יערה איטלקית

(סולטאן אל-ג'בא – Lonicera Etrusca Santi)

תיאור הצמח

שיח מטפס ממשפחת היערתיים, שגובהו 1-4 מ'. גדל בארץ בכל אזורי ההר, מעדיף צל של חורש ים-תיכוני. גדל גם ליד גדרות-אבן בהרים ובין סלעים. ענפי הבסיס מעוצים וקליפתם מתקלפת לאורכם. העלים נגדיים, קרחים וכחלחלים, הם מעורים בגבעול ומקיפים אותו. הפריחה בחודשים אפריל-מאי. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות על עוקצים ארוכים, צבעם לבן-צהוב. הפרי הוא ענבה עסיסית, וצבעה כתום-אדום. עונת האיסוף: כל ימות השנה. בשפות האירופיות ידוע הצמח בשם יונק-הדבש, בזכות הצוף הרב הנצבר בצינור כותרתו.

רפואה עממית

כל חלקי הצמח משמשים ברפואה העממית כתרופה לדיזנטריה, לאבנים בכליות, למחלות בדרכי הנשימה, לעצירות ולמחלות כבד.

אופן השימוש

מבשלים 10 גר' עלי יערה בליטר מים במשך רבע שעה, מסננים, ושותים 4-5 כפות מרתח ביום. הוכח כיעיל נגד מחלות דרכי השתן ונגד אנגינה. מרתח פרחי יערה: מבשלים 10 גר' פרחי יערה בליטר מים במשך רבע שעה, מסננים ושותים 2-3 כפות מהמרתח ביום. מרתח זה יעיל מאוד לטיפול במחלות דרכי הנשימה, בשיעול, בקצרת (אסטמה) ובדלקת הסימפונות (ברונכיט). שתיית כמות כפולה של המרתח טובה לאלה הסובלים מעצירות כרונית.

מרתח קליפות יערה: מקליפת הענפים, המתקלפת בקלות, מכינים מרתח. מבשלים 20 גר' קליפה בליטר מים במשך 3 דקות (לאחר הרתיחה), שותים כף אחת מהמרתח ביום - רצוי בבוקר, לפני הארוחה. יעיל מאוד לטיפול במחלות כבד ובמחלות פנימיות אחרות.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: יעקב שורר