הרדמה

חולים רבים המיועדים לעבור ניתוח חוששים לאו דווקא מהניתוח עצמו אלא מההרדמה אותה הם צפויים לעבור. משיחות עם חולים עולה כי מרבית הפחדים והחששות נובעים מחוסר מידע, והסבר על תהליך ההרדמה והמרדים המבצע אותה מביאים להפגת החששות אצל מרביתם.

 ד"ר חיים ברקנשטט,
 מנהל היחידה להרדמה לניתוחים נוירוכירורגיים
 המערך להרדמה ולטיפול נמרץ, המרכז הרפואי ע"ש "שיבא", תה"ש

מהי הרדמה?

הרדמה לצורך ניתוח היא תהליך שמטרתו לאפשר לחולה לעבור את הניתוח ללא סבל תוך שמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף, ומתן התנאים הטובים ביותר למנתח לביצוע הניתוח. השם "הרדמה" מטעה משום שהוא גורם לרובנו לחשוב על מצב הדומה לשנת הלילה, אך  בעוד שבזמן שינה גירוי מעבר לרמה מסוימת יעיר את הישן, מהרדמה כללית קמים רק כשפגה השפעת חומרי  ההרדמה. כמו כן, ניתן לעבור חלק מהניתוחים בהרדמה מקומית, או אזורית ללא שינוי במצב ההכרה. בהרדמה מקומית מוזרק חומר המרדים אזור גוף מוגבל, כמו בטיפול שיניים, ובהרדמה אזורית מונעים את הולכת גירוי הכאב מאזור גוף שלם. הדוגמא המוכרת היא ההרדמה האפידורלית בזמן ניתוחים בפלג הגוף התחתון.

מיהו המרדים?

הרופא האחראי למתן השירות ההרדמתי הוא הרופא המרדים, אשר בתום לימודי הרפואה בחר להתמחות בתחום זה. ההתמחות שמשכה חמש שנים כוללת בנוסף להשתלמות בהרדמה לסוגי הניתוחים השונים, גם תקופות השתלמות בטיפול נמרץ, טיפול בכאב חריף וכרוני, רפואה פנימית, רפואת ילדים, וקרדיולוגיה.

האם יש צורך בבדיקה לפני הרדמה?

הרדמה טובה מתחילה עוד קודם הניתוח בפגישת היכרות בין הרופא המרדים לחולה. בפגישה זאת מכיר המרדים את החולה, מקבל מידע על מחלותיו, ועל ניתוחים והרדמות קודמות שעבר. לביקור טרום ניתוחי זה חשיבות רבה שכן היכרות בין החולה למרדים מורידה את החרדה לפני הניתוח בצורה משמעותית. בנוסף, מאפשר הביקור למרדים לתכנן את הטיפול בחולה לפני, בזמן ולאחר הניתוח. המרדים מחליט האם יש צורך בבדיקות נוספות לפני הניתוח, אילו מהתרופות אותן החולה מקבל יש להמשיך ואילו יש להפסיק לפני הניתוח, והאם יש צרך במתן תרופות חדשות. בהתאם למחלותיו של החולה והניתוח המתוכנן ממליץ המרדים לחולה על סוג ההרדמה, בוחר את תרופות ההרדמה מתוך המגוון העומד לרשותו, ומגדיר את הצורך באמצעי מדידה מיוחדים כדי לעקוב אחר תפקוד הלב, הריאות, המוח או מערכות גוף אחרות. המרדים מתכנן גם את המהלכים לאחר הניתוח, כמו  הטיפול בכאב לאחר הניתוח.

אילו תהליכים עובר חולה המורדם בהרדמה כללית?

חולים העוברים ניתוחים בהרדמה כללית זוכרים בדרך כלל את החיבור למכשירי הניטור, הרגשת טשטוש, ובהמשך את ההתעוררות לאחר הניתוח. החולה אינו מודע לאירועים המרובים בהם מעורב הרופא המרדים בפרק זמן זה, אירועים שפעמים רבות מדומים לטיסה. בשלב ההמראה, החולה עובר מערנות למצב בו הוא יכול להיות מנותח. להשיג מטרה זאת משתמש המרדים בשילוב של מספר תרופות המביאות למצב של שינה, אובדן זיכרון, שיכוך כאב, ושיתוק שרירים, ולאחר מכן מחבר את החולה למכונת הנשמה (במקרים של הרדמה כללית). המרדים נשאר עם החולה כל זמן הניתוח, ממשיך לתת תרופות הרדמה, ושומר על נתיב הטיסה תוך שימוש במכשירי הניטור העומדים לרשותו. פעמים רבות הטיסה שקטה, כמעט כמו עם טייס אוטומטי, אבל סערות ואירועים דרמטיים כמו דימום לא צפוי עליהם על המרדים צריך להגיב במהירות אינם נדירים. לקראת תום הניתוח והנחיתה, על המרדים לתכנן את מתן התרופות כך שהחולה יהיה ערני בתום הניתוח, יהיה מסוגל לנשום ללא סיוע מכונת הנשמה, וחשוב לא פחות לא יסבול מכאב, בחילה או הקאה. איכותו של מרדים נמדדת ביכולתו להעביר את החולה את שלבי ההרדמה בבטחה, להתמודד עם מצבים בעיתים, ולאפשר למנתח לעבוד בתנאים הדרושים להצלחת הניתוח.

באילו תחומיי רפואה מעורבים מרדימים?

תחומי רפואה אחרים בהם מעורבים רופאים מרדימים בצורה פעילה הם הטיפול הנמרץ, הטיפול בכאב, והרפואה הדחופה. המערך להרדמה ולטיפול נמרץ במרכז הרפואי ע"ש שיבא לדוגמא, כולל בנוסף לשירות ההרדמה הניתן בחדרי הניתוח, גם את היחידה לטיפול נמרץ, השירות לטיפול בכאב חריף וכרוני, שירות רפואה דחופה במסגרת שתי ניידות טיפול נמרץ של מד"א, מעבדה לאבחון יתר חום ממאיר, ומעבדת מחקר.

האם בטוח לעבור הרדמה?

התפתחות ההרדמה בשני העשורים האחרונים הביאה לכך שההרדמה הפכה להיות בטוחה יותר תוך אפשרות להרדים ולנתח חולים שבעבר נחשבו לבעלי סיכון גבוהה מידי. ההתפתחויות שתרמו לכך כוללות הבנה טובה יותר של תפקוד מערכות הגוף, פיתוח תרופות חדשות אותן ניתן להתאים לחולה בהתאם למצבו ומחלותיו, ופיתוח מכשירים המסוגלים לבקר פעילות של איברים חיוניים.