דבקון הזית

(ענאב/ענבאן - .Viscum Cruciatum Sieb. Ex Boiss)

תיאור הצמח

צמח ממשפחת ההרנוגיים, טפיל למחצה על ענפי עצים, ובעיקר על הזית. גדל בארץ בהרי יהודה, בשומרון, בגליל ובמישור החוף הדרומי. ענפיו עגולים, מעוצים ומסועפים. העלים גלדניים-בשרניים, מאורכים ומעוגלים בראשם. הפריחה בחודשים פברואר-מאי. הפרחים יושבים על עוקצי תפרחת, בקבוצות של ארבעה לכל היותר. הפרי הוא ענבה כדורית ועסיסית, שצבעה אדום. הפירות מופצים על-ידי ציפורים, שאוכלות אותם.

מקורות ופולקלור

יש מן החוקרים הסוברים, ש"ענבי סנה" המוזכרים במקורותינו - "וכל השחורים כגון ענבי הדס, ענבי סנה משינקידו" (ירושלמי, מעשרות פ"א, מ"ח, ד') - הם ענבות דבקון-הזית, ולצמח כולו הם קוראים סנה. ושמעתי מפי פלאחים ערביים באחד מכפרי השומרון, שאם אוחזת אש בעץ הזית, דבקון-הזית אינו ניזוק בשל ענפיו הגלדניים-בשרניים, ואולי כאן פירוש התופעה המעניינת של הסנה אשר איננו אוכל (שמות ג', ב').

הערבים מכנים את הצמח בשם "ענבי זית". את המוהל הנסחט מן הענבות היו מערבבים בשמן-זית, על מנת לשפר את צבעו, ריחו וטעמו. שמן זה היה יקר יותר מן השמן הרגיל.

רפואה עממית

פירותיו העסיסיים טובים לתינוקות ולילדים הסובלים מעצירות. גם המבוגרים משתמשים בהם למטרה זו. כל חלקי הצמח משמשים לטיפול בכאבים כלליים בכל חלקי הגוף, ובעיקר לדלקת פרקים ולכאבי גב.

אופן השימוש

מבשלים 1 ק"ג עלים וגבעולים בשני ליטר מים, במשך כשעה. מסננים ומוהלים את המרתח במי אמבט חמים, ושוהים באמבט כחצי שעה. אצל כמה מרופאי העשבים שמעתי, שריפאו בהצלחה רבה מקרים של סרטן בדרכי העיכול בעזרת משרה שהופקה מהעלים. מכיוון שאין בידי פרטים מדויקים על המינון ועל דרך השימוש - אמנע מלפרט.


מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
צילם: יעקב שורר