כרכום חורפי תיאור הצמחצמח ממשפחת האירוסיים, בעל פקעת חד-שנתית קטנה. נפוץ בארץ בכל החבל הים-תיכוני, בשדות בור, בבתות בין טרשים ובגלי אבנים. מן הפקעות עולים עלים סרגליים ירוקים, לרוב בעלי פס אורך מכסיף באמצעם, וכן גבעול קצר. הפריחה בחודשים נובמבר-פברואר. צבע הפרחים לבן והם מצטיינים במאבקים כהים, שצבעם חום-סגול. הפרי הוא הלקט מאורך הנפתח לאורך שלוש קשוות. מקורות ופולקלוראבותינו גידלו אותו בימי בית ראשון, ועדות לכך אנו מוצאים בספר שיר השירים (ד', י"ג-י"ד): "שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים כפרים עם-נרדים: נרד וכרכום קנה וקינמון". גידול הכרכום בארץ-ישראל נזכר גם בתקופת המשנה והתלמוד: "מסתלקין לצדדין מפני יתדות דרכים ובשעה שהוא משתקע אפילו בשדה שהיא מלאה כרכמין" (ירושלמי, ברכות פ"ב, ה"ט). רפואה עממיתערביי ארץ-ישראל מוציאים את הפקעות הקטנות של הכרכום החורפי מהאדמה וקולים אותן ברמץ מדורה. התבלין המופק מצלקות הפרחים נקרא בשם זעפרן. מכיוון שהכרכום נמנה עם פרחי-הבר המוגנים, נמליץ למעוניינים להשתמש בתבלין הזעפרן למטרות רפואיות, לקנות את התבלין בחנויות לממכר תבלינים. תבלין הזעפרן משמש ברפואה העממית של עדות ישראל וערביי הארץ כתרופה למחלות כבד, להפגת ריח רע מהפה, לדלקות עיניים, לנפיחות בגוף, לפצעים ולשטפי דם חיצוניים ולהצטננות. טוב להסדרת המחזור החודשי, להרגעת היולדת לפני הלידה ולחיזוק כוח הגברא. אופן השימושזעפרן בחלב: חולטים 1 גר' תבלין זעפרן בליטר חלב, ממתיקים בדבש או בסוכר ושותים את החלב כתרופה למחלות כבד, להסדרת המחזור החודשי, להרגעת היולדת לפני הלידה ולחיזוק כוח הגברא. תה זעפרן: מבשלים 1 גר' תבלין זעפרן בליטר מים במשך 5 דקות. ממלאים את חלל הפה בתה ומגרגרים מספר פעמים. יעיל מאוד להפגת ריח רע מהפה. שתיית התה מרפאת הצטננות. מרתח זעפרן: מבשלים 1 גר' זעפרן במים (כמות המקבילה לכוס) במשך 10 דקות. טובלים במרתח תחבושות בד ומניחים אותן על פצעים שותתי דם, על עיניים מודלקות ועל אברים נפוחים. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |