נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

חיסון נגד שיתוק ילדים

(פוליו)

 ערך: פרופ' ראובן שטינהרץ

המחלה

מחלת שיתוק ילדים היתה אחת המחלות המאיימות, שהודברו כמעט לחלוטין, לאחר פיתוח חיסון נגד הנגיפים הגורמים אותה. הנגיף, שייך לקבוצת האנטרו-וירוסים ומבחינים בשלושה טיפוסים סרולוגיים.

התמונה הקלינית

בתקופה הטרום-חיסונית, הנגיף גרם בדרך כלל למחלה קלה, שהתבטאה בחום, בכאב ראש, בכאב גרון ובהקאות, ונמשכה עד 3 ימים. בכשליש מהילדים שנפגעו בנגיף, הופיעה הישנות המחלה בחומרה רבה יותר לאחר הפוגה בת 1-7 ימים, שבה חשו בטוב. ההופעה החוזרת של המחלה התבטאה בכאבים ובנוקשות בצוואר, בגב וברגליים, ממצאים המרמזים על הדבקה בקרומי מוח השידרה - Meningitis. הממצא המאיים, שעלול להתפתח הוא שיתוק המלווה בכאבי שרירים. הפגיעה אינה סימטרית בדרך כלל, ומשתנה בחומרתה למן פגיעה בשרירי הנשימה ועד אי-ספיקה נשימתית - מפגיעה קלה ללא כל הפרעה תיפקודית ועד לפגיעה בעצבי גזע המוח. כאשר החום יורד, נעצרת התקדמות השיתוק ועשוי לחול שיפור תוך תקופה של שנה עד שנה וחצי.

החיסון

חשיבות החיסון ביכולתו למנוע את המחלה.

מבחינים בשני סוגי חיסונים לפוליו:

  1.  IPV - תרכיב מומת משופר נגד שיתוק ילדים.
  2.  OPV - תרכיב חי מוחלש הניתן דרך הפה בטיפות.

ילדים בארץ מקבלים 3 מנות חיסון מהתרכיב המומת ו-4 מנות מהתרכיב המוחלש:

  • התרכיב המומת ניתן בגיל 2, 4, ו - 12 חודשים.
  • התרכיב המוחלש ניתן בגיל - 4, 6, ו - 12 חודשים ומנת דחף בגיל 6 שנים.

חיסון באמצעות טיפות - תרכיב חי מוחלש

התרכיב המוחלש ניתן בטיפות דרך הפה. בארה"ב תרכיב זה אינו נמצא יותר בשימוש שיגרתי למעט מקרים יוצאי דופן. התרכיב נפוץ בשימוש בהרבה מארצות העולם כולל ישראל. החיסון יעיל בהקניית חסינות לאוכלוסיות גדולות, למניעת התפרצויות פוליו.

שני החיסונים מקנים חסינות למקבליהם. OPV - טוב יותר במניעת התפשטות המחלה. לכן בארצות שבהן שיעור הדברת הפוליו אינו דומה לזה של ארה"ב, נפוץ עדיין השימוש בחיסון, אם כי בשילוב התרכיב מומת.

ילדים או מבוגרים שלא חוסנו מעודם כנגד פוליו ועומדים לנסוע לארץ אנדמית (ארץ בה קיימת המחלה), יקבלו תרכיב מוחלש דרך הפה 4 שבועות לפני נסיעתם.

ילדים בעלי רגישות לסוגי האנטיביוטיקה- נאומיצין, סטרפטומיצין, או פולימיקסין הנמצאים בשיעורים זעירים בתרכיב המומת, או בעלי רגישות אחרת לתרכיב המומת, יקבלו תרכיב מוחלש.

תופעות לוואי

בשכיחות נדירה ביותר, של פחות מ-1 ל-2.4 מיליון מנות, עלולים להופיע סימני שיתוק אצל מקבל החיסון או אצל בני המשפחה שבאו במגע עם הפרשות המחוסן. מצב זה נמנע על ידי מתן החיסון המומת (בזריקה) לפני החיסון החי-מוחלש (בהאכלה).

ב-1989, הוכנס לתוכנית השגרתית בארץ, מתן חיסון מומת לפני החיסון החי המוחלש ומאז לא אירע אף מקרה שיתוק בין מקבלי החיסון.

סיכונים

התרכיב המוחלש עלול, אם כי לעיתים נדירות, לגרום לפוליו.

נדירות ניתן למצוא תגובות אלרגיות קשות, לדוגמא: קשיי נשימה צרידות, פריחה או נפיחות צווארית. אם מופיע שיתוק, הוא יתרחש בין שבוע לחודש מקבלת החיסון.

למי אסור החיסון?

  • אנשים הנמצאים בטיפול ממושך בסטרואידים.
  • אנשים המקבלים טיפול כימי אנטי-סרטני.
  • חולי איידס או חולים בעלי מערכת חיסונית ירודה או משובשת.
  • לחולים אלו אסור להחליף חיתולי תינוקות שחוסנו בתרכיב המוחלש החי שכן, הוירוס מופרש בצואה ועלול להדביקם.
  • לחולים שהראו תגובה אלרגית לחיסון - אסור חיסון חוזר.
  • חולים במחלה בינונית עד קשה, מנועים מקבלת חיסון עד לאחר החלמתם.

חיסון באמצעות זריקה - תרכיב מומת

חיסון התרכיב המומת הוא החיסון המרכזי בארה"ב כיום.

בארצות בהן יש עדיין התפשטות המחלה, משתמשים בשילוב שני סוגי החיסונים. בארה"ב, שבה שיעור ההידבקות אפסי, הסיכון להפגע מהחיסון המוחלש עולה על הסיכון להדבקות בדרך אחרת, ולכן החיסון המומת הוא השיגרתי.

החיסון ניתן ברגל או בזרוע בהתאם לגיל הילד/ה.

החיסון יכול להינתן במקביל וביחד עם חיסונים אחרים.

חיסון מבוגרים

מבוגרים בד"כ אינם זקוקים לחיסון למעט:

  • אלו הנוסעים לאזורים נגועים.
  • עובדי מעבדה העוסקים בנגיף הפוליו.
  • עובדי רפואה המטפלים בחולים חשודים לפוליו.
  • מבוגרים אשר מעולם לא חוסנו, וילדיהם אמורים לקבל חיסון בתרכיב חי- מוחלש דרך הפה.

חולים בעלי מערכת חסינות ירודה או פגומה יכולים לקבל את החיסון המומת אם לא חוסנו בעבר. במצבים אלו בני משפחה אחרים, אשר אינם מחוסנים, אמורים אף הם לקבל את החיסון, אך רק בתכשיר המומת.

קבוצות מבוגרים אלו אמורים לקבל מנה ראשונה בכל זמן. המנה השניה 1-2 חודשים מאוחר יותר ומנה שלישית, 6-12 חודשים לאחר המנה השניה.

אלו שקיבלו זריקה אחת צריכים השלמה בשתי זריקות בלבד ללא קשר למועד החיסון הראשון.

למי אסור החיסון?

  • אנשים הסובלים מרגישות לתכשירים האנטיביוטיים: נאומיצין, סטרפטומיצין או פולימיקסין B. תכשירים אלו נמצאים בכמויות מזעריות בחיסון ועלולים לכן לגרום לתופעות אלרגיות.
  • אנשים שפיתחו תגובה אלרגית להזרקה קודמת של חומר החיסון.
  • חולים במחלה בינונית עד קשה, מנועים מקבלת חיסון עד לאחר החלמתם.
  • נשים בהריון, אינן אמורות לקבל חיסון כנגד מחלת הפוליו, למרות שלא תוארו כל תופעות לואי למתן התכשיר המומת. אם מסיבה כלשהיא, מתעורר צורך דחוף בחיסון אישה בהריון, החיסון הרצוי הוא בתכשיר המומת.

מחלת חום קלה עד בינונית עקב זיהום בדרכי הנשימה, שלשול, החלמה ממחלת חום, הנקה, או קבלת אנטיביוטיקה, אינם מהווים עילה לאי קבלת החיסון במועדו.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי, מלבד תגובה מקומית מכאיבה, נדירות ביותר.


 עוד בנושא:

 חיסונים בגיל הילדות 
 טבלת מועדי החיסונים
 שיתוק ילדים (פוליו) 
 דלקת כבד (הפטיטיס) A

 דלקת כבד (הפטיטיס) B
 אבעבועות רוח
 מנינגוקוס
 פנמאוקוקוס
 MMR - חצבת, חזרת ואדמת
 דפטריה, טטנוס ושעלת - DTP
 המופילוס אינפלואנזה HIB - b 


מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים