מבנה המיפרקים

פרופ' אברהם וינברגר,

מנהל מחלקה פנימית ב', מרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון, פתח תקוה.

רוב המיפרקים של הגפיים והמיפרקים הקטנים המצויים בחוליות עמוד השדרה הם בעלי מבנה דומה. המפרקים בנויים מסחוס המצפה אותם  ומרקמה עדינה העוטפת אותם והנקראת רקמה סינוביאלית (סינובית). מעל הסינובית מצויה קופסית. הסינובית מכסה את החלק הפנימי של הקופסית, ודרכה מגיעים חומרי המזון מכלי הדם אל חלל המיפרק, שבו מצוי נוזל צמיג בכמות קטנה, הנקרא נוזל המיפרק. הנוזל מאפשר לחלקי המיפרק לנוע זה כנגד זה בצורה חלקה, והוא למעשה שמן הסיכה של המיפרק. הסחוס המצפה חלקים מעצמות המיפרק מורכב מחומרים המאפשרים לו לשאת את המשא הכבד של הגוף. בסחוס ישנם מעט מאוד תאים.

הספקת הדם למיפרק נעשית דרך כלי הדם סמוך לחיבור של הקופסית לעצם, ואילו העצבוב למיפרק חודר לתוכו דרך הקופסית ומגיע למיפרק. הקופסית מעוצבבת על ידי עצבים הרגישים ללחץ ומשדרים תחושת כאב אם כמות הנוזל התוך-פרקי עולה או אם הקופסית ניזוקה. העצבים המעצבבים את הסינובית אינם עצבי כאב, אלא עצבים המפקחים על התרחבות והתכווצות כלי הדם שבתוכה, ובכך מנתבים את יציאת הנוזלים מכלי הדם אל תוך חלל המיפרק.

סיבות למחלות מפרקים

מחלות מיפרקים יכולות להיות על רקע דלקתי (אינפלמטורי) או על רקע ניווני (דגנרטיבי).

בקבוצת המחלות הראשונה מופיע תהליך דלקתי, המתחיל בסינובית שמתעבה, ובה ריכוז גבוה של כלי דם. כפועל יוצא מתהליך זה מתרבה מאוד הנוזל התוך-פרקי, הוא נעשה סמיך יותר ומופיעים בתוכו תאים לבנים שלא היו קודם לכן. בדברנו על תהליך דלקתי, אין הכוונה לתהליך זיהומי, אלא למה שמכונה בלועזית תהליך אינפלמטורי. בחלק גדול מהמחלות הרימטיות הגורם לתהליך זה אינו ידוע. בחלק אחר של המקרים הגורם ידוע, לדוגמה, גבישים של מונוסודיום-אורט, הגורמים להופעת דלקת המיפרק במחלת גאוט - שיגדון. התהליך האינפלמטורי המתרחש במיפרק גורם נפיחות וחום מקומיים, כאבים עזים והגבלה בתנועה. הטיפול מכוון לדכא את התהליך הדלקתי.

בקבוצה השנייה של מחלות המיפרקים נמצאות המחלות הדגנרטיביות. מדובר בתהליך שבו נפגע באופן ראשוני הסחוס, העובר תהליכים של שחיקה, שבירה ואיבוד נוזלים. הסחוס נעשה דק יותר, ובמקרים רבים מפסיק לכסות את כל העצם. בשלב מתקדם יותר מתחילים לגדול זיזים של עצם סביב חלל המיפרק. החלל עצמו מתמלא בנוזל בכמות מרובה. לרוב הנוזל הזה צמיג פחות ומכיל מעט מאוד תאים לבנים. מטרת הטיפול במקרים אלה היא להקטין את הכאב. אין אפשרות לגרום לסחוס לגדול מחדש. במקרים הקשים והחמורים ממליצים על החלפת המיפרק.