דלקת עור אטופית

(Atopic Dermatitis)

 ד"ר דן בן-אמתי,

מנהל היחידה לדרמטולוגיה פדיאטרית, מרכז שניידר לרפואת ילדים.

מחלה דלקתית של העור המופיעה בארץ בכ-10% מהתינוקות (באזורים שונים בעולם שכיחות 2%-35%). מופיעה החל מהחודש השני לחיים וב-60% מהמקרים בשנה הראשונה לחיים. הגורם למחלה אינו ידוע עד כה, אך היא שייכת לקבוצת מחלות המכונות "מחלות אטופיות". מחלות נוספות בקבוצה זו הן אסטמה ונזלת אלרגית, וב-80% מהמקרים יש ספור משפחתי או אישי אטופי בחולה הסובל מדלקת עור אטופית.

המחלה באה לבטוי ביובש העור וגרד. הנגע הטפוסי הינו רבדים אדמדמים בעלי גבולות מטושטשים עם הדגשת קווי העור בתוכן, וקשקשת יבשה עדינה. הנגעים הטיפוסיים מופיעים בגיל הינקות בפנים, ובעיקר בלחיים, ובגיל מאוחר יותר בקפלי הצוואר, קפלי המרפק וקפלי הברך. לחולה האטופי יש נטיית יתר לזיהומי עור נגיפיים (יבלות ויראליות) חיידקים (אימפטיגו) ופטרייתיים.

בד"כ נצפית החמרה בפריחה בעונות הסתיו והאביב (כביטוי ליובש האויר ככל הנראה) אך בשליש מהמקרים נצפית החמרה באביב ובקיץ.

טיפול

בטפול יעיל חייבים לשמור על מספר עקרונות:

  • שמירה על לחות העור.
  • מניעת גרד.
  • טפול מקומי יעיל.
  • מניעת זיהום.
שמירה על לחות העור

עור יבש מגביר את תחושת הגרד, ולכן יש לשמור על עור לח ועדין. יש להשרות את הילד באמבט עם שמן אמבט משך 20 דקות מידי יום. אין להשתמש בסבון. בסיום הרחצה יש לנגב את העור בהספגה, ללא שפשוף ומיד לאחר מכן מריחת קרם לחות בכל אזורי הגוף. יש לחזור ולמרוח את קרם הלחות שלוש פעמים ביום. לאחר רחצה בים או בבריכה יש לשטוף את הגוף במים מתוקים ולסיים כמו לאחר אמבטיה.

מניעת גרד

אין צורך להציק לילד בהוראה "לא לגרד" –הכעס של ההורה יוצר מתח מיותר אשר בפני עצמו מגביר את תחושת הגרד. ניתן לנסות ולהעסיק את הילד בפעולות ש"ישכיחו" חלקית את הגרד. יש לתת תקופה אנטיהיסטמינית על מנת לבלום את הגרד. משחלף הגרד, ניתן לרדת במינון בהדרגה בכל מספר ימים, אך להשאיר את מנת הלילה בעינה.

טפול מקומי בעור

בתופעות הדלקתיות האדומות והמגרדות, יש לטפל במשחות סטרואידיות, יש להתמיד ולמרוח את המשחה עד 3 ימים לאחר העלמות הפריחה, למשחות אלה יש תופעות לוואי –ואין להשתמש בהם כלאחר יד.

מניעת זיהומים

תהליך זיהומי הוא הסיבה העיקרית להתלקחויות דלקת עור אטופית. במקרי התלקחות הפריחה, יש לפנות לרופא המטפל, אשר ישקול לגבי הצורך במתן טפול אנטיביוטי היעיל כנגד חיידקים סטפילוקוקיים.

במקרים קשים, בהם נכשל הטפול, יש מקום למתן טיפולים מתקדמים –הניתנים בדרך כלל לפרק זמן קצר, במטרה להכניס המחלה להפוגה ולהמשיך מנקודה זו בטיפול שגרתי:

  • פוטותרפיה (UVB) –טפול יעיל הכרוך בחשיפת העור לקרינה אולטרה סגולה מטיפוס B בעוצמה עולה בהדרגה. הטיפול ניתן מספר פעמים בשבוע במסגרת מכונים בעלי ציוד מתאים.
  • ציקלוספורין –תרופה במתן פומי שיועדה במקור כטפול המונע דחיית שתל במושתלי אברים, תרופה זו מדכאת את מערכת החיסון. התרופה ניתנת תוך מעקב אחר תופעות לוואי (עליה בלחץ הדם, והפרעה בתפקודי כליה). משך הטפול כ-6 שבועות. בשנים האחרונות דווח על שמוש ב- FK-506(Tacrolimus) חומר בעל פעילות דמוית ציקלוספורין בו ניתן להשתמש במריחה מקומית וביעילות רבה.

קשה להעריך את המהלך הצפוי בחולה האטופי הבודד. בדרך כלל המחלה קשה יותר בגיל הינקות עם הפוגות המתארכות ומתרבות עם העליה בגיל.

סכויי ההחלמה המלאה פוחתים כאשר:
  • קיים סיפור משפחתי של דלקת עור אטופית.
  • קיימת במקביל אסטמה ונזלת אלרגית.
  • הופעת המחלה לראשונה בגיל מאוחר.
  • דלקת עור אטופית קשה.