נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

גילוי מוקדם של סרטן שד

פרופ' יורם כהן,

מנהל מחלקה אונקולוגית, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע.

סימנים מחשידים לסרטן השד

  • גוש בשד. לא כל גוש בשד הניתן למישוש הוא גוש סרטני. גושים בשד הניתנים למישוש מבטאים לרוב מחלות שפירות של השד: ציסטה, פיברואדנומה, גוש פיברוציסטי. פיברואדנומה או מחלה פיברוציסטית של השד יכולים להופיע אצל נשים הצעירות מגיל 25 שנה אבל גם בגיל מבוגר יותר. פיברואדנומה מורגשת כגוש חלק ונייד. בגיל מבוגר יותר גדלה שכיחות הציסטות בשדיים, אבל הדרך להבדיל בינן לבין מסה לא ציסטית, היא באמצעות בדיקת על-קול גרפית (אולטראסאונד) או באמצעות ניקור.
  • שינוי בצורת השד או בגודלו. לעתים סרטן בשד גורם לתגובה של יצירת רקמת חיבור סביבו, המושכת את העור כלפי הגידול הסרטני ומכווצת אותו, לכן משיכה של העור פנימה, משיכה של הפטמה,או הופעת בליטה על פני השד מחייבת בדיקת רופא.
  • שינויים בעור השד. אודם, בצקת, התעבות העור, או הופעת אזורים של עור הנראים כקליפת תפוז עלולים להיות ביטויים חמורים למחלה, הדורשים בדיקת רופא בדחיפות. אמנם אודם בעור השד יכול לבטא גם מצב דלקתי, אבל הממצאים שתוארו עלולים לבטא התפשטות תאי סרטן לדרכי הלימפה שמתחת לעור.
  • הפרשה מהפטמה. הפרשה מפטמה מבטאת לרוב מצב שפיר. יש לבדוק אם ההפרשה היא ספונטנית, אם היא חד- צדדית או דו - צדדית, אם היא מוגבלת לצינור חלב אחד, האם היא מלווה בגוש הניתן למישוש בשד, האם היא דמית, נסיובית, או מימית. יש להביא בחשבון גם את גיל הנבדקת. הפרשה דו-צדדית מחשידה להשפעה של טיפול תרופתי. אם ההפרשה היא ספונטנית, חד-צדדית, מוגבלת לצינור חלב אחד או קשורה לגוש בשד - יש לבצע בירור בממוגרפיה, בגלקטוגרפיה (צילום רנטגן של השד לאחר החדרת חומר ניגוד לתוך צינור חלב היעיל בבדיקת נגע היקפי) או בשתיהן. אפשר לבצע בדיקה ציטולוגית של ההפרשה.
  • אקזמה של הפטמה. שינוי דמוי אקזמה בפטמה או בעטרה עלול לבטא סרטן השד. המחלה יכולה להיות מוגבלת לאזור הפטמה בלבד או להיות מלווה בגוש, ויש לטפל בה כמו בכל סרטן שד אחר.
  • כיב בעור השד. התכייבות עור השד יכולה להיות ביטוי לפריצה של גידול ממאיר דרך רקמות השד והרקמות התת-עוריות לתוך העור. מצב זה יכול להיות ביטוי לסרטן שד מקומי מתקדם.
  • קשריות בבית-השחי. התעבות בבית-השחי יכולה להיות ביטוי להגדלת קשריות הלימפה בבית-השחי. לא כל קשרית לימפה שניתנת למישוש בבית-השחי מבטאת סרטן השד. קשריות הלימפה עלולות לגדול ולהכאיב כתוצאה מזיהום פשוט באצבע או בגפה.
  • בצקת של הזרוע. בצקת של הזרוע עלולה להיות ביטוי לסרטן שד אזורי מתקדם, עקב קשריות לימפה נגועות בסרטן בפסגת בית-השחי.

גילוי מוקדם של סרטן השד

גילוי מוקדם של סרטן יעיל אם הוא מביא להפחתה משמעותית בתמותה מהגידול. גילוי מוקדם יעיל קיים רק לסרטן השד ולסרטן המעי הגס, וכן בארצות שבהן שכיח סרטן צוואר הרחם, גילוי מוקדם של סרטן זה יעיל מאוד.

אבחון הסרטן בשלב מוקדם הוא אמצעי חשוב לטיפול יעיל. שלב מוקדם של סרטן השד הוא המצב שבו תאי הגידול שנוצרו בתוך צינוריות החלב לא עברו מעבר לגבול החיצוני של הצינורית או כאשר הגידול מאובחן בעודו קטן וטרם פיזר גרורות דרך דרכי הלימפה או מחזור הדם.

שיטות הבדיקה המקובלות לגילוי סרטן השד הן בדיקה עצמית של השד, בדיקה ידנית קלינית בידי רופא וצילום רנטגן מיוחד - ממוגרפיה - של השדיים:

  • בדיקה עצמית של השד - מתבצעת על ידי האישה עצמה אחת לחודש, לאחר המחזור, וכוללת כמה שלבים: התבוננות מול המראה בידיים מורמות ומורדות, בדיקה ידנית של השדיים ולחץ על הפטמות, כדי לבדוק אפשרות של הפרשה. מומלץ לנשים לבצע את הבדיקה באופן מסודר, מאחר שהדבר כרוך במודעות גדולה יותר לנושא סרטן השד, וכמו כן בעקבות הבדיקה השגרתית האישה מכירה את מראה שדיה ואת המרקם שלהם, דבר שיעזור לה להבחין בשינויים אפשריים. על האישה לשים לב במיוחד להתעבות או למציאת קשריות בשד או בבית-השחי, לשינוי בגודל השד או בצורתו, למשיכה בעור השד, להפרשה מהפטמה, לשינוי בצבע או בתחושה של עור השד.
  • בדיקת קלינית של השדיים על ידי רופא - בדיקה משלימה לבדיקה ממוגרפית של השדיים. בדיקת הרופא כוללת התבוננות בשדיים בזמן שהאישה יושבת, הידיים מורמות מעל הראש ואחר כך מושמות על המותניים. הרופא מחפש חוסר סימטריה בין השדיים, שינוי בצורה ובגודל, עיוות במבנה השד, שינויים במרקם העור, משיכה של העור פנימה, כיב או פריחה על הפיטמה או שקיעה שלה וכיוצא בזה. לאחר מכן הרופא בודק את בתי השחי ושקעים על-בריחיים בחיפוש אחר קשריות לימפה מוגדלות, ואת השדיים בחיפוש אחר גושים חשודים. בשלב הבא האישה שוכבת על גבה, תוך שהיד בצד הנבדק מורמת ומונחת מתחת לראש. הרופא ממשש את כל השד על ידי העברת כמה אצבעות בצורה מתוחה על פני השד כלפי דופן החזה בתנועות מעגליות. הבדיקה מסתיימת בלחיצה על הפטמות בניסיון לבדוק אם יש הפרשה דמית או הפרשה אחרת מהפטמה. בדיקה ידנית של השד יש לבצע לאחר המחזור החודשי, מאחר שאז השד אינו גדוש, וניתן לזהות גושים חשודים בקלות יחסית.
  • ממוגרפיה (Mammogram) - צילום רנטגן של השדיים באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, הנקרא ממוגרף. הבדיקה מבוצעת בעמידה. כל שד בנפרד מושם בין שתי פלטות תוך לחץ, ומצולם משני כיוונים: צילום מלמעלה כלפי מטה וצילום אלכסוני. סרט הצילום הרנטגני מפותח במכשיר פיתוח מיוחד, ממוגרפיה יכולה לזהות סרטן השד In Situ בגודל 1 מ"מ (בצילום רואים הסתיידויות זעירות). סרטן פולשני ניתן לאבחן כאשר הוא בגודל 4 מ"מ ויותר. האבחנה היא על פי זיהוי גוש בשד או על פי עיוות בארכיטקטורה. 10% ממקרי סרטן השד הגידול לא ניתן לזיהוי בממוגרפיה.ממוגרפיה מבצעים בשני מצבים: כאשר נמוש גוש בשד ורוצים לעמוד על טיבו (יש לבצע ממוגרפיה של שני השדיים תמיד) או כבדיקת ניטור (Screening) לאבחון מוקדם אצל נשים בגיל יותר מחמישים ואצל נשים הנמצאות באוכלוסיות בסיכון (סרטן קודם בשד, סרטן השד אצל קרובות מדרגה ראשונה וכו').

מתי לבצע ממוגרפיה? נשים בנות 50 שנה ויותר, שאצלן אובחן סרטן השד בדרך ממוגרפית, היה שיפור ניכר בהישרדות (עד כדי 30%!) לעומת נשים שאצלן אובחן סרטן השד בדרך אחרת. הבדיקה אינה יעילה בדך כלל בגיל צעיר מכיוון שהשד בבדיקה הממוגרפית נראה אטום. המוסד הלאומי לסרטן בארצות-הברית ממליץ לבצע בדיקה ממוגרפית שנתית לנשים בגיל 50-74.

בדיקות עזר לאיבחון סרטן השד

  • בדיקת על-קול גרפית (ULTRASOUND). הבדיקה מתבצעת בעזרת מתמר השולח גלים ארוכים דרך השד. ההדים המוחזרים יכולים לאפשר הבחנה בין גוש מוצק לבין כיס המכיל נוזלים. המכשיר עוזר לממוגרפיסט לבצע ביופסיה מכוונת מהשד.
  • בדיקת דופלר. במכשיר דופלר משתמשים לבדיקת זרימת הדם בכלי הדם. באמצעות בדיקה של זרימת הדם בגידול ניתן להבחין בין גוש שפיר לגוש ממאיר. בגידול ממאיר הזרימה מהירה יותר ומספר כלי הדם רב יותר. הבדיקה אינה מקובלת כבדיקה שגרתית.
  • הדמיה בתהודה מגנטית (MRI). בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית מתבצעת רק במקרים מיוחדים. כאשר לחולה נמצא קשר סרטני בבית-השחי והבדיקה הידנית והממוגרפית של השד תקינות, אפשר לבצע בדיקת MRI עם גדוליניום (חומר המוזרק לווריד בעת הבדיקה, ומשפר את היכולת לזהות גידולים). לעתים ניתן בדרך זאת להדגים גידול ראשוני בשד. הנחיה נוספת לבדיקה בעזרת MRI היא בשד עם תותב סיליקון, האטום לבדיקה ממוגרפית. בעזרת בדיקה זאת ניתן לבצע גם הערכה של טיפול כימי בסרטן שד מקומי מתקדם.

המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל

  • לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים לנשים בסיכון רגיל בגיל 50-74, במסגרת תוכנית סריקה ייעודית הכוללת זימון, ואחרי גיל 74 לבצע בדיקה שלא במסגרת בדיקת זימון.
  • לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40 לנשים עם סיפור משפחתי (בקרבה ראשונה) או עם מחלת שד שפירה עם אטיפיה בביופסיה. (אטיפיה מבטאת שינוי בצורה ההיסטולוגית של התא שאינו נראה סרטני.)
  • אין הצדקה לבצע בדיקת ממוגרפיה כסריקה לנשים שאינן נכללות באחת מקבוצות אלו.

מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים