חיסון נגד דיפתריה,

טטנוס ושעלת

(DTP)
 ערך: פרופ' ראובן שטינהרץ

אסכרה (קרמת, דיפתריה)

חיידק הדיפתריה מתיישב בלוע, ומתפשט באמצעות טיפות מהפרשות האף והלוע לסביבה. משך תקופת הדגירה נע בין יומיים לשבוע. החיידק גורם לדלקת בלוע תוך כדי יצירת קרום, אשר עלול לחסום את נתיבי האוויר, ולגרום חנק. נוסף לכך החיידק מפריש רעלן (טוקסין), אשר עלול לתקוף את שריר הלב ולגרום לדלקת של השריר (Myocarditis). סיבוך מאוחר יותר מהרעלן הינו פגיעה במערכת העצבים ושיתוק.

גם היום עדיין חולים ואף מתים מאסכרה, ובמיוחד בארצות שבהן נמוך שעור קבלת החיסון. ב-1994 התפרצה המחלה בחלק ממדינות חבר העמים לשעבר וגרמה לתחלואה של 47,000 איש ו-1,700 מקרי מוות באותה שנה. המחלה לא חדרה למדינות בהן האוכלוסייה מחוסנת.

צפדת (פלצת, טטנוס)

מחלה קשה הנגרמת על ידי רעלן של החיידק אשר נמצא בסביבה הטבעית בה אנו חיים ועלול לחדור לגוף בעת פציעה. המחלה מתבטאת בהתכווצויות קשות ומכאיבות עד כדי שיתוק של שרירים שונים בגוף, ובהם גם שרירי הנשימה. שיעור מקרי המוות בין הנפגעים במחלה זאת גבוה ביותר.

שעלת

חיידק השעלת - Bordetella Pertussis  - הינו גורם למחלה ממושכת בדרכי הנשימה, בעלת סיכון ניכר, במיוחד בתקופת הינקות.

משך תקופת הדגירה הוא שבוע, שלאחריו מופיע חום מלווה בהפרשה מרובה מהאף, שלב הנזלת (קטרלי), שנמשך 1-2 שבועות. בהמשך מופיע שיעול שמחמיר בהדרגה, המופיע בהתקפים, שבסופם מופיע "Whoop", הקורה בזמן שהילד שואף אוויר במאמץ, לאחר התקף ממושך של שיעולים חוזרים. זהו השלב הקשה והמסוכן. הילד עלול לסבול ממצוקה נשימתית עם כיחלון והפסקת נשימה. לא נדיר לראות שטפי דם בקרנית העיניים, עקב לחץ שנוצר מהשיעולים החוזרים. שלב זה נמשך 3-6 שבועות, ולאחריו יש שלב החלמה, שבו השיעול פוחת בעוצמתו ובתדירותו, ונמשך 2-3 שבועות. החיידק המחולל ניתן לבידוד מתרבית הנלקחת מהלוע ומהאף רק בשלב הראשון של המחלה, שבו, בדרך כלל החשד שמדובר בשעלת אינו גדול.

החיסון

חיסון נגד שעלת

לחיסון נגד חיידק השעלת, חשיבות מירבית. בשל חששות בלתי מוצדקים של הציבור הבריטי מסיבוכי החיסון, ירד באנגליה בסוף שנות השבעים, שיעור הההתחסנות בציבור לפחות משליש מאחוז הילדים שחוסנו בעבר. זמן קצר לאחר הפסקת החיסונים, הופיעו מגפות של שעלת עם תחלואה קשה, ואפילו מקרי מוות.

החיסון המשולש - DTP, מורכב מהחיסונים הבאים: דיפתריה-D, טטנוס-T, שעלת-P. כיום נמצאים בשימוש 2 סוגי חיסונים:

  1. DTwP - נמצא בשימוש שנים רבות ומכיל תאים שלמים של חיידקי שעלת מומתים.
  2. DTaP - החיסון החדש המכיל מרכיבים של חיידק השעלת. חיסון זה עדיין לא בשימוש שוטף בתחנות טיפות חלב.

יעילות שני סוגי החיסונים דומה.

החיסון ניתן בגילאים 2, 4, 6, ו-12 חודשים.

חיסון נגד דיפתריה

החיסון ניתן בחודשים ה-2, 4, 6, ו-12 לחיים ומנת דחף נוספת בגיל 7 ו-13 שנים(מנת הדחף לא כוללת חיסון לשעלת).

החיסון כנגד הדיפטריה והטטנוס הוא תערובת של טוקסואידים מנוקים.

חיסון משולב

החיסון המשולש יכול להינתן עם חיסון הפוליו ועם החיסון כנגד המופילוס –אינפלואנזה במשולב.

דרך מתן החיסון

זריקה לתוך השריר.

למי אסור החיסון?

  • חולים במחלת חום חריפה (מחלת חום קלה אינה עילה לדחיית חיסון).
  • חולים הרגישים לאחד ממרכיבי החיסון.
  • חולים שפיתחו רגישות בהזרקה קודמת.
  • חולים עם דלקת מוחית (אנצפליטיס) בעבר.
  • חולים עם פרכוסים.

תופעות לוואי

לגבי המרכיבים דיפתריה וטטנוס (DT), לא נצפו תופעות לוואי ייחודיות.

תגובות נדירות המיוחסות למרכיב השעלת בחיסון DTwP:

  • חום גבוה, ב-0.3% מהמחוסנים.
  • בכי ממושך, ב-0.1% עד 1% מהמחוסנים.
  • ריפיון: 1:5,000 עד 1:30,000
  • פרכוסים: 1:5,000 עד 1:20,000.

החיסון בחיידק השעלת המומת, עלול לגרום לחום גבוה, לתגובות מקומיות באזור ההזרקה וכן תוארו תופעות נוירולוגיות. הדעות חלוקות ביחס לאפשרות של נזק מוחי קבוע בעקבות החיסון.

התגובות לחיסון ה-DTaP (החיסון במרכיבים האנטיגניים) הקטין בצורה ניכרת את תופעות הלוואי. מרבית המומחים בדיעה שתופעות הלואי הקשות והחמורות נדירות בחיסון החדש (DTaP) בהשוואה לחיסון הישן (DTP).


 עוד בנושא:

 חיסונים בגיל הילדות 
 טבלת מועדי החיסונים
 שיתוק ילדים (פוליו) 
 דלקת כבד (הפטיטיס) A

 דלקת כבד (הפטיטיס) B
 אבעבועות רוח
 מנינגוקוס
 פנמאוקוקוס
 MMR - חצבת, חזרת ואדמת
 דפטריה, טטנוס ושעלת - DTP
 המופילוס אינפלואנזה HIB - b