פורומים חדשים
כלים שימושיים
נתונים מדהימים חדשים, על מימדי מגיפת האיידס בדרום אפריקה, מצביעים על כך שבחבלי ארץ מסויימים, שני שליש מהנשים בנות 24 הן נשאיות איידס.
ניתן ללמוד על קצב הגידול בתחלואה מכך שבשנת 1990 פחות מאחוז אחד של הנבדקות במרפאות מעקב הריון נמצאו נשאיות. עד שנת 1999 כבר האמיר אחוז הנגועות לרמה של 23% מכלל הנבדקות בדרום אפריקה.
מחקרים הראו כי הסיכוי שגבר ידביק אישה באיידס, גדול פי שניים עד שלושה מהסיכוי שאשה תדביק גבר. אך שיעור הנשאיות הגבוה בדרום אפריקה אינו יכול להיות מוסבר בקלות הבלתי נסבלת בה נדבקות נשים בהשוואה לגברים. מה עוד שנתונים חדשים מצביעים על כך שסכנת ההידבקות תלויה בעומס הויראלי (כמות הוירוס בדם) ולא רק במינו של האדם. מספר מרובה של בני זוג ליחסי מין, גם לא יכול להסביר את הפערים, שכן הגברים קיימו לפני הנישואין יחסי מין עם 4.7 בנות זוג בממוצע, לעומת ממוצע של 2.6 בני זוג עבור הנשים.
אחוז ההדבקה הגבוה כל כך, קשור כנראה לזיהום נילווה או מקדים, בהרפס מטיפוס 2 - הרפס אברי המין (הרפס גניטאלי). בחבלי הארץ הנידונים בדרום אפריקה, נמצא למשל שבקרב הגברים שסבלו מהרפס גניטאלי, שיעור האיידס היה פי 7 מאלו שלא נידבקו בהרפס. ההנחה היא שזיהום בהרפס מביא ליצירת פצעים וכיבים בדרכי המין. הפצעים הללו מסייעים להדבקה וחדירה קלה יותר של וירוס האיידס לגוף, דרך הרקמות הנגועות.
אין חיסון כנגד הרפס גניטאלי, ולכן חשוב לנקוט בפעילות הסברתית לעידוד השימוש בקונדומים, אשר עשויים להפחית הן את ההדבקה באיידס והן את ההדבקה בהרפס. גישה אחרת, היא הנזרות מיחסי מין כל עוד יש נוכחות של ההרפס הגניטאלי. לאור הגילאים הצעירים של מגע מיני ראשוני, קוראים המחברים להסברה גם בבתי הספר.
לסיכום:
* נשים בסכנה כפולה ומשולשת להידבקות מבני זוגן, לעומת הגברים.
* בנשאים ללא טיפול תרופתי העומס הויראלי מגדיל הסכנה להדבקה.
* הרפס גניטלי מגדיל משמעותית את סכנת ההדבקה.
* קונדומים מפחיתים את סכנת ההדבקה באיידס והעברת ההרפס הגניטלי.
ניתן ללמוד על קצב הגידול בתחלואה מכך שבשנת 1990 פחות מאחוז אחד של הנבדקות במרפאות מעקב הריון נמצאו נשאיות. עד שנת 1999 כבר האמיר אחוז הנגועות לרמה של 23% מכלל הנבדקות בדרום אפריקה.
מחקרים הראו כי הסיכוי שגבר ידביק אישה באיידס, גדול פי שניים עד שלושה מהסיכוי שאשה תדביק גבר. אך שיעור הנשאיות הגבוה בדרום אפריקה אינו יכול להיות מוסבר בקלות הבלתי נסבלת בה נדבקות נשים בהשוואה לגברים. מה עוד שנתונים חדשים מצביעים על כך שסכנת ההידבקות תלויה בעומס הויראלי (כמות הוירוס בדם) ולא רק במינו של האדם. מספר מרובה של בני זוג ליחסי מין, גם לא יכול להסביר את הפערים, שכן הגברים קיימו לפני הנישואין יחסי מין עם 4.7 בנות זוג בממוצע, לעומת ממוצע של 2.6 בני זוג עבור הנשים.
אחוז ההדבקה הגבוה כל כך, קשור כנראה לזיהום נילווה או מקדים, בהרפס מטיפוס 2 - הרפס אברי המין (הרפס גניטאלי). בחבלי הארץ הנידונים בדרום אפריקה, נמצא למשל שבקרב הגברים שסבלו מהרפס גניטאלי, שיעור האיידס היה פי 7 מאלו שלא נידבקו בהרפס. ההנחה היא שזיהום בהרפס מביא ליצירת פצעים וכיבים בדרכי המין. הפצעים הללו מסייעים להדבקה וחדירה קלה יותר של וירוס האיידס לגוף, דרך הרקמות הנגועות.
אין חיסון כנגד הרפס גניטאלי, ולכן חשוב לנקוט בפעילות הסברתית לעידוד השימוש בקונדומים, אשר עשויים להפחית הן את ההדבקה באיידס והן את ההדבקה בהרפס. גישה אחרת, היא הנזרות מיחסי מין כל עוד יש נוכחות של ההרפס הגניטאלי. לאור הגילאים הצעירים של מגע מיני ראשוני, קוראים המחברים להסברה גם בבתי הספר.
לסיכום:
* נשים בסכנה כפולה ומשולשת להידבקות מבני זוגן, לעומת הגברים.
* בנשאים ללא טיפול תרופתי העומס הויראלי מגדיל הסכנה להדבקה.
* הרפס גניטלי מגדיל משמעותית את סכנת ההדבקה.
* קונדומים מפחיתים את סכנת ההדבקה באיידס והעברת ההרפס הגניטלי.