נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

תסמיני גיל המעבר

פרופ' דרורית הוכנר,

מחלקת נשים, בי"ח הדסה הר הצופים, ירושלים.

בתקופת גיל המעבר חלים שינויים הורמונליים הנובעים מירידה ביכולת השחלות ליצור ולהפריש את הורמוני המין הנקביים (האסטרוגן והפרוגסטרון). להורמונים אלו תפקיד חשוב במערכות רבות בגופנו, ישירות ועקיפין. בהיעדרם, מתהווים שינויים במערכות רבות בגופנו. יש נשים הסובלות בתקופת המעבר מתסמינים קשים ביותר, ויש נשים העוברות את תקופת המעבר בלא כל תסמינים או בלוויית תסמינים קלים ביותר. תסמיני גיל המעבר נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:

  • תסמינים ואזומוטוריים - גלי חום, הזעה והאצה בדופק הלב.
  • תסמינים נוירופסיכיאטריים - עצבנות, דיכאון, נדודי שינה, הפרעות בזיכרון, ירידה בחשק המיני וירידה בחיוניות.
  • תסמינים אורוגינטליים - יובש בנרתיק, אי נוחות בעת קיום יחסי מין, דימומים נרתיקיים לאחר קיום יחסי מין והפרעות במתן שתן.

התסמינים הוואזומוטוריים

גלי חום

כ-80% מהנשים חשות בגלי חום בתקופת המעבר והבלות, רק כמחציתן סובלות מגלי חום המופיעים בתדירות גבוהה ביותר, המשבשת את חייהן. גלי החום מופיעים בנשים שונות בתדירויות שונות; תיתכן תדירות של כארבעה-חמישה גלי חום בשעה ועד להופעה של גל חום יחיד אחת לשישה חודשים. גל חום הוא תחושת חום המציפה באופן פתאומי את פלג הגוף העליון, הכולל את הזרועות, קדמת החזה, הצוואר והראש. לעתים מלווה גל החום בסומק בכל האזורים הללו, הדומה לפריחה כמו זו המופיעה כתגובה אלרגית למתן תרופה או לגירוי אחר. לרוב מלווה גל החום בהזעה ניכרת, ולאחר היעלמותו מופיעה תחושת קור, המלווה לעתים בצמרמורת. עד לפני כ-25 שנה יוחסו גלי חום אלה לתגובה היסטרית של נשים. בתקופה שהווסת פוסקת, אובדת הפוריות, הקן המשפחתי הולך ומתרוקן, ומכך הסיקו שלא נותר לאישה דבר חוץ מאשר להתלונן על כל מיני תחלואים שונים ומשונים, כגון גלי חום. הטיפולים המקובלים אז היו טיפולים מרגיעים למיניהם באמצעות תרופות אנטי דכאוניות, ולא היתה כל התייחסות כבדת ראש לתופעה.

ואולם בתחילת שנות ה-70 החלו במחקרים שניסו לבדוק מה קורה לגוף האישה בזמן גל חום. הממצאים הראו שבד בבד עם הופעת גל החום, חלה עלייה בחום העור בפלג הגוף העליון, מלווה בהאצה בדופק הלב ובשינוי בהתנגדות החשמלית דרך העור. מכאן הגיעו החוקרים למסקנה שגלי החום הם אכן ביטוי לשינויים גופניים אמיתיים, הניתנים למדידה, ולכן גם ההתייחסות אליהם השתנתה מן הקצה אל הקצה; לא עוד האישה ההיסטרית, המחפשת תשומת לב בדיווח על תחושות שונות ומשונות שקיימות במחשבותיה בלבד, אלא שינויים גופניים אמיתיים ומדידים.

עדיין לא ברור לחלוטין מדוע מופיעים גלי החום, אך ברור הוא שבמקביל לירידה בכמות האסטרוגן חלים במוחנו שינויים, הכוללים מדי פעם בפעם העברת פקודה במוח לירידה בחום הגוף. הגוף נערך להיפטר מעודפי החום באמצעות הרחבת כלי הדם, ומכאן הסומק המלווה בהזעה ניכרת. בד בבד עם גל החום חלה עלייה בהפרשת הגונדוטרופינים (Luteinizing Hormone ו- Follicular Stimulating Hormone) במוח. ההגברה בהפרשת הגונדוטרופינים המלווה את גל החום אמנם אינה אחראית להופעת גלי החום, אבל היא מעידה על תגובה משותפת לגירוי מוחי כלשהו ממקור בלתי ידוע, הגורם הן להתגברות בהפרשת הגונדוטרופינים והן להופעת גל החום. יש נשים החשות איזושהי תחושת אזהרה מקדימה לפני הופעת גל החום. ייתכן שתחושה זו היא התגובה לשינויים החלים במוחנו, והמביאים בסופו של דבר לידי הופעת גל החום. גל החום נמשך לרוב כשלוש-ארבע דקות, ואולם יש גם דיווחים על גלי חום ארוכים במיוחד, שאורכם כשעה. תבנית ההופעה שלהם במשך היום היא אינדיבידואלית - לכל אישה יש מהלך הופעת גלי חום האופייני לה - יש נשים המדווחות על הופעת גלי חום אך ורק בלילה, יש המדווחות על גלי חום בשעות הבוקר המוקדמות בלבד, ויש במשך כל היממה. לעתים מופיעים גלי החום אך ורק בעת התרגשות, התרגזות ומתח נפשי.

גל החום הראשון הוא לעתים חוויה קשה ביותר. למרות ההסברים הכתובים, ועל אף המידע המגיע מחברות או מהרופא/ה, במיוחד כשגל החום הראשון קורה בלילה ומעיר אותך משנתך. התחושה היא של חום עז המציף את פלג הגוף העליון. תחושה של חנק, אין אוויר לנשום, והזיעה מציפה את הגוף. מיד לאחר מכן מופיעה תחושת קור וצמרמורת. התחושה היא כאילו מדובר בהתקף לב הממשמש ובא. גלי החום מלווים אמנם באי נוחות, באי שקט פנימי ובפחד, אך אין הם מלווים בכאב.  במרבית המקרים מופיעים גלי החום בגיל המעבר, במקביל לירידה בייצור האסטרוגנים ובהפרשתם, וחולפים שנה-שנתיים לאחר ההפסקה המוחלטת בייצור ההורמונים. התסמינים הוואזומוטוריים חולפים גם בלא טיפול, תדירותם לרוב הולכת ופוחתת בהדרגה, עד אשר הם נעלמים כליל. ואולם באחוז קטן מהמקרים נמשכים התסמינים שנים רבות יותר, ולעתים נדירות ביותר לעד.

הכי חשוב הוא לא להיבהל. וחשוב אולי עוד יותר להיות מוכנה. עוד לפני תחילת גיל המעבר עלייך לנסות ולדמיין לעצמך מהו גל חום, וכך אם תפקוד אותך התופעה, את תהיי מוכנה ולא מופתעת, לא מבוהלת ולא בחרדה.

הטיפול היעיל היחיד למניעת גלי החום הללו הוא טיפול הורמונלי חלופי של אסטרוגן. ההחלטה בדבר טיפול הורמונלי חלופי מבוססת על מערכת שיקולים רחבה, הכוללת הוראות בעד הטיפול ונגדו. כאשר גלי החום מטרידים, מופיעים בתדירות גבוהה ביותר ומשבשים את אורח חייך התקין, ובמיוחד בהיעדר הוראת-נגד לטיפול, מומלץ על טיפול הורמונלי חלופי. אם יש הוראות נגד הטיפול באסטרוגן, טיפול בפרוגסטרון בלבד יכול להועיל, לפחות באופן חלקי. עם זאת, הידיעה שבמרבית המקרים יחלפו גלי החום מאליהם בתוך פרק זמן לא ארוך מדי מקילה בדרך כלל על האישה, המנועה מטיפול הורמונלי חלופי.

אם אכן את נמנית עם אותן נשים שאינן מעוניינות בטיפול אסטרוגני או מנועות ממנו, הנה עצות אחדות, כיצד לעבור את גלי החום בשלום:

  • הימנעי משתיית אלכוהול, קפאין ומאכלים חריפים. כל אלה עלולים להעלות את חום הגוף, להרחיב כלי דם קטנים ולהחמיר את גלי החום.
  • שתי הרבה, בעיקר מים וחלב. יש נשים המדווחות על הקלה ניכרת בגלי החום לאחר שתיית תה צמחים.
  • התלבשי בשכבות, כדי שתוכלי לפשוט את בגדייךבהדרגה ולהתעטף בהם לפי מידת הצורך. לבשי בדים טבעיים ואווריריים, הימנעי מסיבים סינתטיים, שאינם "נושמים" ושבהם הנטייה להזיע מוגברת.
  • והחשוב מכול - ערכי ביומנך רישום של גלי החום - ייתכן שתגלי שיש איזושהי תבנית קבועה בהופעתם, הקשורה בפעילות מסוימת או במאכלים מסוימים שיש באפשרותך להימנע מהם. כמו כן, עם הזמן קרוב לוודאי שתיווכחי כי תדירותם הולכת ופוחתת, והדבר יעודד את רוחך לקראת ירידה בתדירות גלי החום עד להיעלמותם המוחלטת.

התסמינים הנוירופסיכיאטריים

כאן הדברים סבוכים הרבה יותר. התסמין השכיח ביותר בתקופת גיל המעבר השייך לקבוצה זו הוא עצבנות יתר. יש ואת אפילו אינך מודעת כל כך לאשר קורה בתוכך, אלא שפתאום את נרגזת, כועסת, רבה עם בן זוגך לעתים קרובות מדי על דברים שאינם חשובים, אינך מצליחה להידבר עם ילדייך, בני משפחתך מרגיזים אותך ובעבודה שואלים אותך אם משהו קורה לך.

אין ספק שהיכולת שלך לעמוד בתסמינים הנוירופסיכיאטריים המופיעים בגיל המעבר קשורה קשר הדוק לאורח חייך בכללותו ולמידת שביעות רצונך מעצמך ומסביבתך. לכן קשה מאוד להעריך בדייקנות אילו תסמינים אכן נגרמים עקב השינויים ההורמונליים, ואילו מהם מיוחסים למכלול השינויים המתחוללים בחייך בתקופה קשה זו.

הפתרון לבעיות אלה הוא מורכב, אך עם זאת פשוט. קודם כול יש לנסות ו"לעשות סדר" בסביבה. לא תמיד זה קל. כאמור, ברוב המקרים ההורים המזדקנים והחולים דורשים טיפול ומהווים מעמס נפשי וגופני; הפרידה מהילדים המתחילים את חייהם ומחפשים אופקים חדשים קשה. אך עם זאת, דווקא זה הזמן לשינוי; זה הזמן לכוון את כל האנרגיה שלך אל עבר עצמך - אולי להחליף מקצוע? אולי ללכת ללמוד? אולי לנסות ולהגשים את חלומות העבר?

חשוב שלא תאבדי את בן זוגך. לכי לקראתו, שוחחו על כל מה שקורה בסביבתכם, נסו ליצור יחסי קרבה והבנה. להתעניין יותר זה בעיסוקו של זה.

הטיפול האסטרוגני החלופי יכול אף הוא לסייע מאוד בתקופה זו של אי שקט, ואולם הוא בוודאי אינו הפתרון המוחלט לכל התסמינים הנוירופסיכיאטריים המתעוררים בתקופה זו. נדודי השינה שאולי פוקדים אותך נובעים אף הם מגלי החום שדנו בהם לעיל. אלה מקיצים מן השינה, ולעתים קרובות אף מאלצים אותך לקום מהמיטה, לפתוח חלון, להחליף כותונת לילה, להסיט את השמיכות מעלייך, ועם הופעת הקור והצמרמורת לשוב ולהתכסות ולנסות להירדם. לעתים עלולים גלי החום להופיע בתדירות של 6-7 פעמים בלילה, ואז קשה להירדם; את קמה עצבנית, מדוכאת, והכול נראה שחור ורע. במקרים אלה טיפול אסטרוגני חלופי הוא בבחינת "טיפול פלא", שיפסיק את כל מעגל האירועים.

אבל לעתים נדודי השינה אינם קשורים כלל בהופעת גלי חום, אלא מהווים ביטוי לאי שקט ולבעייתיות בחייך בשלב זה של החיים. הטיפול בנדודי השינה במקרה זה חייב להיות מורכב מניסיון להבין את עצמך ואת סביבתך, בד בבד עם טיפול הורמונלי חלופי, או בלעדיו.

הירידה בחשק המיני יכולה להיות משנית ליובש בנרתיק ולאי נוחות בעת קיום יחסי מין. במקרים אלו שוב באמתחתנו אותו "טיפול הפלא" באסטרוגן. ואולם יש לעתים שהירידה בחשק המיני קשור בגורמים אחרים, כגון מערכת היחסים עם בן הזוג, בעיות שיש לך עם המיניות שלך, עם דימוי הגוף שלך או עם אי שביעות הרצון הכללית שלך מעצמך, ואז יש לנסות ולפתור את הבעיה עצמה: לנסות ולשפר את היחסים עם בן זוגך, או את תחושתך בנוגע לדימוי גופך, למיניותך או לשביעות הרצון הכללית שלך.

אם התמעטות החשק המיני אינה קשורה ביובש בנרתיק, ואינה נגרמת בעקבות מערכת יחסים בלתי תקינה עם בן זוגך, או בעקבות בעיות ביחסך אל עצמך, אלא נובעת משינויים מוחיים המתחוללים בתקופה זו, הטיפול באסטרוגן לא יועיל במרבית המקרים, והניסיון מראה שטיפול בהורמון המין הזכרי טסטוסטרון עשוי לפתור את הבעיה, לפחות ברובה.

התסמינים האורוגינטליים

בתקופת הפוריות הנרתיק הוא איבר אלסטי ומצופה מספר רב של שכבות תאים. עם הפיחות ברמת האסטרוגנים, הופך ציפוי הנרתיק דק יותר ויותר. הוא מתקצר, נעשה צר יותר ומאבד את הלחלוחית הטבעית שאיפיינה אותו בעבר. כמו כן מאבד הנרתיק את כושר עמידותו בפני זיהומים. גם השופכה מגיבה לפיחות רמת האסטרוגן, והיא הופכת פחות גמישה.

בעקבות כל השינויים הללו עלולות, כאמור, להתהוות תופעות, כגון יובש בנרתיק, אי נוחות בעת קיום יחסי מין ודמם נרתיקי לאחר מכן. עקב הירידה בעמידות הנרתיק לזיהומים, מגיעים לנרתיק חיידקים, שמקורם במערכת העיכול. הם מתיישבים בו ועלולים לגרום זיהום מקומי בנרתיק. כמו כן מהווים החיידקים את המקור לזיהומים המגיעים בדרכי השתן, ולכן בתקופה זו עולה שכיחות ההפרעות במתן שתן והזיהומים בדרכי השתן.

בניגוד לתסמינים הוואזומוטוריים והנוירופסיכיאטריים החולפים מאליהם גם בלא כל התערבות הורמונלית, התסמינים האורוגינטליים הולכים ומחמירים עם השנים, בד בבד עם פיחות רמת האסטרוגנים בגוף. הדרך היחידה להתגבר על התסמינים הללו היא באמצעות טיפול (מקומי או סיסטמי ביעילות שווה) בהורמוני אסטרוגן חלופיים.

מלבד תסמיני גיל המעבר שהוזכרו, חלים עוד כמה שינויים בגיל המעבר הדורשים התייחסות מיוחדת:

הפרעות במחזור הווסת

רק אחת מכל חמש נשים בגיל המעבר מדווחת על הפסקת מחזור הווסת כאירוע חד-פעמי, ונכנסת לתקופת הבלות בלא כל תקופת ביניים של הפרעות במחזור הווסת. בקרב רוב הנשים חלה תקופה של מחזורי וסת שאינם סדירים, עד להפסקה מוחלטת של מחזור הווסת.

עם התמעטות הזקיקים בשחלות, תדירות הביוצים הולכת ופוחתת, הביוצים הופכים לבלתי סדירים, ובעת ובעונה אחת נעשים גם מחזורי הווסת בלתי סדירים. לעתים מתקצרים מחזורי הווסת, ומופיעים אחת ל-21 יום, ולעתים הם מתארכים, ומופיעים אחת ל- 40-60 יום. אופי הדימום אף הוא משתנה - יש שהדמם הווסתי נעשה קל, והווסת נמשכת מספר מועט של ימים, ויש שהווסת הופכת לארוכה - לעתים נמשכים הדימומים הווסתיים שבועיים ויותר ומלווים בדימום חזק.

עם זאת, ייתכנו גם סיבות אחרות להפרעות במחזורי הווסת, הדורשות בירור וטיפול, ולכן כאשר מופיעים מחזורי הווסת בתכיפות גבוהה, אחת ל-20 יום או פחות מזה, או שהם מלווים בדמם חזק, יש להיוועץ ברופא/ה, ולהיבדק כדי לשלול גורם אחר לשינויים במחזור הווסת, הדורש טיפול מידי.

קמטים

בדיוק כפי שמשתנה העור באזור הנרתיק עם הגיל במקביל להתמעטות הורמונים, כך הוא משתנה גם בכל האזורים האחרים בגופנו. תאי עור חדשים נוצרים באיטיות רבה יותר, האלסטיות של הרקמה התת-עורית פוחתת, רקמת השומן התת - עורית מתמעטת, כמות הקולגן בעור יורדת, והתוצאה הסופית היא הופעת קמטים.

הנטייה לפתח קמטים היא בחלקה גנטית. הדרך היעילה ביותר בטיפול בקמטים היא לנסות ולמנוע את הופעתם באמצעות טיפול בעור וטיפוחו. חלק מהשינויים החלים עם הגיל אין דרך לעצור. ובכל זאת, ישנם שני דברים חשובים שכדאי לדעת לעניין השמירה על העור: יש להרבות בשתיית מים ולהישמר מפני השמש.

השמש מכלה את עורנו וגורמת נזקים קשים בעור. לעתים קרובות אנו "משלמים" בהופעת קמטים ובשינויים אחרים בעור בגיל מבוגר, עקב חשיפה מוגזמת לשמש בילדותנו בלא כל הגנה מפניה.

ואולם, הופעת קמטים היא חלק מתהליך ההתבגרות שלנו, והם לאו דווקא מכוערים. יש אפילו מידה של חן בקמטי הגיל - הם משווים לפנינו ארשת של חשיבות ורצינות, בהעידם על שנות הניסיון שבהן צברנו חוכמת חיים. עדיף להשלים עם קיומם, כפי שעלינו להשלים עם ההתבגרות שלנו. במקרים חמורים עומדים לפנינו אמצעים קוסמטיים שעשויים לסייע בשיפור המראה, אך עם זאת אמצעים אלו, מורכבים ככול שיהיו, אין ביכולתם להשיב לפנינו את מראה הנעורים.


מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים