נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

שחפת

(Tuberculosis)

מחלת השחפת לא עברה מן העולם. בתקופה האחרונה אף קיימת עלייה בשכיחות המחלה בעולם, וגם בישראל.

לא רק האנטיביוטיקה חשובה למלחמה בשחפת. גם תנאי דיור הולמים, הקפדה על היגיינה, על תנאי סניטציה נאותים ועל שיפור התזונה - תורמים להקטנת סכנת ההידבקות במחלה.

מהלך המחלה

מחולל המחלה הוא חיידק בצורת קו, מסוג החיידקים המכונים מתג (Bacillus). ילדים נדבקים ממגע עם נושא החיידק, בדרך כלל מבוגר. רק 5% מאלו שנדבקו בחיידק יפתחו מחלה פעילה. בחסרי המזל הזיהום הראשוני (Primary), שיכול להיות בריאות, בעור או במעי, מתפשט לקשרי הלימפה האזוריים ונקרא קומפלקס ראשוני (Primary Complex). קומפלקס ראשוני יכול לפגוע באזור השקדים ובקשרי לימפה בצוואר, ולגרום לדלקת באזור. רוב הקומפלקסים הראשוניים עוברים הצטלקות והסתיידות (שקיעת סידן), תהליך שאורך 12-18 חודשים. סיבוכים של הקומפלקס הראשוני יכולים לגרום לדלקת ריאות ולהשתתפות קרומי הריאה (Pleuritis).

מצד שני חיידקי השחפת יכולים להתקיים במצב של תרדמה ולגרום למחלה פעילה שנים רבות לאחר ההדבקה.

חיידקי השחפת, במיוחד כאלה שמקורם בפרות והמועברים בשתיית חלב לא מפוסטר, עלולים לגרום לשחפת במעי הדק.

הסיבוך המסוכן ביותר נובע מחדירת חיידקי שחפת לדם ומשם לאזורים רגישים, כמו קרומי המוח, ואז נגרמת דלקת קרום המוח (Meningitis).

החולה, בדרך כלל בגיל צעיר יחסית, סובל מחום, מחוסר תיאבון ומירידה במשקל. שכיחה הגדלת הכבד והטחול. כאמור, תיתכן גם דלקת בקרומי המוח, ואז בנוסף לתמונה הקלינית שתוארה במקרה של חדירת החיידקים לדם, ישנם סימפטומים של זיהום במערכת העצבים המרכזית, דהיינו: הקאה חוזרת, כאבי ראש ופירכוסים. גם הכליות, השלד, כלומר העצמות והמיפרקים, יכולים להיפגע לאחר תקופה ממושכת: תוך שלוש שנים ממועד חדירת החיידקים לזרם הדם.

טיפול

הטיפול הוא בכימותרפיה ובאנטיביוטיקה לתקופה ארוכה יחסית, 6-9 חודשים, בדרך כלל בשילוב של כמה תכשירים. גם במקרה של שחפת ללא סימפטומים קליניים (נשאים) יש צורך בטיפול, כדי למנוע את חדירת מתגי השחפת למחזור הדם. מקרים כאלה יכולים להתגלות בבדיקת קרובי משפחה של חולים. קיימת עליה בתנגודת לטיפול אם בשל מינון בלתי הולם, משך זמן לא מספיק ועקב צירוף בלתי שלם של תרופות נדרשות.

אבחון שחפת

מבחן טוברקולין

תבחין הטוברקולין (Tuberculin) ידוע גם בשם מבחן מנטו (Mantoux) יכול לזהות את מרבית החולים 6-8 שבועות לאחר חשיפתם לחיידק השחפת.

למי מבצעים מבחן טוברקולין?

  • אנשים הנמצאים במגע יום יומי עם חולי שחפת פעילה.
  • חולים בעלי תססמינים של שחפת כגון: שעול ממושך, חום, אובדן משקל, הזעת לילה, עיפות כרונית או אובדן תיאבון.
  • אנשים בעלי חסינות ירודה כגון חולי איידס.

ביצוע התבחין

מזריקים כמות קטנה של חומר חלבוני בלתי מזיק  של חיידק השחפת  - PPD(Protein Purified Derivative) ההזרקה תת עורית. 48-72 שעות לאחר ההזרקה נבדקת התגובה בעור.

משמעות העדר תגובה בעור

  • האדם הנבדק לא נחשף לחיידק השחפת.
  • הבדיקה נעשתה קרוב מידי למועד החשיפה או החשד להדבקה ויש לחזור עליה לאחר 3 חודשים.
  • תגובה אימונית ירודה למרות הדבקה.

משמעות תגובה חיובית לתבחין

תגובה חיובית משמעותה הופעת אודם בקוטר מסוים באזור ההזרקה. כאשר האודם מתחת ל-5 מ"מ המבחן נחשב כשלילי (אין חשיפה לחיידק). כאשר קוטר הפריחה מעל ל-10 מ"מ התבחין חיובי. תבחין חיובי מעיד על המצאות חיידק השחפת בגוף. המצאות החיידק בגוף אינה מעידה על מחלה פעילה.

מציאות החיידק באדם בריא הכיצד?

כאשר החיידק חודר לגוף ומעורר תגובה חיסונית כנגדו המתבטאת בין השאר ביצירת "חומה" המבודדת אותו מהתפשטות לרקמות שונות. החיידק מצוי בגוף בצורה בלתי פעילה ולכן האדם אינו חולה. תבחין הטוברקולין יהיה חיובי במצב זה. אדם שקיבל חיסון כנגד שחפת יראה מבחן טוברקולין חיובי למרות שאינו חולה.

השלכות למבחן מנטו חיובי

  • תבחין שלילי –אין צורך בנקיטת פעולה.
  • תבחין חיובי –יש לבצע צילום חזה.
  • תבחין חיובי בנוכחות צילום חזה חיובי יש להניח שהחיידק קיים בצורה בלתי פעילה. בתלות הגיל יש לטפל על מנת למנוע מחלה בעתיד.
  • צילום חזה תקין אך יש תסמינים המחשידים לשחפת –יש לבצע מבחנים נוספים.
  • צילום חזה אינו תקין –יש לוודא האם מדובר בשחפת או במחלה אחרת.

תופעות לוואי לתבחין

נדירות, כאשר אדם חולה בשחפת הוא עלול לפתח תגובות עור מוגזמות.

חיסון

ניתן לחסן נגד חיידק השחפת באמצעות חיסון ב- Bacille Calmette Guerin (BCG) כדי לגרום ליצירת זיהום ראשוני מחיידק מוחלש, ובכך למנוע הדבקה בחיידק האלים. ה-BCG הוא חיסון באמצעות זן שחפת פרות שהוחלש מעבדתית. בטיחותו ויעילותו של החיסון שנויים במחלוקת למרות עשרות שנות שימוש.

החיסרון הגדול של החיסון: הופך את מקבליו לבעלי תבחין טוברקולין חיובי.

החיסון מחסל איפוא את מבחן הטוברקולין כאמצעי לסריקה ואיתור חולים.

אין לחסן אנשים בעלי מבחן טוברקולין חיובי מחשש להתלקחות מחלה רדומה.

תופעות לוואי

כחודש לאחר מתן החיסון יכולים להופיע באיזור ההזרקה אודם, נפיחות והגדלת בלוטות הלימפה האזוריות (היווצרות קומפלקס ראשוני).

נדירות - התפתחות מורסה באזור ההזרקה.


עפ"י מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH)


מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים