שיטות "למניעת" היריון

פרופ' דרורית הוכנר,

מחלקת נשים, בי"ח הדסה הר הצופים, ירושלים.

שיטת הימים הבטוחים

שיטה זו מבוססת על זיהוי הימים הפוריים בכל מחזור והימנעות מקיום יחסי מין בימים אלו.

כזכור, לרוב כ- 12-14 יום לאחר תחילת הווסת חל הביוץ. אם האישה מקיימת יחסי מין בתקופה זו, מגיעים זרעונים דרך הנרתיק, תעלת הצוואר וחלל הרחם אל החצוצרה, פוגשים שם את הביצית ומפרים אותה. כדי למנוע היריון בלתי רצוי יש להימנע מקיום יחסי מין בתקופת הביוץ, כולל 3 ימים לפני הביוץ ו-3 ימים לאחריו, סך הכול כ-7 ימים.

לשיטה זו מגבלות קשות, ההופכות שיטה זו לבלתי מומלצת באופן מוחלט: הביוץ אינו אירוע שחל תמיד ביום מסוים בחודש; לעתים הוא חל ביום ה-14, לעתים הוא יכול להקדים ולחול ביום ה-10, ויש והוא מתאחר וחל ביום ה-20, ה-25, ה-30 ואפילו ה-45. כלומר הסתמכות על ביוץ קבוע ביום ה-14 והימנעות מקיום יחסי מין בכל חודש בימים ה- 11-17 אינן מספיקות, ולכן אחוז הכישלונות הקשור בשימוש בשיטה זו גדול.

בנוסף לכך, כמובן שאין כל הגנה מפני מחלות המועברות במגע מיני, כולל איידס, ולכן יש צורך באמצעי מניעה נוסף לצורך זה.

לסיכום, שיטה זו אינה יעילה למניעת היריון והיא אינה מומלצת לשימוש.

שיטות טבעיות למניעת היריון

בעוד שיטת הימים הבטוחים, המתבססת על ההנחה המוטעית שהביוץ חל תמיד ביום ה-14 למחזור, אינה יעילה, ישנן שיטות טבעיות אחרות למניעת היריון. שמן נגזר מהעובדה שאין שימוש באמצעי מניעה חיצוניים, והן מתבססות על טבע האישה. גם כאן, בדומה לשיטת הימים הבטוחים, נמנעים מקיום יחסי מין בימים הפוריים במחזור, אולם בשיטות הטבעיות לומדת האישה לזהות את הביוץ מדי חודש מחדש, ונמנעת מקיום יחסי מין לפני ואחרי הביוץ בפועל. איך ניתן לזהות את הביוץ?

מדידת חום הגוף

ידוע שלאחר הביוץ ישנה עלייה בחום הגוף בכחצי מעלת צלסיוס בשל הפרשת הפרוגסטרון על ידי הגופיף הצהוב. אם מודדים את חום הגוף מדי בוקר לפני הקימה מהמיטה במשך חודש, תתקבל עקומת חום גוף במתכונת זו.

כלומר, על סמך מדידה יומיומית של חום הגוף יכולה האישה לזהות אם אכן היה ביוץ לאחר שהביוץ התקיים. אולם לא ניתן לזהות ביוץ ההולך ומתקרב, כדי להימנע מקיום יחסי מין מיד לפני הביוץ. לכן שיטה זו אינה טובה למניעת היריון, אלא אם כן נמנעים מקיום יחסי מין למן הווסת ועד 3 ימים לאחר עליית חום הגוף, כלומר באופן מעשי נמנעים מלקיים יחסי מין במשך יותר ממחצית החודש.

בדיקת הריר הצווארי

במהלך המחזור החודשי משתנה הריר הצווארי הן מבחינת כמותו והן מבחינת צמיגותו. מיד לאחר תום הווסת ישנה הפרשת ריר בכמות מועטה ביותר. במקביל לעלייה ברמת ההורמון FSH חלה צמיחת הזקיק ועלייה בהפרשת ההורמון אסטרוגן, דבר המביא להגברת כמות הריר ולהפחתת צמיגותו. בסמוך לביוץ מגיע הריר לשיא בכמותו ובאי - צמיגותו. בתקופה זו יש לו תפקיד לעזור לתאי הזרע להגיע לחצוצרות ולשרוד שם במשך כמה ימים. האישה יכולה לזהות את טיב הריר הצווארי בעצמה באמצעות נטילת דגימת ריר צווארי באצבע המוחדרת לנרתיק. בסמוך לביוץ הריר אלסטי ביותר ודומה בהרכבו לחלבון ביצה בלתי מבושלת, וניתן למתוח אותו בין שני אצבעות עד כדי 5-7 ס"מ או יותר.

לאחר הביוץ, בהשפעת הפרוגסטרון המופרש על ידי הגופיף הצהוב, חוזר הריר והופך מועט, צמיג ועוין לתאי הזרע. כדי לדעת מתי להימנע מקיום יחסים יש ללמוד את תכונות הריר הצווארי, יש לדעת מתי כמותו מתחילה לעלות וצמיגותו לרדת, דבר המלמד על התקרבות הביוץ. יש לזהות את הריר בזמן ביוץ ואת טיבו לאחר הביוץ. רק לאחר למידה שכזו ניתן להשתמש בבדיקה עצמית של הריר הצווארי לזיהוי הימים הפוריים כשיטה למניעת היריון. שיטה זו יעילה אם מתמידים בה.

משגל נסוג

בשיטה זו הגבר מוציא את איבר מינו מנרתיק האישה מיד לפני שהוא חש שהוא עומד לפלוט זרע. פליטת הזרע חלה מחוץ לגוף האישה, הרחק מאזור הנרתיק. אמנם זוהי שיטה זולה שאינה מצריכה כל אמצעי וזמינה תמיד, אך היא פוגמת בהנאה המינית של שני בני - הזוג. לשיטה זו אחוז כישלונות גבוה, והיא דורשת מהגבר להיות מסוגל לשלוט בעצמו באופן מוחלט. גברים הסובלים מפליטה מוקדמת של הזרע אינם יכולים להשתמש בשיטה זו. אם הוצאת איבר המין מנרתיק האישה לא חלה לפני תחילת פליטת הזרע, הרי שגם זרעונים בודדים שייפלטו לתוך הנרתיק עשויים להגיע לביצית ולהפרותה.

יש כמובן לזכור שאין בשיטה זו משום הגנה מפני מחלות המועברות במגע מיני, כולל איידס.