זוגן-השיח

(עדבה – .Zyygophyllum Dumosum Boiss)

תיאור הצמח

בן-שיח ממשפחת הזוגניים, שגובהו 40-80 ס"מ. נפוץ במדבריות הארץ. שולט במדרונות של גיר קשה וסדוק, ובערוצים שקרקעיתם סלעית. גבעוליו מעוצים בחלקם התחתון. עליו בשרניים, וכל עלה מורכב מזוג עלעלים גליליים, הנישאים על פטוטרת גלילית. הפריחה בחודשים מרס-אפריל. הפרחים בודדים ולבנים. הפרי בעל 5 מגורות, לכל מגורה צורת כנף והיא מכילה זרעים אחדים. מועד האיסוף: כל השנה.

מקורות ופולקלור

שמו העברי והלועזי של הצמח ניתנו לו על שום זוג העלעלים, הנישאים על פטוטרת - דבר המאפיין את רוב בני הסוג.

רפואה עממית

הצמח מקובל מאוד ברפואה העממית של הבדווים במדבריות הארץ. משמש בעיקר לטיפול חיצוני בדלקות עור, בגירוד וגירוי, ובכאבי שיניים.

אופן השימוש

מבשלים את כל חלקי הצמח - שורש, גבעולים ועלים, במשך כשעה. הכמות: 500 גר' חומר בליטר מים. מסננים ומורחים את המרתח על העור הנגוע; יש לשפשף היטב את העור במגבת קשה.

לטיפול בכאבי שיניים: סוחטים את מוהל העלעלים הבשרניים. ממלאים בערך כוס במוהל, ומוסיפים לו 2 כוסות מים. ממלאים את חלל הפה, משהים דקה או שתיים, מגרגרים ופולטים.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: ד"ר דוד דרום