פגיעות בעינייםמבואחוש הראייה הוא החשוב שבחושים. אמנם אפשר לתקן ליקויי ראייה במשקפיים, כפי שאפשר לתקן ליקויים בחוש השמיעה במכשיר הגברה, ואולם פגיעה בעין עצמה עלולה לגרום לה נזק קשה ביותר. העין מוגנת בעצמות הגולגולת, והיא מהווה רק 0.3% משטח הגוף, ואף על פי כן פגיעות בעיניים הן 4%-10% מכלל הפגיעות. רסיס מתכת בקוטר 0.1 מ"מ לא יגרום נזק ניכר אם יחדור לשריר בגף, למשל, אבל יש בו כדי לגרום פגיעה חמורה, ואפילו אובדן ראייה, אם יחדור אל גלגל העין.
מאור העיניים יקר מאוד ואין לו תחליף. ההגנה היעילה ביותר על העין היא נקיטת אמצעי זהירות והרכבת משקפי מגן פשוטים בעת שנחשפים לסכנת פגיעה. אם בכל זאת נפגעה העין, עליכם החובשים למנוע נזק נוסף, להימנע מ"טיפולים" מיותרים ולהכיר בחומרת המצב. אמנם אין סכנה מיידית נשקפת לחיים בגלל פגיעה ישירה בעין, אבל הנכות שהנפגע עלול ללקות בה איומה ונוראה, ובידכם להציל את מאור עיניו. העין היא מבנה כדורי מורכב המצוי בתוך ארובת העין. אנו יכולים לראות את האישון ומסביבו את קשתית העין (Iris), הנותנת לעין את צבעה. בחלק הפנימי של העין, המוגן יותר, נמצאת הרשתית, רשת העצבים הקולטת את התמונה מהעולם החיצון ומעבירה אותה להמשך העיבוד במוח. יש להכיר גם את אותו חלק העוטה את החלק החיצוני של גלגל העין ונמשך כריפוד הפנימי של העפעף - זו היא הלחמית או Conjunctiva וניתן להבחין בה בסימני חוורון אצל נפגע הנמצא בדרגת איבוד דם שלישית ורביעית. הלחמית צהובה במחלת הצהבת.
לפני שנכיר את הפגיעות בעין, נתוודע אל כללי יסוד חשובים בטיפול בה:
הטיפול בפגיעות טראומה בעין אינו שונה מן הטיפול בפגיעות במערכות אחרות בגוף. ראשית יש לברר היטב את נסיבות הפגיעה כדי לאבחן נכונה: האם רסיס מתכת חדר לעין או נתז של אבן? האם עבד הנפגע ליד מחרטת עץ, או שמא מדובר בפציעת קרב? לאחר בירור נסיבות הפגיעה מעריכים את המצב הערכה ראשונית בעזרת כמה שאלות:
עתה יש לבדוק את העין בדיקה פשוטה ומהירה, מן החוץ כלפי פנים: האם ניכרת נפיחות סביב העין? האם ניכרים סימנים לשטף דם? האם זולגות מן העין דמעות בלא שליטה? האם מופרשת ממנה הפרשה דמית? בדקו אםהנפגע מסוגל להזיז את גלגל העין לכל הכיוונים: אמרו לו, "הסתכל על האצבע שלי ועקוב אחריה", ואתם התבוננו בתנועת העין. רשמו את כל תוצאות הבדיקה ודווחו עליהן. יש להן חשיבות רבה, בעיקר אם עד שהגיע הנפגע אל הרופא ירדה חדות הראייה שלו, או אם חלו שינויים ניכרים מאז הבדיקה הראשונה. חבלה קההחבלות מסוג זה הן החבלות השכיחות ביותר בפגיעות העיניים. חבלה שכזו עלולה לפגוע ברקמות רכות בארובת העין, לשבור את הארובה עצמה ולפגוע בגלגל העין עד כדי קרע. חבורה בארובת העין: פגיעה ברקמת החיבור המצויה בקדמת הארובות, העשירה בכלי דם, מביאה לידי דימום בתוך הרקמות, לידי נפיחות בעפעפיים ובגבות ולידי אודם בעור ("פנס"). כל נפגע שנחבל חבלה מסוג זה יש להפנות לרופא עיניים. שבר בארובת העין: שבר שכזה עלול לנבוע ממכת אגרוף, מחבלה מכדור טניס או מפגיעת כל חפץ זר שהוא. הלחץ שבארובת העין עולה פתאום, והעצם החלשה ביותר במבנה הארובה - רצפת הארובה - נוטה להישבר. בין הביטויים הקליניים לשבר: ראייה כפולה, נפיחות ואודם סביב לעפעפיים, כאב. יש להפנות את הנפגע לרופא עיניים. חבלה קהה לגלגל העין: לאחר נפילה או מכה ישירה לפנים. חבלה שכזו יכולה לגרום דימום במקטע הקדמי של העין (בלשכה הקדמית) או במקטע האחורי שלה (ברשתית ובזגוגית). הנפגע מתלונן בדרך כלל על כאב עמוק בעין, על כאב בחשיפה לאור (פוטופוביה) ועל ליקוי בראייה. את הנפגע יש לפנות בישיבה אל בית החולים - ובדחיפות. קרע בגלגל העין: פגיעה קשה העלולה להיגרם מחבלה חודרת או מחבלה קהה. הנפגע מתלונן על ירידה חדה בראייה. העין נראית כשק ריק מתוכן, ולעתים מופרש ממנה חומר צמיג (זגוגית). יש להפנות את הנפגע בשכיבה אל בית החולים - ובדחיפות. חבלה חודרת לעיןחבלות מסוג זה מקורן בדרך כלל בחפץ חד (סכין, סיכה וכו') או בעצם בעל מהירות גבוהה (רסיס). הנפגע יתלונן על ירידה בראייה ועל כאב. יש להפנותו בשכיבה לבית החולים. אם הכאב עז, יש לטפטף טיפות אלחושמקומיות להרגעה. ייעשה על ידי רופא, או בהוראת רופא. פגיעות שטחיותבפגיעות אלה נכללות פגיעות קלות שהטיפול בהן קל, כמו גרגרי חול על הקרנית או על הלחמית. במקרים אלה יש לשטוף העין במים זורמים - ו...כמובן להפנות לרופא. אין לזלזל בפגיעות עין גם אם היא נראית קלה ושטחית. פגיעות בעין חיצוניתבפגיעות אלה נכללות פגיעות בעפעפיים, בדרכי הדמעות וברקמות הרכות של העין. קל לאבחן פגיעות שכאלה גם בלי עזרים אופטיים. קרע בעפעף, חתך מתחת לגבה, פצע או רסיס קטן סמוך לחלק העליון של גשר האף - כל נפגע שכזה יש להפנות אל בית החולים. לסיכום: פגיעות בעין אמנם אינן מסכנות את חייו של הנפגע, אבל בכל פגיעה שכזו יש לאמוד את חדות הראייה ואת יכולת התנועה של העין, לכסות בפד ולהפנות לרופא. הנפגע חייב בליווי של חובש או של חבר, כיוון שכושר הראייה שלו מידרדר. אין ספק כי ההגנה על העין מונעת את מרבית הפגיעות. ריתוך בלי משקפי מגן גורם, כמעט בלא יוצא מהכלל, כאב עז ביותר בעין הכרוך בדמעת ובאודם. הכאב קשה והאי-נוחות איומה. נפגעים אלה מגיעים למרפאה באי-שקט ודורשים הקלה מיידית. אם אכן מדובר ברתך לא זהיר, יש להקל אתהכאב בטיפות אלחוש מקומי (בהוראת רופא) ולהפנות את הנפגע לרופא. כאבים או אי-נוחותהתלונות השכיחות הן גירוד בעין ("כמו חול"), עקצוץ, אודם, כאב דוקרני וכאבי ראש. רופא העיניים משתמש במכשירים מיוחדים המבליטים את הקרנית, ובעזרת שיטות צביעה מיוחדות הנעשות על ידי הזרקת חומר צבע לווריד והסתכלות במנורה בעלת אור מתאים הוא מזהה שריטות קלות, דלקות ופגיעות אחרות. לכן רק במרפאת עיניים או בבית חולים מצויד היטב אפשר לטפל באיבר חשוב ורגיש זה.
פגיעת חומר כימי בעיןנאשר העין נחשפת לחומר כימי (חומצי או בסיסי), יופיעו כאב קשה וקושי לפקוח את העפעפיים. אם נסיבות הפגיעה ידועות, הרופא יפתח בזהירות חרך צר בין העפעפיים, ויטפטף חומר אלחוש מקומי אחר כך יניח לעפעפיים להיסגר. מיד אחר כך יש לשטוף את הפנים ואת העפעפיים במים זורמים, בתמיסת סליין או בתמיסת הרטמן. בתוך כשלוש דקות יאולחשו הלחמית והקרנית, ואז יש לפתוח בהדרגה שוב את העפעפיים ולשטוף את העיניים בתמיסת סליין במשך חצי שעה לכל הפחות (כ-3 ליטרים לכל עין). במהלך השטיפה על הנפגע להפנות את עיניו לארבעת כיווני המבט. יש להפוך את העפעפיים כדי להבטיח שטיפה נאותה של כל חלקי העין ושל שק הלחמית, ולהפנות את החולה לרופא עיניים בדחיפות. כוויות חום בעיןחשיפת העין למקור חום או לנוזל חם עלולה לגרום כווייה בקרנית, בלחמית, בעפעפיים ובעור הפנים. אין לחבוש את העיניים, אלא להפנות את הנפגע בדחיפות לרופא עיניים. מתוך "עזרה ראשונה להצלת חיים", |