לופית מצויה תיאור הצמחצמח רב-שנתי ממשפחת הלופיים, המגיע לגובה 30-40 ס"מ. הוא גדל בארץ בבתי-גידול מגוונים: בקרקעות כבדות וקלות, במדרונות מסולעים, בשטחים מעובדים ובפרדסים. הצמח מצוי באזור הים-תיכוני בהרים, בעמקים ובמישורים. עליו דמויי חץ, ארוכי פטוטרת, מנוקדים ומקושטים בקווים כהים. עמודי התפרחת זקופים, הם נושאים 'אפרכסות' רבות. מתוך כל אפרכסת בולטת החוצה לשון דקה וירוקה. הפריחה בחודשים דצמבר-מרס. הפרי הוא ענבה מצולעת. מועד האיסוף: דצמבר-מאי. מקורות ופולקלורב' צ'יזיק מכנה את הלופית בשם "כתיתה". שם זה נשתמר לדעתו בפי הפלאחים תושבי השרון. מתקופת בית שני נזכרים בתלמוד הבבלי השמות "כתית" ו"כתיתה" כמונחים לפצעים, הנגרמים לאדם ולבהמה עקב חיכוך ולחיצה: "דבש כדי לתן על הכתית" (שבת ע"ב, ע"ו). רפואה עממיתמעניין להיווכח, כי ברפואה העממית של הפלאחים בארץ-ישראל משתמשים בפקעות הלופית לריפוי חבורות ופצעים, וכנראה, שמכאן נובע השם "כתיתה". הצמח משמש גם כתרופה למחלות דרכי השתן, לקוצר נשימה, לשיעול חזק, לגירודים בגוף, למורסות פתוחות ומסייע להפסקת דמיעה לא-רצונית. אופן השימושמוציאים פקעות לופית מתוך האדמה, שוטפים אותן היטב במים. חותכים לקוביות ומטגנים בשמן-זית. השמן משמש למריחה על פצעים וחבורות. פקעות מבושלות: מבשלים 100 גר' פקעות לופית במים במשך חצי שעה. בתום הבישול שופכים את המים, וממלאים את הסיר במים חדשים. מבשלים שוב כמחצית השעה, מוציאים את הפקעות, מועכים אותן לדיסה ומוסיפים לה חמאה. אכילת המעדן יעילה לטיפול בשיעול חזק ובקוצר נשימה. משרת לופית: משרים 100 גר' פקעות לופית בליטר מים במשך שבוע, מסננים את המשרה ומשתמשים בה - בדרך של רחיצה - לטיפול בגירודים בגוף, במורסות פתוחות ולהפסקת דמיעה שאינה רצונית. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |