שיגרון

שיגרון, או ראומטיזם, הוא שם כולל לשורה של מיחושים וכאבים קטנים, אשר כולנו מתנסים בהם מזמן לזמן וסיבותיהם נעוצות בהפרעות שונות. להלן מידע לגבי צורות שיגרון נפוצות, דרכי הטיפול המקובלות ושאלת הצלחתן של תרופות עממיות.

 

מבחינה מדעית כולל המונח "שיגרון" שורה שלמה של תסמינים. פעמים נגרמים כאבי שיגרון מחמת מאמץ רב מדי של השרירים וריקמות החיבור; פעמים זוהי תוצאה של שחיקת המיפרקים ומאמץ יתר שלהם; אולם לעיתים קרובות מופיעים מיחושים אלה באופן ספונטני, והרופאים אינם יודעים בעצם כיצד הם נגרמים. על כן שיגרון יכול להיות נקיעת קרסול, או כאב השרירים הפוקד את החולה בשפעת - או פשוט ה"משיכה" הבלתי מוסברת שאתם חשים מדי פעם בגב. בלשון אחר, זהו מונח המשמש להגדרת כאב, או להגדרת נוקשות בשרירים, בריקמות החיבור או במיתרים התומכים בגוף ושולטים בתנועותיו.

להפרעה זו שמות רבים, כגון נויראלגיה, לומבאגו, דלקת הריקמה הליפית ועוד. רובנו חשים מיחושים וכאבים מסוג זה, בייחוד כשאנו מתבגרים ומערכות גופנו פשוט מתבלות ונשחקות. שמירה על הכושר הגופני יכולה לעזור בתופעות אלה, ואימון גופני יסייע בהישארותם של השרירים, הגידים והמיתרים במצב תקין. כמוהם תסייע אף יציבה נכונה. רצוי גם לשמור על המשקל, אם אפשר. למרבה המזל נעלמים כמעט כל צורות השיגרון מאליהן, והן אף מגיבות היטב על תרופות ביתיות. אך אם המיחושים אינם מרפים, עליכם לפנות לרופא, שכן אלה קשורים לעיתים בבעיות אחרות, כגון דלקת המיפרקים, העלולה לגרום נזק לפרקים או לעצמות. השיגרון כשלעצמו הוא יותר מיטרד מאשר מחלה חמורה.

השיגרון וסיבותיו

סימן-ההיכר של השיגרון הוא כאב שרירים עמום, אך יש שאינכם מרגישים אלא תחושת עיקצוץ בלתי-נעימה בעור; במקרים אחרים זהו כאב חד "מושך", או אף דקירות וכאב מתפשט.

אם לא מתגלים סימני דלקת - דהיינו אם אינכם מרגישים או אינכם רואים נפיחות הפגיעה בדרך כלל אינה נראית לעין, אך אתם עלולים לגלות "נקודת מוקד" רגישה למגע, שבה מתמקדים הכאבים. לכאבים מתלווה בדרך כלל נוקשות, וזו עלולה להחריף; ככל שחזק יותר הכאב, גם מתמעט רצונכם להזיז את האיבר הדואב, וגוברת נוקשות איבריכם.

מיחושים וכאבים אלה מופיעים בדרך כלל בגלל אחת משלוש סיבות:

  • מפני ששריר מסוים לקה בעווית.
  • מפני ש"נצבט" עצב או הופעל עליו גירוי-יתר.
  • מחמת מאמץ או גירוי בשרירים, במיתרים או בגידים, העלול לגרום לדלקת.

מדוע לוקים שרירים בעווית?

אם אחד השרירים נשאר מכווץ זמן רב מדי, הוא עלול ללקות בעווית. זוהי אחת הצורות השכיחות ביותר של השיגרון, והיא מופיעה תכופות אחרי התקף של דלקת שיגרונית או של מכאוב שרירים (מיאלגיה).

שריר המוחזק במצב של התכווצות מתמדת סובל מאספקת דם נמוכה - כלומר הדם אינו יכול לזרום בו באופן חופשי - ועל כן חומרי פסולת, המסולקים בדרך כלל באמצעות מערכת הדם, מתחילים להצטבר בשריר. חומרי פסולת אלה גורמים ליריות של סיבי השריר ושל קצות העצבים, דבר המכווץ את השריר עוד יותר ומסב כאבים. כך נוצר מעגל קסמים שקשה לשברו. מסיבותשעדיין אינן ברורות כל צורכן, סוג זה של מתח פוגע רק בחלק קטן של השריר וגורם להיווצרות קשרית (גוש), או נקודת-מוקד, הנעשית רגישה מאוד.

תכופות האשמה נעוצה ביציבה בלתי-נכונה - רכינה ממושכת מעל קרש-גיהוץ נמוך מדי, דיה כדי לגרום להתקף כזה. אך אצל אנשים קשישים, כל מאמץ יתר, כגון עדירה בגינה, יכול לגרום לעווית כזאת.

לעיתים עשויה עווית שרירים להיות תוצאה של עקמומיות טבעית (כגון עקמומית בעמוד השידרה). במשך השנים נושאים השרירים התומכים במאמץ-יתר, כשהם מנסים לקזז את השפעת העקמומית הזאת, ולפיכך הם עלולים ללקות בעווית.

הטיפול

כשם שקור גורם לאדם להתכווץ כך חום מסייע בהרפיית השרירים; לפיכך אחד האמצעים הטובים ביותר לטפל בעווית של שריר היא לשככו באמצעות חום. אמבטיה חמה, בקבוק חם, או עיסוי מחמם בעזרת תכשיר מתאים, עשוי להקל מאוד על מצבכם. ואם אתם סובלים מהתקפי שיגרון חוזרים, כדאי לכם לרכוש מנורה כחולה. כדאי גם ללבוש בגדים חמים בחורף. אחד הקשיים העיקריים, המתלווים לכל צורה של שיגרון, הוא שהשרירים נעשים נוקשים וקשוחים עוד יותר, מפני שאין משתמשים בהם. תרגילי התעמלות לא מאומצים עשויים לשחרר את הקשיחות ולהשיב את מחזור הדם לתקנו. סיבוב פשוט של הראש סביב צירו, או סיבוב הזרועות במשך כמה רגעים, עשוי לסלק את העווית בצוואר או בכתפיים.

אם אמצעים פשוטים אלה אינם עוזרים, תוכלו תמיד ליטול משכך-כאבים כגון אספירין או פראצטמול (אקמול). תרופות אלה משככות את המיחושים ומעודדות אתכם להניע במקצת את השרירים. אם התסמינים אינם מרפים, תוכלו לפנות לרופא שיעשה לכם אילחוש מקומי.

כיצד "נתפסים" עצבים

העצבים העוברים בין חוליות עמוד השידרה ומתפתלים בין קבוצות של שרירים או ריקמות חיבור, עלולים "להיתפס" או להיצבט, כאשר גדל מדי הלחץ המופעל עליהם. הכאב הנוצרבשל כך עלול לעבור למקום אחר ולהופיע בכל נקודה לאורך הענף המסוים של מערכת העצבים. עזב צבוט בצוואר, למשל, עלול לגרום לכאב או לעיקצוץ ביד. סוג זה של שיגרון מכונה נויראלגיה, והוא עלול לגרום לעווית בשריר.

העצבים העוברים בין החוליות פגיעים במיוחד. הרווח בין החוליות מצטמצם לעיתים בשל פגיעה או לקות הנקראת "דלקת חוליות השידרה". זו פוגעת בחיבורים שבין החוליות. יש שלחץ על עצב נגרם על-ידי התנפחות הריקמה הסובבת - מחמת דלקת של מיפרק או של גיד, למשל, או בגלל אצירת מים מוגברת. אצל חלק מן הנשים מופיעה צורה זו של שיגרון לפני הווסת או בתקופת ההריון.

הטיפול

במקרים רבים נעלמת ההפרעה מאליה, והדרך היחידה להקל על הכאב היא ליטול משכך-כאבים ולנוח עד שיפוג הלחץ על העצב. אם לחץ זה נובע מאי-חפיפה בין העצמות או מפגיעה בהן, עשוי הרופא להמליץ על פיזיותרפיה או על ביקור אצל מרפא-עצמות (אוסתיאופט).

סיבוב או מתיחה של שריר או של ביד

ריקמות חיבור, שרירים וגידים עלולים להימתח או להתעוות בגלל פציעה, פגיעה או שימוש-יתר בהם. פגיעות במהלך פעילות ספורטיבית הן גורמים אופייניים לסוג זה של שיגרון; אך גם פעולות יום-יומיות רגילות, כגון נשיאת סלים כבדים עלולות לגרום לכך.

הטיפול

בכל מקרה של פגיעה כזאת הטיפול הטוב ביותר הוא מנוחה. תחבושת קרח במקום הנפוח תעזור לשכך את הדלקת; גם אספירין או פראצטמול, יש בהם כדי להקל על ההרגשה הכללית.

פגיעות בגידים

למרבה ההפתעה, גם הגידים החזקים והקשיחים עלולים לעיתים להיפגע בשל הרמת משאות כבדים, בשל תנוחה לא נכונה או בשל מכה ישירה. דבר זה עלול לגרום לדלקת גידים, כאשר הגיד עצמו לוקה בדלקת (בייחוד בכתף) או כאשר נרתיק-המגן, המכסה את הגיד, מתנפח. יש שהפגיעה היא בנקודה שבה הגיד מתחבר לעצם. הפרעות אלה מוכרות בשמות "מרפק של טניסאי" או "מרפק של שחקן גולף". אולם אינכם חייבים לעסוק בענפי הספורט האלה כדי שמרפקכם ייפגעו בצורה כזאת. הפרעות אלה שכיחות אצל מבוגרים בני כל הגילים, ובייחוד אצל עקרות-בית.

אם הופיעה אצלכם נפיחות מסוג זה שאינה נעלמת בתוך כמה ימים, כדאי שתפנו לרופא. הוא עלול לתת לכם זריקה של אילחוש מקומי או סטרואיד כדי להקל על הרגשתכם. ישנן פגיעות שהחלמתן נמשכת זמן רב - לעיתים עד שלושה חודשים.

דלקת אמתח

אמתחים הם מעין שקיות המכילות נוזל סיכה, המסייע להפחתת החיכוך בין הרקמות - למשל במקום שעצם הברך מתחככת בעור הסובב אותה, או במקום שגידי הכתף מתחככים במיפרק.

ברכיים מרפקים וישבן עלולים להיפגע בדלקת אמתח, אם חוזרים איברים אלה בתדירות רבה מאוד על אותן התנועות הגורמות לחיכוך.

הטיפול

דלקת האמתח חולפת בדרך כלל אחרי מנוחה ושימוש במשכך-כאבים, אך לעיתים יש צורך בזריקת סטרואיד.

שיגרון ומחח נפשי

אם אתם נרגזים או מוטרדים, נעשה כל גופכם מתוח, ופירוש הדבר ששריריכם מתכווצים ביתרשאת וגורמים להופעת עוויתות וכאבים.

כל תרגול גופני שאינו מאמץ במיוחד - כגון שחייה או יוגה - עשוי להפיג את המתח, תוך הגברת הגמישות וחיזוק השרירים.

זריקות סטרואיד

סטרואידים הם תרופות חזקות נגד דלקת, ואפשר להשתמש בהן לטיפול בדלקת מקומית הגורמת לשיגרון. למרבה הצער, יש לתרופות אלה תופעות-לוואי מזיקות והרופאים מעדיפים להשתמש בהן, כאשר צורות טיפול אחרות אינן עוזרות, או כאשר הכאבים עזים במיוחד.

תרופות עממיות נגד שיגרון

מצויות תרופות ביתיות רבות נגד שיגרון, החל בשתיית חומץ תפוחים, בשימת רטיות דבש וכלה בענידת צמידי נחושת. אולם אין שום הוכחה מדעית לכך, שלתרופות אלה יש השפעה פיסיולוגית כלשהי. עם זאת אין ספק, שחלק מן האנשים מוצאים אותן מועילות. ייתכן מאוד שבמקרים אלה התרופות אמנם עוזרות, מפני שאותם חולים מאמינים שהן עוזרות להם.