שיטה סלילנית

(סיאל – Acacia Raddiana Savi)

תיאור הצמח

עץ קוצני ממשפחת המימוסיים, שגובהו 4-6 מ'. הוא גדל בעיקר בערוצי נחלים ובמניפות סחף, בערבה ובנגב הדרומי. גזעו מסתעף למספר ענפים עבים, החל מגובה חצי מטר ומעלה. עליו מורכבים מנוצים פעמיים. מבסיס העלה יוצאים שני קוצים, ישרים או מאונקלים. הפריחה בחודשים אוקטובר-נובמבר. הפרחים נישאים בקרקפות כדוריות, שצבען צהבהב. הפרי הוא תרמיל סרגלי, פחוס וסלילי, בעל פיתול אחד או שניים. מועד האיסוף: כל ימות השנה.

מקורות ופולקלור

עצי שיטים שימשו כחומר-גלם לבניין המשכן וכליו: "ועשית את-הקרשים למשכן עצי שטים עמדים" (שמות כ"ו, ט"ו). הנביא ישעיהו מציין את השיטה עם העצים שיפריחו את השממה: "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן' (ישעיהו מ"א, י"ט). מהשרף הנוטף מהעץ הכינו תרופות. שרף זה מופיע בתלמוד בשם "אקקיא" שהוא צורת כתיב שונה של השם אקציא (שטה). הערוך עומד על סגולותיו הרפואיות של השרף: "ליתי אקקיא ואילווא: ויש דעת אומרים שהוא סנה בלשון מקרא, וגדל בהר סיני, ויש לו סגולות ברפואה, לדחוק השלשול, לעצור דם יוצא דרך מכה" (הערוך, גיטין כ"ט).

רפואה עממית

שימושים רבים לשרף ברפואה העממית של עדות ישראל וערביי הארץ. הוא מכונה בשם סמג', והוא משמש לריפוי טחורים, כוויות, דימום מהחניכיים, שיניים מתנדנדות, שיעול, שטף דם מהריאות, אבנים בכליות, כאבי בטן ודלקות פנימיות.

אופן השימוש

מבשלים 10 גר' שרף בליטר חלב, ושותים 3 כוסות חלב ביום בין הארוחות. תרופה זו כוחה יפה לרפא שיעול, שטף דם מהריאות, אבנים בכליות, כאבי בטן ודלקות פנימיות.

שרף בחלמון ביצה: מערבבים את השרף, כשהוא במצב נוזלי, עם חלמון ביצה, ומורחים את התערובת על כוויות, על פצעי טחורים ועל פצעים פתוחים ומדממים.

דימום מהחניכיים ושיניים מתנדנדות: לועסים גוש צמיגי של שרף כמחצית השעה.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום