מים בששון? מעייני הישועה?פרופ' דן זסלבסקי על זיהום המים בישראלראיין וכתב: יוסי אומסי, עורך אחראי - מגזין "היי-טקניון"אחת הבעיות הנוגעות למים בישראל, לפי פרופ' זסלבסקי, היא זו של "זיהום סביבה ומים". לפי דברי השרה לאיכות הסביבה, דליה איציק, 40% מהמים בישראל אינם ראויים לשתיה. אם נאמד בארץ תקנים אירופיים לאיכות מים, קרוב ל-80% מהמים באקוויפר החוף ייפסלו ויוגדרו כלא ראויים לשתייה. אין כל ספק שאם מבקשים לשמר את מקורות המים, יש להוציא מתוכם בכל שנה קרוב ל-400,000 טון מלחים, וזאת רק כדי לשמר את המצב, עוד לפני שנשפר אותו. ללא צעד כזה, אנו חורצים את גורל מקורות המים. לזיהום המים בארץ ארבעה גורמים עיקריים(א) פריצת מי ים ותימלחות מעומק האדמהתופעות אלה נובעות משאיבת היתר ופני המים הנמוכים. המשך המצב הזה לבדו יביא, ללא ספק, לחיסולם של מאגרי המים. זה כבר קרה ברצועת עזה ובחוף הכרמל, ובקטעים של הגליל המערבי. (ב) מי הביוב החודרים לקרקעזאת בין אם מטפלים בביוב טיפול שניוני ובין אם לאו, ובין אם הוא משמש להשקיה ובין אם לאו. הביוב עצמו מכניס למי התהום לא פחות מ-100,000 טון מלחים לשנה. סך-כל המומסים בביוב נע, על-פי-רוב, בין 600 ל-1,000 חלקים למיליון, כך שכמות המומסים השונים הנישאת בביוב מדי שנה נעה בין 270,000 טון ל-450,000 טון לשנה, והיא הולכת וגדלה. המשך החדרת הביוב הגולמי או הקולחין לאחר טיפול שניוני, יוכל לבדו להביא לחיסול מקורות המים בגלל המלחה ובגלל מזהמים אחרים כמו ניטרטים, גורמי מחלות וחומרים מסרטנים. מפה של המשרד לאיכות הסביבה מתארת אזורים שבהם מותר לכאורה להחדיר מי ביוב. קביעה זו היא חסרת כל שחר, ונעדרת כל בסיס טכני מקצועי או סביבתי עקרוני. (ג) יבוא של מי הכינרתבמליחות של 230 מיליגרם כלור לליטר או 384 מיליגרם מלחים כלליים, ובהנחה שכמות המים המובאים במוביל הארצי היא 380 מיליון מ"ק לשנה בממוצע, סך-כל יבוא המלחים מהכינרת הוא 145,000 טון לשנה. (ד) אוסף ערימות הפסולת העירונית והתעשייתיתקיימות מאות ערימות כאלה, והתשטיפים מהערימות מגיעים ללא יוצא מן הכלל למאגרי המים ומזהמים אותם בצורה קשה ביותר. המזהמים כוללים את כל סוגי החיידקים והווירוסים, תרופות, ממיסים אורגניים, מתכות כבדות וחומרים מסרטנים שונים. הזיהום הזה כולו באחריותו הבלעדית של המשרד לאיכות הסביבה. הוא נעשה לפי תפיסתו השבויה, עליה הוא ממשיך להתעקש. גורמי זיהום נוספים הם חומרי חקלאות, דליפות דלק ופסולת תעשייתית. מדוע לא להשקות במי-ביוב?מדוע לא להמיר מים שפירים בחקלאות ולהשקות במי ביוב מטופלים טיפול שניוני בלבד? לכך יש סיבות רבות:
ישנה היום טכניקה מוכחת ואמינה מאוד לייצר ממי ביוב מים באיכות מי שתייה מעולים ביותר. העלות היא, ככל הנראה, בסדר גודל שאינו עולה על 25 סנט לקוב. בתהליך הטיפול בביוב אנו מרחיקים למעלה מרבע מכלל המלחים המומסים, שהכרח להרחיק מדי שנה. הנוהל הקיים היום בארץ, המרת המים השפירים בחקלאות במי ביוב בטיפול שניוני, הוא נוהל לא חכם, בלשון המעטה. אסור בשום אופן להרשות את קיומו מעבר לתקופת חירום קצרה ביותר. מתוך "היי-טקניון" - מגזין בוגרי הטכניון |