עירית גדולה
תיאור הצמחצמח רב-שנתי ממשפחת השושניים, המגיע לגובה של 1 מ'. הצמח מאכלס בארץ שטחים פתוחים בחבל הים-תיכוני, עם חדירה עמוקה גם לאזורים המדבריים של הארץ. שורשיו דמויי אצבעות או גזרים, צבעם חום והם מלאים במוהל עסיסי. עליו ארוכים, ומזכירים במידת-מה את עלי הבצל. בעונת האביב מתפתח מבין העלים גבעול, המסתעף בחלקו העליון; על הסעיפים נישאים הפרחים באשכולות או במכבדים. הפריחה בחודשים פברואר-מאי. צבע הפרחים לבן-ורוד, ובמרכזו של כל עלה עטיף פס כתום-חום. הפרי הוא הלקט דמוי ביצה הפוכה. מועד האיסוף: כל ימות השנה. מקורות ופולקלורהעירית נזכרת בתלמוד כצמח שאוכלת בהמת השדה: "עירית שלקטה למאכל בהמה" (תוספתא, שביעית ה', י"ז). זיהוי זה מוטל בספק, משום שבהמת השדה אינה ששה כל-כך לאכול מצמח זה. א' הראובני מציע לקרוא לצמח זה בשם יבלית, הנזכרת במקורותינו כצמח שהכינו ממנו דבק בו אטמו פיטסים (כדי יין). ואכן, בתרבויות אחדות בעולם מקובל עד היום להכין דבק משורשי העירית. רפואה עממיתחיזוק נוסף לדעתו מוצא הראובני בשימוש הרפואי העממי לצמח, כפי שהוא מתבטא עד היום אצל ערביי הארץ - לטיפול ביבלות קשות הגדלות בין פרקי האצבעות בידיים וברגליים. ואכן, אין לך היום תרופה בדוקה ויעילה להורדת יבלות יותר משורשי העירית הגדולה. שימושים רפואיים נוספים הם לטיפול בצהבת, באקזמה, בנפיחות ברגליים, בסדקים בעור ולהפגת גזים מהבטן. אופן השימושמוציאים מתוך הקרקע כמה "אצבעות" שורש, רוחצים היטב במים, מקלפים את הקליפה החומה וכותשים לדייסה. את הדייסה מורחים על היבלת וחובשים בתחבושת בד. יש לחזור על הטיפול 3 פעמים ביום במשך חודש. לרגליים נפוחות: סוחטים את מוהל השורשים ומורחים על הרגל. מוהל זה כוחו יפה גם בטיפול באקזמה, בעור סדוק ובפטריות עור. תה שורשים: מבשלים 10 אצבעות שורש בליטר מים, ממתיקים בדבש או בסוכר ושותים כתה. תה זה יעיל להפגת גזים מהבטן. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |