כליל-החורש תיאור הצמחעץ חורש נשיר ממשפחת הקסלפיניים, המגיע לגובה של 6-8 מ' הוא גדל בהרי יהודה, בשומרון, בכרמל ובגליל, בחברת האלון המצוי, האלה הארצישראלית, אלון התבור והלבנה הרפואי. עליו גלדניים במקצת, עגולים, תמימים, דמויי-לב ומפורצים בראשם. הפריחה בחודשים מרס-אפריל. הפרחים מכסים את נוף העץ לפני העלווה, הם ערוכים בקבוצות קטנות, רבות, על הענפים הבוגרים ועל הגזע. הפרי הוא תרמיל מאורך, צבעו אדמדם-חום, והוא מכיל כעשרה זרעים חומים-שחרחרים, עגולים ושטוחים. עונת האיסוף: כמעט בכל ימות השנה. רפואה עממיתהערבים והדרוזים בגליל נוהגים לאכול את פרחי העץ כמות שהם. טעמם החמצמץ, המעורב בטעמו המתוק של הצוף, חביב עליהם. הפרחים והעלים משמשים ברפואה העממית כתרופה לבעיות כבד, לטחול, לנזלת כרונית, לבעיות בדרכי הנשימה, לצהבת, לאבנים בכליות ולנפיחות ברגליהן של נשים הרות. אופן השימושמבשלים 20 גר' עלים בליטר מים במשך חצי שעה, מסננים, ושותים שלוש כפיות מהמרתח ביום. העלים משמשים כתרופה לדלקת עיניים; מבשלים את העלים במים, מוציאים אותם מהמים ובעודם חמים מניחים אותם על העיניים. פרחים כתושים: כותשים פרחים ומניחים אותם על פצעים ועל פטריות. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |