נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

הכולסטרול וגוף האדם

הכולסטרול הינו מרכיב חיוני ברקמות הגוף השונות. לכולסטרול תפקיד בבניית קרומי התאים, הורמונים, כגון הורמוני המין ,סטרואידים  ויטמינים –ויטמין D, ומיצי המרה.

לכולסטרול שני מקורות אספקה :

  • יצירת הכולסטרול בתאי הכבד כ-70%.
  • מזון - 30%.

הכולסטרול נמצא במזונות כמו בשר, חלב מלא, ביצים. אכילה מרובה ממקורות אלו עלולה להעלות את רמת הכולסטרול בדם, אם כי יש לזכור שעיקר מקור הכולסטרול הוא בסינתזה (יצירה) עצמית. הכולסטרול ממקור צמחי כמעט ואינו משפיע על הרמה הכוללת של כולסטרול בגוף.

הכולסטרול "הטוב" ו"הרע"

הואיל והכולסטרול ביסודו שומני, הרי כמו כל שמן אחר אינו מתמוסס במים (דם). על מנת שהכולסטרול יוכל לעבור במחזור הדם הוא ארוז במעטה חלבוני הקרוי ליפופרוטאין (Lipoprotein).

אנו מבחינים בשני סוגי ליפופרוטאינים הנושאים את הכולסטרול בדם:

  • Low Density Lipoprotein =LDL
  • High Density Lipoprotrin =HDL

מרבית הכולסטרול קשור ל-LDL ולכן ככל שעולה רמת ה-LDL גדל הסיכון לשקיעת הכולסטרול בדפנות העורקים והופעת הפלאק האטרומאטוטי ולכן הוא קרוי הכולסטרול "הרע".

ה-HDL מסייע להרחקת הכולסטרול ממחזור הדם וכך הקטנת הסיכון לשקיעתו בדפנות כלי הדם ולכן קרוי גם הכולסטרול "הטוב".

משמעות הכולסטרול?

הכולסטרול הינו אחד מגורמי הסיכון להתפתחות מחלת עורקים כלילית (קורונרית).

הסיכון נמצא ביחס ישיר לרמת הכולסטרול. ככל שעולה רמת הכולסטרול, כן עולה הסיכון להתפתחות המחלה. מן הראוי לציין שגם כאשר רמת הכולסטרול בדם קרובה לערכים הרצויים, הרי הפחתה נוספת מרמה זו תורמת להפחתה נוספת בסיכון.

הקשר בין מחלת הלב לרמת הכולסטרול הינו תוצאת התרבדות הכולסטרול ושקיעתו בדפנות כלי הדם העורקיים. התהליך קרוי אטרוסקלרוזיס (Atherosclerosis). ככל שיותר כולסטרול שוקע על דופן כלי הדם, כך הולך ומוצר קוטר כלי הדם, ואספקת הדם העשיר בחמצן פוחתת. כאשר התהליך מתרחש בעורקים הכליליים, אנו מדברים על תעוקת הלב (אנגינה פקטוריס), וסכנה להתפתחות התקפי לב על סיבוכיו.

הכולסטרול הוא אחד מגורמי הסיכון להתקפי לב שהפרט יכול לשלוט בהם ולצמצם את ניזקו.

החשיבות בהורדת רמת הכולסטרול

הורדת רמת הכולסטרול חיונית לצמצום והאטת קצב הצטברותו ושקיעתו בדפנות העורקים. כאשר קיימים יותר משני גורמי סיכון להתקף לב, התרומה שבהורדת רמת הכולסטרול משמעותית ביותר.

גורמים משפיעים על רמת כולסטרול

  • הדיאטה - מזון עשיר בשומנים רווים, כולסטרול ועתיר קלוריות יעלה רמת הכולסטרול בדם. הצריכה היומית הממוצעת לגבר היא 360 מ"ג, ולאישה 220-260 מ"ג.
  • עודף משקל - עודף משקל כרוך בעליית LDL - כולסטרול "רע" ובירידת HDL - כולסטרול "טוב".
  • פעילות גופנית - פועלת הפוך לעודף המשקל: מעלה HDL - כולסטרול "טוב" ומורידה LDL - כולסטרול "רע".
  • תורשה - ההרכב הגנטי של כל פרט משפיע על קצב יצור הכולסטרול, רמתו ויכולת הטיפול בו.
  • מין וגיל - רמת הכולסטרול מתחילה לעלות מגיל 20 לערך. עד לתקופת הבלות (מנופאוזה) רמת הכולסטרול בנשים נמוכה מזו שבגברים. עם תחילת המנופאוזה יש עלייה ב-LDL (כולסטרול "רע") בנשים ובמקביל עלייה בסיכון להתקפי לב.

מעקב אחר כמות הכולסטרול בדם

מומלץ לכל מבוגר מגיל 20 ואילך לעקוב אחר כמות הכולסטרול בדמו לפחות אחת ל-5 שנים. רצוי לבדוק במקביל לרמת הכולסטרול הכללית גם את רמת ה-HDL(כולסטרול "טוב").

מה משמעות רמת הכולסטרול ?

  • רמת כולסטרול עד 200 מ"ג % ל-100 סמ"ק דם - (200 מ"ג %),רמה רצויה.
  • כאשר רמת כולסטרול בתחום 200-239 מ"ג % זוהי רמה גבולית גבוהה.
  • רמה מעל 240 מ"ג % מוגדרת כרמה גבוהה.

ברמות של 270 מ"ג % הסיכון למחלת לב גדל פי 2 מאשר ברמה של 200 מ"ג %.

בניגוד לרמות הכולסטרול הכולל, ככול שרמת HDL (כולסטרול "טוב") גבוהה יותר, כן יורד הסיכון למחלות לב.

רמת HDL (כולסטרול "טוב") הנמוכה מ-35 מ"ג % מוגדרת כגבול התחתון של הנורמה. מתחת לרמה זו גובר הסיכוי לפתח מחלת לב. רמת ה-HDL (כולסטרול "טוב") חשובה יותר כסימן וציון דרך לסיכוי לפתח מחלת לב מאשר רמת הכולסטרול הכולל.

בדיקת רמת הכולסטרול חייבת להעשות לאחר צום של 9-12 שעות. בתקופה זו ניתן לשתות מים, תה, קפה וכיו"ב, אך ללא סוכר או חלב.

בבדיקת רמות LDL כולסטרול:

  • הרמה הרצויה היא 130 מ"ג % ומטה.
  • רמה בדם שבין 130-159 מ"ג % מוגדרת כרמה גבולית עליונה.
  • מעל 160 מ"ג % המשמעות היא הגברת הסיכון למחלת לב.

אורח חיים בריא

רמת הכולסטרול ניתנת לשינוי בכל גיל כולל ילדים מגיל שנתיים ומעלה ע"י אימוץ אורח חיים בריא מבחינת הקטנת הסיכון למחלות לב ע"י הסתגלות מתאמת:

  • הקטנת מזון עשיר בשומנים רוויים. הואיל ורמת הכולסטרול מושפעת בעיקר מריבוי השומנים הרוויים בדיאטה, הקטנת תכולת שומנים אלו, תסייע להורדת רמת כולסטרול. מזון מסוג זה ניתן למצוא בפירות ודגנים העשירים בעמילן וסיבים.
  • בחירת מזון דל בשומן. בד"כ מזונות עשירים בשומן, עשירים גם בשומן רווי ולכן הפחתת כמות השומן הכוללת, תוריד גם רמת השומן הרווי בדיאטה. להפחתת כמות השומן במזון השפעה על הורדת כמות האנרגיה הנצרכת וסיוע להפחתה במשקל.
  • העלאת כמות העמילן והסיבים בדיאטה. חומרים עשירים בעמילן וסיבים הם תחליף מצוין לשומנים הרוויים כמקור לאנרגיה וכאמצעי להורדת רמת הכולסטרול (לחם לסוגיו, דגנים, פסטות, ירקות ופירות).
  • בחירת מזון דל כולסטרול. למרות שעיקר הכולסטרול בגוף מקורו מיצור עצמי הרי למרכיב התזונה תרומה משמעותית לרמתו הכוללת. בחירת מזונות עניים בכולסטרול תורמת לכן להפחתת רמתו בדם. מקורות המזון העשירים בכולסטרול הם המזון מהחי. מזון מהחי יכול להיות עני בשומנים רוויים אך עשיר בכולסטרול. כבד וביצה למשל כלולים בקטגוריה זו. בביצה, חלבון הביצה ("הלבן") אינו מכיל כולסטרול.
  • הגברת הפעילות הגופנית. אנשים שמנים נוטים להיות בעלי מראה "תפוחי" עקב הגדלת הכרס, אנשים אלו מפתחים מחלות לב יותר מאשר אלו בעלי המראה "האגסי" (התרכזות השומן בירכיים ובשוקיים). הערכת הסיכון ניתנת לבדיקה במחשבוני הבריאות שבאתר.
  • בניית "דיאטת בריאות מאוזנת". אין טעם לנסות לשנות את הרגלי האכילה בבת אחת שכן השפעתם תהיה לטווח קצר עקב אי התמדה. עדיף לשנות מהרגלי האכילה ע"י צמצום הגורמים המזיקים שנזכרו לעיל וגם זאת בהדרגה.
  • קניית מזון מושכלת. אחת הדרכים להפחתת השומנים הרוויים והפחתת הקלוריות במזון היא בחינת מרכיבי המזון ותכולתם הקלורית.

הערכת מזונות עפ"י תכולת המרכיבים

מזון ללא שומן רווי - מזון המכיל פחות מ-0.5 גרם שומן רווי למנה כאשר רמת חומצות השומן מטיפוס טרנס (Trans Fatty Acids) היא פחות מ-1% מכלל השומן במנה.

מזון דל בשומן רווי - מזון המכיל 1 גרם או פחות של שומן רווי, כאשר השומן הרווי מהווה 15% או פחות מסך הקלוריות. כאשר מתייחסים לבשר או מזון קפוא (ארוחות מוכנות) 1 גרם של שומן רווי (או פחות) לכל 100 גרם ארוחה,כאשר השומן הרווי, תורם עד 1% מסך הקלוריות.

מזון ללא כולסטרול - כאשר רמת הכולסטרול למנה אינה עולה על 2 מיליגרם ורמת השומן הרווי אינה עולה על 2 גרם למנה.

מזון דל בכולסטרול - עד 20 מיליגרם כולסטרול למנה ופחות מ-2 גרם שומן רווי. בארוחות מוכנות ובשר - 20 מ"ג כולסטרול ומטה ועד ל-2 גרם שומן רווי לכל 100 גרם מזון בארוחה.

מזון ללא שומן - מזון המכיל פחות מ-0.5 גרם שומן למנה.

מזון דל שומן - 3 גרם שומן ומטה למנה. לגבי בשר וארוחות מוכנות - 3 גרם שומן או פחות ל-100 גרם ארוחה כאשר לא יותר מ-30% מהקלוריות ממקור שומן.

מזון ללא קלוריות - פחות מ-5 קלוריות למנה.

מזון דל קלוריות - פחות מ-40 קלוריות למנה

מזון חסר נתרן (סודיום) - פחות מ-5 מ"ג למנה.

מזון דל סודיום - פחות מ-10 מ"ג למנה.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מתמדת מסייעת להורדת רמת הכולסטרול, הורדת LDL(כולסטרול "רע") והעלאת HDL(כולסטרול "טוב"). פעילות גופנית תורמת להפחתה במשקל (מחשבוני הבריאות, מלמדים על ההפחתה הקלורית מול פעילות גופנית לאורך ציר הזמן).

בין השינויים שכדאי לסגל להגברת הפעילות הגופנית:

  • צעידה לאחר ארוחות.
  • העדפת מדרגות על פני מעלית.
  • ירידה מהאוטובוס תחנה אחת לפני היעד הסופי והשלמת המרחק בהליכה.
  • רכיבה על אופניים.
  • חניה הרחק ככל האפשר מהיעד המבוקש.
  • ריקוד.

מובן שלפעילות הגופנית יש היבטים שונים וכל פרט יסגל/יבחר את זו הרצויה ונוחה לו (שחיה, משחקי כדור וכיו"ב). פעילות גופנית נמרצת כמו הליכה, ריצה, שחיה או קפיצה על חבל, קרויה פעילות "אארובית". רצוי לבצע פעילות זו משך 30 דקות 3-4 פעמים בשבוע.

אין צורך בד"כ בבדיקת רופא לפני כניסה למשטר פעילות גופנית כמומלץ, יחד עם זאת כדאי להגיע לרמת הפעילות הרצויה בהדרגה.

הפחתה הגיונית במשקל

הפחתה של 2-5 ק"ג במשקל עשויה להוריד רמת כולסטרול בצורה ניכרת. אין טעם להיכנס לדיאטת "מחץ" וגם כאן יש לשמור הבחירה בדיאטה המאוזנת.

כולסטרול בילדים

בדיקת כולסטרול בילדים אינה חיונית בדרך כלל. יחד עם זאת כדאי להרגיל ילדים מגיל צעיר לאורח חיים בריא מבחינת תזונה ופעילות גופנית.

ילדים בהם רצוי לבדוק רמת כולסטרול מגיל שנתיים ואילך הם אלו:

  • לפחות אחד ההורים עם רמת כולסטרול מעל 240 מ"ג.
  • רקע משפחתי של מחלת לב לפני גיל 55.
  • קיום גורמי סיכון בילדים כגון השמנה.

הגדרות רמות הכולסטרול הכולל במצבים אלו (ילדים ומתבגרים) הן:

  • רמה רצויה של כולסטרול כולל, פחות מ -170 מ"ג %.
  • רמה גבולית -170-199 מ"ג %.
  • רמה גבוהה -200 מ"ג % ומעלה.

ביחס לרמות LDL (כולסטרול "רע"):

  • רמה רצויה -פחות מ-110 מ"ג %.
  • רמה גבולית -בין 110-129 מ"ג %.
  • רמה גבוהה -130 מ"ג % ואילך.

יחס כולסטרול

יש מעבדות הנוקטות במתן "יחס כולסטרול" שהיא התוצאה המתקבלת מחלוקת רמת הכולסטרול הכוללת או LDL (כולסטרול "רע") ברמת HDL (כולסטרול "טוב").

מספר זה אמור לתת ציון דרך באשר לסיכוי לפתח מחלת לב אולם יחס זה הינו כוללני מדי. חשוב יותר לדעת מהם הערכים הנפוצים לכל אחד ממרכיבי הכולסטרול לצורך הערכת הסיכונים.

מהם הטריגליצרידים?

הטריגליצרידים הם הדרך לנשיאת השומנים והעברתם במחזור הדם אל הרקמות. מרבית השומן ברקמות הם הטריגליצרידים. רמת טריגליצרידים פחות מ-200 מ"ג % נחשבת כתקינה.

לא ברור עם ערך טריגליצרידים גבוה לכשעצמו מהווה גורם סיכון אך בד"כ בעליית רמת הטריגליצרידים מוצאים עליה מקבילה ברמת LDL (כולסטרול "רע") וירידה ברמת HDL (כולסטרול "טוב") המהוים גורמי סיכון לפיתוח מחלת לב.

כולסטרול ותוחלת החיים

הורדת רמת כולסטרול מקטינה את הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלת לב. אדם הסובל ממחלת לב, הורדת רמת הכולסטרול בהחלט יכולה לסייע להארכת תוחלת החיים על ידי הפחתת הסיכונים הנובעים מהחמרת המחלה בהנתן רמות כולסטרול גבוהות.

כאשר אין לאדם מחלת לב, אין גם נתונים האם הורדת רמת כולסטרול קשורה בהארכת תוחלת החיים.

השפעת הדיאטה על רמת הכולסטרול

ההפחתה ברמת הכולסטרול עקב שינוי אורח החיים (פעילות גופנית ותזונה מאוזנת) תלויה ברמה הראשונית של הכולסטרול, מצב הפעילות הגופנית והיקף הירידה ברמות השומנים הרוויים בדיאטה. בד"כ השינויים הנצפים ברמת הכולסטרול הם ירידה של 5 עד 35 מ"ג % ולעיתים אף יותר.


עפ"י מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH)


מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים