התקפי לב

מחלת לב כלילית - המחלה הגורמת להתקפי-לב - זכתה לכינוי "המגיפה המודרנית". רבע מן האוכלוסייה בעולם המערבי עתידה ללקות במועד כלשהו בהתקף-לב, ואנשים רבים מתים מהתקפי-לב יותר מכל סיבה רפואית אחרת.מהם גורמי המחלה ותסמיניה, כיצד ניתן לצמצם את סכנת התקפי הלב, ועל תהליך ההחלמה במאמר הבא.

 

ברור בתכלית כי הסיבות לשכיחות מחלת הלב הכלילית, קשורות באורח-החיים הנפוץ כיום. עישון סיגריות, אכילת-יתר ופעילות גופנית מועטת מדי, גורמים להופעתה של מחלת לב כלילית. לפיכך הפתרון לבעיה תלוי למעשה בכל אדם ואדם, ואין טיפול רפואי שבכוחו למנוע התקפי-לב.

כיצד מתפתחת מחלת לב כלילית?

סכנתה החמורה של מחלת לב כלילית טמונה בכך, שהיא עלולה להביא להתפתחותם של תעוקות לב ומחלות לב, אף-על-פי שבשלביה הראשונים אין מתגלים כל תסמינים. רבים אינם יודעים שהם לקו במחלת לב כלילית עד לרגע, שבו פוקדים אותם התקף-לב או תעוקת-לב.

מחלת לב כלילית היא הפרעה של העורקים הכליליים, המתמשכים על-פני שטחו של הלב. הלב הוא, כידוע, משאבה עשויה משרירים, המתכווצת כדי להזרים דם לכל חלקי הגוף. אף-על-פי שהחדרים החלולים שבלב מלאים דם, השריר עבה כל-כך שהוא זקוק לאספקת דם משלו כדי להצטייד בכמות מספקת של חמצן ואנרגיה. מצויים שני עורקים כליליים ראשיים המזרימים דם לשריר - אחד מצידו השמאלי של הלב ואחד מצידו הימני; קוטרו של כל אחד מהם כמחצית עוביו של עיפרון. העורקים מתפצלים לכלי-דם קטנים יותר, המספקים דם לשריר הלב. התהליך הגורם למחלה של העורקים הכליליים מכונה טרשת-עורקים. הקוטר הפנימי של העורקים נעשה בהדרגה יותר ויותר צר כתוצאה מהצטברות חומר שמנוני המכיל כולסטרול בדופן העורק, תופעה המכונה אתרומה. במקרה שהמחלה מתפתחת לאט, עשויים עורקים חדשים לפתוח מעקפים, העוקפים את החסימות הנוצרות בעורקים הכליליים הראשיים.

אם המחלה מתפתחת מהר יותר, ייתכן שלא יווצרו מעקפים כאלה, ואז תצטמצם בהכרח כמות הדם המסופקת לשריר הלב. דבר זה עלול לגרום להתקף-לב, דהיינו מצב שבו חלק משריר הלב חדל לפתע לקבל אספקת דם מן העורק הכלילי עקב חסימה מוחלטת. אותו חלק של השריר חדל לפעול כראוי וסופו להתנוון ולמות. המונח הרפואי להתקף-לב הוא "אוטם שריר הלב", שהוא למעשה נמק (מוות) של חלק משריר הלב. תכופות שומעים גם את המונח תרומבוזה (פקקת) לתיאור התקף-לב; פירוש הדבר הוא שנוצר פקיק, או קריש דם, ה"מתיישב" על אתרומה בעורק כלילי, והוא שמביא לחסימה המוחלטת שלו. זוהי הסיבה השכיחה ביותר להתקפי-לב, אך לא לכל הלוקה בהתקף-לב יש קריש דם בעורק.

מחלת לב כלילית בצורתה הקלה ביותר אינה מלווה כל תסמינים, ועם זאת היא נפוצה ביותר. רק כאשר קוטרם של העורקים הכליליים הוצר במידה ניכרת, עלולים להופיע התסמינים - אם בצורת תעוקת-לב ואם בצורת התקף-לב.

תעוקת לב

זהו סימן אזהרה להופעת מחלת לב כלילית. אספקת הדם לשריר הלב הצטמצמה במידה כזאת, שכאשר הלב מתאמץ, הוא אינו מקבל די חמצן ומתחיל לסבול מהתכווצות או מתעוקה. תופעה זו גורמת לכאבים בחזה, תכופות כאבים מרוכזים, אך יש גם שהכאבים עוברים ללסת או לחלק העליון של הזרועות (בייחוד הזרוע השמאלית). כאב זה מופיע בעקבות מאמץ גופני, כגון זה הכרוך בעלייה במדרגות או במעלה הר, אך הוא נעלם תמיד אחרי כמה רגעי מנוחה. תחושת הכאב היא כשל חגורה לוחצת - אחדים אומרים שהם חשו כאילו נלחץ חזם במלחציים. אם אתם חשים בכאבים בחזה בעקבות כל מאמץ גופני, כדאי שתיבדקו אצל רופא. ייתכן שהכאבים נובעים מתעוקה, אך תכופות סיבתם אחרת - כגון קשיי עיכול או מיחושים שמקורם בחזה או בצלעות. אלקטרו-קארדיוגרמה (בדיקת אק"ג) יכולה לעזור לרופא לאבחן את המחלה. במקרה של תעוקה יבדוק הרופא את משקלכם ואת לחץ הדם שלכם. אם אתם סובלים מעודף משקל, הוא ימליץ לכם להורידו בהתאם לגובהכם, ואילו אם לחץ הדם שלכם גבוה הוא עשוי לרשום לכם תרופות להורדתו. אם אתם מעשנים, יצווה עליכם להתרחק מסיגריות.

לטיפול בתעוקה משתמשים בכמוסות מציצה מסוג ניטרו-גליצרין (גליצריל טריניטראט) כדי לשכך כאבים בשעת התקף, אך יש שהרופא רושם גם כדורים אחרים, שיש לקחתם בקביעות, ותכליתם למנוע מאמץ-יתר של הלב בעת פעילות גופנית.

הופעת תעוקה אין פירושה שהתקף-לב הוא בלתי-נמנע. בנקיטת אמצעי זהירות ובתירגול גופני מתון תחת השגחת רופא אפשר לשפר את מצבם של הסובלים מתעוקה. ייתכן שייפתחו מחדש כמה כלי-דם חסומים המובילים ללב, או שהלב עצמו יתרגל לחלוקת הדם החדשה.

ניתוח במקרי תעוקה

ניתוח עשוי להביא תועלת לאנשים הסובלים מתעוקה מחריפה והולכת. באחרונה מבצעים ניתוחים שבהם יוצרים מעקפים לכלי הדם הכליליים החסומים בעזרת קטעי וריד הנלקח ממקום אחר בגוף (כגון הרגל), שם אין הם חיוניים. כך יכול הדם לזרום דרך ה"שתל" החדש אל שריר הלב. תסמיני התעוקה - הכאבים - נעלמים, והחשש להתקף-לב פוחת. אך לא אצל כל אדם הסובל מתעוקה ניתן לבצע את הניתוח הזה. לפני הניתוח מבצעים צילום של כלי הדם הכליליים באמצעות צינתור, ועל-פי התמונה המתקבלת מחליטים כמה מעקפים ליצור.

התקפי לב

אצל אנשים רבים מופיע התקף-לב באופן פתאומי לגמרי, ללא כל אזהרה מוקדמת. לעיתים אותו חולה לקה בעבר בתעוקה, שאולי החריפה במרוצת השבועות האחרונים שקדמו להתקף. סיבת ההתקף יכולה להיות היווצרות קריש דם בעורק כלילי פגום, דהיינו פקקת, אך יש שהסיבה היא פשוט עווית בקטע צר מאוד של העורק הפגום.

התסמין הרגיל הוא כאב פתאומי חד בחזה, בדרך-כלל במרכז החזה. יש גם שהכאב פוגע בלסת או בזרועות. אף שהכאב דומה לעיתים עד מאוד לתעוקה, הריהו חריף הרבה יותר ואיננו שוכך אף במצב מנוחה. תכופות יחוש החולה חולשה או יתחיל להזיע; יש גם שיתעלף.

כל מבוגר בן 30 ומעלה, שמתגלים אצלו תסמינים מסוג זה, חייב להיבדק מייד על-ידי רופא או להגיע במהירות לבית-חולים באמבולנס. הסכנה שהחולה ימות מהתקף-לב היא גדולה ביותר ברגעים הראשונים אחרי ההתקף, והיא פוחתת כעבור כמה שעות.

אם החולה התעלף, החייאה על-ידי הנשמה מפה לפה וכן עיסוי הלב הן אמצעי העזרה הראשונה היעילים ביותר. אך כדי שאדם יוכל להושיט לחולה עזרה זו, חייב הוא להיות מיומן ומנוסה. כל הרוצה להיות מוכן לקראת מצב-חירום כזה, יכול לעבור קורס בעזרה ראשונה, שיכשירו לכך. מגן דוד אדום מקיים בקביעות קורסים כאלה, ואף מעודד את ההשתתפות בהם. אם נקלעתם למצב שבו אדם התעלף ואינכם יודעים כיצד לתת לו טיפול החייאה, השכיבו אותו בתנוחת התאוששות והזעיקו ללא שהיות עזרה רפואית.

ברוב המקרים אדם שלקה בהתקף-לב זקוק לאישפוז בבית-חולים, בייחוד אם נשקפת סכנת סיבוכים. את מצבו של החולה אפשר לאבחן ולקיים אחריו מעקב ביחידה לטיפול נמרץ; במקרה שיופיע התקף נוסף ותחול החמרה במצב, מצוי ביחידה הזאת כל הציוד הנדרש להחייאה מיידית.

באחרונה נתגלה, כי חלק מן האנשים, בייחוד קשישים, מיטיבים להתגבר על התקף לב בביתם יותר מאשר בבית-חולים. לגבי רבים, המאמץ הכרוך בנסיעה באמבולנס והפחד מפני אישפוז בבית-חולים גורמים לסיבוכים קשים יותר. ובמקרים כאלה מוטב להם להישאר בביתם ולקבל את טיפולו של רופא המשפחה.

כל מי שמקבל טיפול בביתו אחרי התקף-לב, יעבור בדרך-כלל בדיקת אק"ג, שבעזרתה תאובחן עוצמת ההתקף וסוגו, ולחולה יינתנו תרופות משככות כאבים. אחרי שכיבה של כמה ימים במיטה יורשה החולה לשבת על כורסה ואחרי כן יחזור בהדרגה להלך. אחרי שבוע עד עשרה ימים יכולים רוב החולים לנוע כמעט באופן חופשי.

החלמה מהתקף-לב

אצל חלק קטן מן החולים מתגלים סיבוכים המעכבים את החלמתם, אולם אצל רובם תלויה ההחלמה הרבה יותר בעמדות הנפשיות מאשר בשיעור הנזק שנגרם ללב כתוצאה מן ההתקף. בעזרת הגדלה הדרגתית של הפעילות הגופנית, יכול הלב לשוב ולהתחזק; הרופא ייעץ לחולה כמה תרגילים לעשות וכיצד להגבירם באופן הדרגתי.

אין כל סיבה שתמנע מרובם המכריע של החולים לשוב לעבודתם הרגילה. רבים מוטרדים בשאלת הפעילות המינית אחרי התקף-לב, אך גם זו יכולה לשוב לתקנה בתוך חודשיים-שלושה.

ניתן לעשות הרבה כדי להפחית עד למינימום את סכנתו של התקף נוסף. פרט לתירגול גופני חייבים המעשנים להפסיק כליל את העישון, ובעלי עודפי המשקל להפחית ממשקלם. ייתכן שבעתיד יינתנו לחולים שעברו התקפי-לב תרופות המכונות "מחסומי ביתה" כדי למנוע התקף נוסף, שכן מחקרים שנערכו באחרונה העלו, כי תרופות אלה עשויות להגן על הלב מהשפעתו של כל נזק נוסף.

בהרבה מקרים עשויים חולים שלקו בהתקפי-לב חריפים להפיק תועלת מניתוח. ניתוח כזה דרוש כאשר חלק מדופן הלב נעשה דק וחלש, או כאשר נפגם מסתם בלב. ניתן גם לשפר את אספקת הדם ללב על-ידי ביצוע ניתוח בעורק הכלילי עצמו, אך זהו דבר יוצא דופן.

גורמים המגבירים את סכנת התקפי הלב

אף שהמנגנון המדויק הגורם לאתרומה כלילית (דייסומת) אינו ידוע עדיין די צורכו, זוהו כמה גורמי-סיכון מובהקים. רבים מאלה ניתן בהחלט למנוע.

עישון

ברור עתה למעלה מכל ספק, כי העישון הוא הגורם החשוב והמכריע ביותר האחראי ל"מגיפה המודרנית" של מחלות לב. כרבע מכלל החולים עד גיל 65 הנפטרים מהתקפי-לב לוקים במחלת לב כלילית שנגרמה על-ידי עישון. הסכנה גדולה כפליים אצל מרבית המעשנים מאשר אצל לא-מעשנים, ולבעלי צריכת סיגריות גבוהה במיוחד נשקפת סכנה גדולה עוד יותר. סיגריות בעלות תכולת זפת ועטרן נמוכה אינן מפחיתות את הסכנה במידה משמעותית; ישנן עדויות רבות לכך, כי הפחמן החד-חמצני המצוי בעשן הסיגריות הוא גורם-הנזק העיקרי, ותכולתו של גז זה אינה פוחתת על-ידי מעבר לסיגריות פילטר, או עישון סוגי סיגריות בעלות תכולת פסולת נמוכה.

יתר לחץ דם

יתר לחץ דם הוא הגורם השני בחשיבותו אחרי העישון. אנשים הסובלים בקביעות מיתר לחץ דם, דהיינו מרמת לחץ דם אשר גבוהה באופן משמעותי יותר מזו של אדם ממוצע מאותו מין וגיל, עלול ללקות יותר מאחרים במחלת לב כלילית. נראה כי לחץ הדם המוגבר בתוך העורקים גורם להם לפתח טרשת-עורקים במהירות הרבה יותר גדולה. אם מישהו סובל מיתר לחץ דם מתון, הסכנה הנשקפת לו היא כפולה מזו של אדם בריא. אך מי שסובל מיתר לחץ דם חמור, הסכנה הנשקפת לו גדולה פי ארבע או חמש.

דיאטה

מזה כמה שנים ידוע, כי אנשים בעלי רמת כולסטרול גבוהה בדמם, מגלים נטייה לפתח מחלת לב כלילית כפולה משל אדם בריא. קיים פולמוס גדול לגבי השאלה, מהי השפעת אכילתם של סוגי שומן שונים - שומן מן החי, שומן צמחי וכו' - על רמת הכולסטרול בדם. נראה כי שומנים בלתי רוויים מורידים את רמת הכולסטרול, בעוד שומנים רוויים מעלים אותה. ברם, יחסי הגומלין בין רמת הכולסטרול, הדיאטה ומחלות הלב הכליליות הם מסובכים ומורכבים מאוד.

נראה שהבעיה העיקרית היא, כי האנשים בעולם המערבי (וישראלים בכללם) אוכלים יותר מדי שומן מכל הסוגים. השומן מכיל קלוריות רבות, ולתפריט עתיר-שומן יש חלק נכבד בהוספת משקל. עצם הוספת המשקל עלולה להעלות את רמת הכולסטרול בדם - ואף להגביר את לחץ הדם. על כן מאמינים הרופאים כי שני הגורמים הללו גם יחד מגבירים את סכנתן של מחלות הלב הכליליות.

מתח נפשי ואורח-חיים

לאנשים רבים נדמה, כי התקפי-לב רווחים רק אצל מנהלים בגיל העמידה. אף כי סברה זו רחוקה מן האמת, נכון הוא כי הסיכויים ללקות בהתקף-לב קטנים יותר אצל אדם פעיל מבחינה גופנית, או אצל העוסק בהתעמלות ובספורט. עבודה משרדית חסרת פעילות גופנית אינה טובה לבריאות; אך מזיקה לא פחות ישיבה ממושכת מבלי לעסוק בשום פעילות גופנית.

מתח נפשי מוזכר תכופות כאחד מגורמי הסיכון, אך למעשה אין כל הוכחות לכך כי המתח הוא הגורם למחלת לב כלילית. ייתכן מאוד שאדם הנתון במתח מרבה בעישון ובאכילה, אך פרט לכך המתח הנפשי כשלעצמו מעולם לא נמצא כגורם ראשון-במעלה למיפגע זה. על כן אין כל סיבה לחשוש מפני התקף-לב כתוצאה מנטילת אחריות רבה יותר בעבודה או בבית, אם כי נכון הדבר שמתח רב מדי עלול לעיתים לגרום בעיות בריאות אחרות.

גברים בשנות השלושים והארבעים לחייהם עלולים ללקות במחלת לב כלילית הרבה יותר מאשר נשים בנות אותו גיל, אולם אחרי חדילת האורח מגלות הנשים נטייה למחלה במידה שאינה נופלת מזו של הגברים. סבורים, כי ההורמונים הנקביים מגינים בצורה כלשהי על הגוף מפני התקפי-לב. אחרי תקופת המעבר יורדת רמת ההורמונים בגוף האישה, ועמה נעלמת גם ההגנה.