אבטיח הפקועה תיאור הצמחעשב חד-שנתי ממשפחת הדלועיים, גדל בחולות עמק החוף, בנגב הצפוני ובערוצי נחלים במדבר. ענפיו משתרעים על-פני הקרקע, ואורכם מגיע ל- 100-150 ס"מ. עליו גדולים וגזורים לאונות. מבסיסי העלים יוצאות קנוקנות. הפריחה בחודשים מאי-אוגוסט. צבע הפרחים - צהוב. הפרי הוא אבטיח, שקוטרו עד 12 ס"מ, מנומר בכתמים בהירים. בהתייבשו, נעשה צבעו חום-צהוב. מקורות ופולקלוריש המזהים את אבטיח הפקועה עם "גפן השדה", הנזכרת בסיפור אלישע ובני הנביאים (מלכים ב': ד', ל"ט-מ'). עליה הדומים לעלי הגפן ופריה הדומה לאבטיח גרמו להם שיבשלוה, אך באוכלם מהנזיד גילו - להפתעתם - כי "מוות בסיר", ומר הוא ממוות. במשנה נזכר הצמח בהקשר ל"שמן פקועות" (שבת ב', ב') ול"שפופרת של פקועות" (כלים י"ז, י"ח). האבטיחים היבשים שימשו כשפופרות, שבהן נתנו את השמן והדליקו נרות. רפואה עממיתערביי ארץ-ישראל ובני עדות שונות בישראל משתמשים בפרי בשימוש פנימי - כתרופה לכאבי בטן, לעצירות קשה ולתולעים בדרכי העיכול. בשימוש חיצוני הוא משמש כתרופה לנפיחות ברגליים, לכאבי פרקים, לטחורים, לשיתוק זמני של אברי הגוף, לכאבי גב, לדלקות עור ולכאבים בכל הגוף. אופן השימושקודחים חור באבטיח היבש ומוציאים את הזרעים. שוטפים את תוכנו במים פעמים-מספר, ממלאים אותו בחלב, או במים, או בשמן זית. משהים את הנוזלים הנ"ל באבטיח כ- 2-4 שעות. יש לשתות 2 כפיות מהנוזלים, שלוש פעמים ביום. בשימוש חיצוני: מרסקים את האבטיח הירוק ומטגנים אותו בשמן זית, מורחים את שמן הזית בעודו פושר על העור, על הפרקים או על הטחורים. לכאבי גב: מרסקים את האבטיח הירוק, מוסיפים קמח, בוללים, יוצרים עיסה ומדביקים אותה על הגב. לכאבים בכל הגוף: מבשלים 3-4 אבטיחים מרוסקים בסיר מים. כאשר עולים מן הסיר אדים, יש להתפשט, ליצור משמיכה אוהל על הסיר, להיכנס לתוכו ולקלוט את האדים. על הטיפול להתבצע בחדר מוגן מרוח. מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" |