דיאטת חלבונים מובהקת

 ד"ר רות קרייצר-רביב,

 דוקטור לנטורופתיה ומוסמכת לפיזיולוגיה ודיאטה רפואית

דיאטה זו מבוססת על ההנחה (המוטעית) שהגוף "שורף" חלבונים ביתר קלות מאשר שומנים. ואכן, באכילת חלבונים בלבד (דבר שהוא בלתי אפשרי), תוצא לצורך פעולות העיכול והספיגה אנרגיה רבה יותר מאשר בעיכול מזון רגיל. אולם הירידה הבולטת במשקל המושגת בדיאטה זו נובעת, בין השאר, מהפרשת נוזלים מוגברת. האיסור לאכול לחם ודגנים וההגבלה על ירקות ומוצרי חלב מפירים את האיזון התזונתי בגוף ומחסירים מהתפריט כמה וכמה ויטמינים וסיבים תזונתיים חיוניים לו. לעומת זאת, דיאטה זו עשירה בשומנים רוויים מן החי ובכולסטרול, ולפיכך מדובר ב"מרשם בדוק" להתקף לב ולמחלות כלי דם בכלל. כמו כן יוצרת דיאטה זו עומס רב על הכליות.

נקיטת דיאטה כזו במשך ימים אחדים, אין בה נזק. אולם אם מתמידים בה תקופה ממושכת, נכנסים למצב שנקרא קטוזיס - שבו נוצרים גופי קטו, שהם תוצאת פירוק של שומנים, בלא נוכחות פחמימות. גופים אלה רעילים וגורמים נזק לשריר הלב ולכליות. אולם הם מקנים תחושת שובע ויעילים ב"סתימת תיאבון". לכן, הירידה במשקל המושגת בדיאטה זו היא אמנם מהירה, אך מקורה אינו רק באובדן שומן, אלא גם בפירוק רקמות שריר ובאיבוד נוזלים.

מלבד זאת, הדיאטה משעממת, שכן יש בה פחות טעמים באוכל, וממילא אוכלים פחות. אך האם אפשר להתמיד לאורך זמן בדיאטה שאין בה לחם, אין בה תפוחי אדמה, ואפילו לא פסטות? התשובה היא שלילית. מדובר בדיאטה מסוכנת, הפוגעת בשרירי הגוף ויוצרת בו חומרים רעילים. ואם לא די בכך, הרי שכאשר נתחיל לאכול פחמימות מחדש, נעלה שוב במשקל, ואף מעבר למשקל הקודם. אנשים נוהגים לעשות דיאטה זו בעצמם, בלי לדעת איזה סיכון נשקף לבריאותם בעקבותיה.