דרך רקמת השד, לאורך צינוריות החלב ודרך דרכי הלימפה שבשד. ללא טיפול הגידול יכול לפרוץ דרך העור או לחדור לדופן החזה. רוב הגידולים הממאירים בשד ממוקמים ברבע החיצוני העליון של השד (לכיוון בית-השחי).

ככל שהגידול הממאיר בשד גדול יותר, רב יותר הסיכוי שהוא כבר פיזר גרורות לקשריות הלימפה שבבית-השחי. גרורות בקשריות לימפה שבבית-השחי מרמזות על אפשרות של פיזור גרורות גם דרך כלי הדם. תוחלת החיים של החולה תהיה קצרה יותר ככל שהגידול בשד גדול יותר ומספר קשריות הלימפה הנגועות רב יותר.

מחלה גרורתית

סרטן השד נוטה לפזר גרורות מרוחקות. הסיכוי לפיזור גרורות תלוי בגורמים הפרוגנוסטיים של המחלה: בראש ובראשונה במספר קשריות הלימפה הנגועות בבית השחי, וכן בגודל הגידול בשד (כפי שנמדד על ידי הפתולוג), בדרגת ההתמיינות וגורמים אחרים.

סרטן השד נוטה לפזר גרורות בעיקר לכבד, לריאות (ולקרום הריאה), לעצמות וכן למוח. משום מה סרטן השד נוטה לפזר גרורות לאיברים אנדוקרינים, כמו בלוטות יותרת הכליות, השחלות, ואף (אם כי נדיר מאוד) לבלוטת יותרת המוח (היפופיזה).

חזרת המחלה, או פיזור גרורתי שלה, קורים לרוב תוך השנתיים הראשונות, על כן תדירות ביקורי המעקב במכון לאונקולוגיה בשנתיים הראשונות תהיה גבוהה יותר. ככל שעובר זמן מאז הטיפול הראשוני, קטן הסיכון לחזרה של המחלה, אם כי הסיכון קיים גם לאחר שנים רבות.

הישנות סרטן השד

סרטן השד עלול לחזור באופן מקומי בדופן החזה, גם אם החולה עברה כריתה של השד. בקרב עד 30% מהחולות, שעברו ניתוח משמר של השד ללא תוספת קרינה, המחלה בשד עלולה לחזור. אם ניתן טיפול קרינה, המחלה עלולה לחזור בשד בשיעור כ-10% מהחולות.

באופן אידיאלי, איבחון מוקדם של הישנות המחלה אצל חולות סרטן השד יכול להיות מבוצע באמצעות בדיקת נסיוב לנוכחות חומרים המיוצרים על ידי תאי הגידול והמופרשים לנסיוב. חומרים אלה נקראים סמנים שאתיים נסיוביים. CEA(Carcinoembryonic Antigen) הוא חלבון המופרש לנסיוב בשאתות רבות, בעיקר שאתות ממערכת העיכול. הסמן CEA מוגבר אצל 40%-50% מהחולות בסרטן השד גרורתי, אבל הרגישות והסגוליות שלו אין בהן די. בקרב שיעור גבוה של חולות עם גרורות מסרטן השד ערכי הסמן CEA תקינים (רגישות נמוכה). רמה מוגברת של CEA אצל אישה שלקתה בסרטן השד בעבר אינה בהכרח מצביעה על סרטן השד (סגוליות נמוכה). לסמנים אחרים הנמצאים בשימוש רגישות וסגוליות גבוהות יותר. אלו הם נוגדנים נגד מרכיבים של תאי סרטן השד. אחד מהם הוא הסמן הנסיובי 15-3 CA. ערכי 15-3 CA בנסיוב מוגברים אצל 70% מהחולות עם סרטן השד גרורתי, אבל גם אצל 20% מהחולות במחלות שפירות של השד ובשאתות אחרות, בייחוד שאתות במערכת העיכול. סמן דומה נוסף הנמצא בשימוש הוא MCA.

יש להשתמש בבדיקת הסמן הנסיובי אצל חולה לא סימפטומטית בהסתייגות. עיקר השימוש בסמן 15-3 CA הוא הערכת התגובה לטיפול בבדיקות עוקבות אצל חולות סרטן השד המקבלות טיפול כימי או הורמוני. אין להשתמש בו כלל לגילוי מוקדם אצל נשים בריאות או לבעלות גורמי סיכון לחלות בסרטן השד.

סרטן השד יכול לחזור באופן מקומי - בדופן החזה (גם לאחר כריתה רדיקאלית של השד), או באופן אזורי - בקשריות הלימפה בבית-השחי, בשקע על-בריחי ולעתים נדירות בתחנות לימפה אחרות. לאירוע כזה יש משמעות חמורה ביותר, ולכן על חולה בסרטן השד ששמה לב לשינוי בדופן החזה, להופעת קשרית בבית-השחי או בשקע על-בריחי או שהופיעה אצלה נפיחות של הזרוע בצד המנותח - לפנות בדחיפות למכון לאונקולוגיה שבו היא נמצאת במעקב. חזרה מקומית יכולה להיות קשרית קטנה, לרוב באזור הצלקת של ניתוח כריתת השד. לעתים החזרה המקומית דמוית פריחה, שיכולה להתפשט על פני עור החזה. חזרה מקומית מבטאת במקרים רבים מחלה גרורתית, לכן הטיפול האונקולוגי בחזרה מקומית הוא תקיף. אם הגידול החוזר ניתן לכריתה, מבצעים כריתה מקומית שלמה ככל האפשר לסילוק הגידול. בהמשך החולה תקבל לפי הצורך טיפול כימי וטיפול בקרינה, בהתאם לשיקול הדעת של האונקולוג.

סרטן השד ומחלות סרטן אחרות

חולה עם עבר של סרטן השד עלולה ללקות בסרטן המעי הגס או בסרטן השחלה בשיעור גבוה יותר מהאוכלוסיה הכללית. על כן יש לבצע לכל הפחות את הבדיקות המומלצות על ידי המועצה הלאומית לאונקולוגיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, שכוללות בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה.