עישון והשמנה

 ד"ר רות קרייצר-רביב,

 דוקטור לנטורופתיה ומוסמכת לפיזיולוגיה ודיאטה רפואית

אנשים מעשנים בגלל סיבות רבות. יש הרואים בעישון דרך להתמודד במתח, בדיכאון, בשעמום. יש הרואים בו תמריץ לריכוז נפשי או לתפקוד תקין. יש הרואים בו ביטוי לכוחנות, או הרגל נושן להוכיח בו גבריות.

ישנן נשים שרואות בעישון מעשה "IN" של אשת עסקים מצליחה. יש המתמכרים לעישון עד כי גמילה ממנו כרוכה אצלם במאמצים לא מעטים. שמעתי לא אחת גברים האומרים: "אולי לא אפסיק לעשן על מנת שלא אשמין"; או נשים השואלות: "אולי כדאי להתחיל לעשן על מנת לרדת במשקל?".

קיימות הוכחות לכך, כי מעשנים רבים, בדרך-כלל, משקלם קטן יותר מאלה שאינם מעשנים. לפי ממצאי האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן, כ-25% מאלה שהפסיקו לעשן צברו 5-15 ק"ג נוספים במשקלם במשך ששת החודשים הראשונים לאחר הפסקת העישון. החדשות הטובות בענין זה הן, כי אפשר למנוע עלייה במשקל עם הפסקת העישון, כך שלפחות תירוץ זה אין לו עוד אחיזה אצל המעשנים. מדוע עולים במשקל כאשר מפסיקים לעשן? מספר סיבות לתופעה זו.

  • משום שאוכלים יותר דברי מתיקה ויותר חטיפים בין הארוחות.
  • משום שחלים בגוף, עם ההפסקה, שינויים בחילוף החומרים.
  • משום שחלים בגוף שינויים מסוימים במערכת ההורמונים והאנזימים.

על פיצויים ואיתותים

הבה נבחן סיבות אלה ביתר פירוט.

עובדה היא, כי רבים מאלה המפסיקים לעשן אוכלים יותר. המעשנים הכבדים (יותר מחפיסת סיגריות אחת ליום), בהפסיקם לעשן עולים במשקל יותר מאשר המעשנים הקלים. אלה, כמו גם אלה, חשים ברעב גדול יותר כנראה בגלל העדר השפעה מדכאת - תיאבון שיש לעישון.

אנשים שהפסיקו לעשן מדווחים על שיפור בחושי הטעם והריח, דבר המגדיל את הכמיהה לאוכל בכלל ולממתקים רבים בפרט.

ישנם הרגילים לעשן בגלל איתותים חיצוניים, למשל "קפה הולך יחד עם סיגריה". לכן, מי שמפסיק לעשן רצוי שימעיט בשתיית קפה כדי לא לעורר מחדש את הרצון לעשן.

השפעת הניקוטין

העישון מעלה את רמת חילוף החומרים, כלומר המעשנים "שורפים", בדרך-כלל, יותר קלוריות מאשר הלא-מעשנים. הסיבה לכך היא העובדה, כי הניקוטין מגביר את ייצור החום בגוף, כלומר את "שריפת" הקלוריות. (הניקוטין מווסת את פעולתה של בלוטת המגן האחראית לחילוף החומרים ול"שריפת" המזון.) כן ידוע, כי חסר בניקוטין מגביר אצל המעשן שנגמל - התכווצויות של רעב במעיו.

במחקרים נמצא, כי מי שמעשן בממוצע חפיסת סיגריות אחת ליום, "שורף" 150-300 קלוריות ליום יותר מאשר אדם שאיננו מעשן. אצל אדם שהפסיק לעשן, נעלם הניקוטין, יורדת רמת חילוף החומרים, כלומר רמת ה"שריפה", וגם אם ימשיך לאכול אותה כמות של מזון כמקודם, הוא יעלה במשקל.

מניחים, כי הניקוטין שבסיגרייה מפחית מאוד את הפרשת האינסולין לדם. כתוצאה מכך הסוכר מסולק מהדם באופן איטי יותר ולכן ישנה תחושה ממושכת יותר של שובע. עם הפסקת העישון עולה רמת האינסולין בדם והסוכר נעלם מהר יותר. לאינסולין יש השפעה על המוח, וכך הוא מגביר את תחושת הרעב שעימה גדל התיאבון. מכאן קצרה הדרך לאגירת שומן בגוף, משום שסילוק המזון לתאים מהיר יותר.

הניקוטין מעלה גם את רמת הורמון האדרנלין בדם. הורמון זה אחראי לזירוזה של פעילות העיכול ומעבר המזון במעי. ברגע שמפסיקים לעשן, יורדת רמת ההפרשה של הורמון האדרנלין, פעילות מערכת העיכול מואטת וישנן אפילו תופעות של עצירות. רבים המפסיקים לעשן חשים כמיהה עזה ל"משהו מתוק". ידוע כיום על אנזים בשם LPL שמסייע בדחיפת השומן אל תוך התאים שם הוא נאגר. נושא שנמצא כיום בבדיקה מדעית הוא, האם הפסקת העישון מעלה את רמת ה-LPLבדם. ולבסוף, ישנם אנשים שהם כה גאים על כוח הרצון שלהם בהפסקת עישון עד כי הם מעניקים לעצמם "פרס" - אוכל!

מה לעשות?

מה אם כן עושים נדי להפסיק לעשן ולא להשמין? מקובל להמליץ על לעיסת מזון דל-קלוריות, למשל ירקות, בכל פעם שהאדם מתאווה לסיגרייה. לעיסה זו היא ממושכת ועשויה לשכך את התאווה הזו. אך לדעתי, יעיל יותר להחליף את הפנייה לאוכל - כרפקלס מהעדר סיגרייה - בפעולה אחרת שאינה קשורה באכילה. למשל, יש לשהות זמן ממושך ככל האפשר במקומות שבהם אסור לעשן. יש להעסיק את הגוף, ובמיוחד את הידיים, בפעולות שונות במקום התנועה "מן החפיסה אל השפתיים". פעולות רצויות הן הליכה, מקלחת, שתיית מים או משקה דל-קלוריות; או, למשל, כתיבה, עבודה במחשב, משחק ברידג', נגינה, ציור או מלאכת יד. את הצורך בניקוטין יכולים למלא סוגים שונים של גומי לעיסה לנגמלים מעישון המכיל ניקוטין, או גומי לעיסה דל-קלוריות ללא ניקוטין. המפסיק לעשן חייב לאמץ לעצמו הרגלים ועיסוקים חדשים על מנת שיוכל, ביתר קלות, להתגבר על הצורך לאכול במקום לעשן.

הפעילות הגופנית

אחד האמצעים המסייעים בגמילה מעישון ובמניעת השמנה הוא הפעילות הגופנית. פעילות זו מונעת את הירידה בחילוף החומרים כך, שהגוף ימשיך "לשרוף" את המזון ביעילות ותימנע העלייה במשקל. כל אדם יבחר לו את הפעילות האהובה עליו - הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה באופניים, טניס וכו', אך יקפיד להתמיד בה, יום-יום, 30-40 דקות בכל פעם. אלה שאינם מוצאים זמן לכך, יתחילו ב-15 דקות הליכה ליום. פעילות גופנית משתררת לדם חומרים הקרויים אנדורפינים המרגיעים את האדם ומשפרים את הרגשתו. למפסיקים לעשן מתאימים גם דיאטה אישית שלא כאן המקום לפרטה מכיוון שהיא מותאמת לכל אדם בנפרד.

בשני שלבים

לא מומלץ להפסיק לעשן ולעשות דיאטת הרזיה כדי לרדת במשקל בעת ובעונה אחת. אדם מעשן שסובל מעודף משקל יתחיל קודם כל בדיאטה שכוללת גם שינוי בהרגלי האכילה. עם הקטנת הכמיהה לאוכל כתוצאה מדיאטה זו, קל יהיה לו יותר להתמודד אחר-כך עם הצורך הנוסף לאוכל כתוצאה מהפסקת העישון. רק בתום דיאטה זו יתחיל הטיפול בגמילה מעישון. כך, עליית המשקל תהיה מינימלית או אפסית.

אין מקום לתת כאן דיאטה לאנשים שנגמלים מעישון בגלל האופי האינדיווידואלי של הטיפול. באופן כללי אפשר לומר, כי רצויה דיאטה שיש בה שיעור גבוה של פחמימות מורכבות על מנת שפירוקן וספיגתן בדם תהיינה איטיות ואפשר יהיה לשמור על רמה קבועה של סוכר בדם, וזה המפתח לוויסות הרעב והתיאבון. מזונות המכילים שיעור גבוה של פחמימות הם לחם לסוגיו השונים, פסטות, אורז מלא, תפוחי אדמה, בורגול, תירס והקטניות למיניהן (חומוס, אפונה, עדשים, סויה, פול, שעועית יבשה וכדומה). כן מכיל התפריט מזונות שמסייעים לפעילות של מערכת העיכול. בהקשר זה יש לציין, כי הניקוטין הוא חומר בעל תכונה בסיסית - ההיפך מחומצית - ולכן עם היעלמותו, בעת הפסקת העישון, גוברת החומציות בקיבה וזו הסיבה לצרבת שמופיעה אצל הנגמלים. כדי לנטרל את השפעת החומציות מוסיפים לתפריט מזונות בעלי השפעה בסיסית שסותרת את החומציות. הכוונה לצימוקים, תאנים, עלי תרד וסלק, שקדים, גזר, סלרי, עגבניות, הדרים, תות שדה, אפונה יבשה, פטריות, תפוחי עץ, חלב ועוד.

בשבוע השלישי לגמילה מוסיפים לתפריט מזונות המזרזים את פעולת העיכול ואשר התכונה הבסיסית שלהם קטנה יותר. הכוונה לדגני הבוקר למיניהם, שמתוכם  מומלצים דגני שיבולת השועל, וכן מזונות נוספים, למשל סובין חיטה, פרג לא טחון, תירס, סלק אדום ועוד.

לכך מוסיפים תוספות תזונתיות של מינרלים מסוימים שמווסתים את רמת הסוכר בדם. כל זה - בשילוב של פעילות גופנית ושינוי הרגלי האכילה כפי שפורט לעיל.

מי שמחליט להפסיק לעשן ומשקלו תקין, ינסה לפני הפסקת העישון לרדת 1-2 ק"ג ממשקלו ולאמץ לו עיסוקים ותחביבים. הפסקת העישון כשלעצמה היא תהליך קשה מכדי לצרף לה במקביל גם שינויים אחרים בהרגלים. כאמור, לאחר שהאדם אימץ לו הרגלים חדשים וירד מעט במשקלו, יפסיק לעשן. אם ישקול עצמו מדי שבוע ויקפיד על ההוראות שפורטו לעיל, כי אז לא יעלה במשקל מעל למשקלו התקין.