לופוס (זאבת)

פרופ' אברהם וינברגר,

מנהל מחלקה פנימית ב', מרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון, פתח תקוה.

זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס אריתמטוזוס סיסטמית - SLE) עלולה לתקוף איברים שונים בגוף, שהבולטים שבהם הם המיפרקים, העור והכליות. פריחה בצורת פרפר עלולה להופיע על גשר האף והלחיים. הפריחה יכולה להיות אדומה ונקודתית ולהופיע גם באזורים אחרים כמו כפות הידיים וכפות הרגליים, הצוואר והזרועות. מתפתחת רגישות יתר של עור הגוף לשמש, ובעקבות חשיפתו לקרניה מופיעה פריחה. כאבי ראש ואף עלייה בחום הגוף הם חלק מהתסמינים של מחלה זו.

המחלה עלולה להתבטא בנשירת שיער הראש, בהלבנת חלק מאצבעות הידיים והרגליים בזמן חשיפה לקור (תופעת רנו). שכיחים כאבים במיפרקים הקטנים והבינוניים, בדרך כלל ללא היווצרות נוזל.

המחלה מופיעה עקב שיבוש במערכת החיסונית. כמה מגורמי ההגנה של הגוף מזהים גורמים בגוף כזרים לו ותוקפים אותם, ומכאן שיוך המחלה לקבוצת המחלות האוטואימוניות. בדיקות דם מסוימות, כגון ספירת דם ובדיקת גורם אנטי נוקלארי (חלבון הפועל נגד גרעין התא) מסייעות באישוש האבחנה. יש לחזור ולבדוק את השתן ואת תפקודי הכליות נוכח האפשרות של פגיעה כלייתית.

הטיפול התרופתי במחלת הלופוס מתבצע בשלב הפעיל שלה. בין התרופות הנמצאות בשימוש נמצא פרדניזון ותרופות המכילות כינין, כמו פלקווניל. אם מופיעה פגיעה כלייתית, מוסיף הרופא טיפול בתכשירים כגון: אימורן או ציטוקסן.

מספר חולי הלופוס בישראל מוערך ב-1500, ושכיחותה בקרב נשים גדולה פי תשעה יותר מאשר בקרב גברים.

הקשר בין לופוס לבין דלקת תת-חריפה של בלוטת המגן

דלקת תת-חריפה (שלא מחיידקים) של בלוטת המגן היא מחלה בעלת רקע אוטואימוני, כשם שהלופוס היא כזו. הופעת מחלה אוטואימונית בקרב מספר אנשים מאותה משפחה שכיחה יותר, אולם נדיר יותר למצוא שאותו פרט יחלה בשתי מחלות אוטואימוניות.

לופוס והריון

ניתן לסיים היריון של חולת לופוס בצורה הטבעית וללדת במועד, ואין להזדרז ולבצע ניתוח קיסרי. זאת מאחר שהמחלה אינה פעילה והתפקודים השונים תקינים. הסיכויים ללידה טבעית תקינה הם גבוהים.

הסיכוי שבן זכר ילקה בלופוס הוא קטן. לעומת זאת, קיים סיכון להופעת מומים מלידה בשכיחות גבוהה יותר אצל תינוקות לאמהות חולות לופוס.

לופוס ודיאטה

מהנתונים שיש בידנו מחלת הלופוס אינה ניתנת לריפוי באמצעות מזונות מסוימים או הימנעות ממזונות אחרים.

טיפול בפלקוניל

בדרך כלל ההשפעה נצפית לאחר כחודש וחצי, אם כי ייתכן שיחלפו כשלושה חודשים עד שיובחן בשינוי כלשהו. יש לציין שפלקוניל ניתן בעיקר למניעת התלקחות המחלה.

הטיפול בתרופות אנטי-מלריות, כמו פלקוניל, בתקופה הלא פעילה של מחלת הלופוס מונע התלקחות והתפרצות של המחלה אצל כ-50% מהחולים. לכן הפסקת הטיפול בתרופה זו עלולה לסכן את החולה ואין הדבר מומלץ.

משקל עודף

במחלות מיפרקים משקל עודף משפיע לרעה על מצב המיפרקים הפגועים. בלופוס עלולה להופיע פגיעה ריאתית, ואם נוסיף לזה את ההשמנה הפוגעת ביכולת הריאות להתפשט, הרי שברורה ההמלצה לחולי לופוס לרדת במשקל.

טיפול רצוף בקורטיזון גורם לתאבון מוגבר ולהצטברות שומן באזורים מסוימים בגוף, לכן יש צורך להתייעץ עם דיאטנית בנוגע למזונות שיביאו להורדת המשקל. כמו כן מומלץ מאוד על פעילות גופנית מבוקרת, שתגביר את תצרוכת האנרגיה.