נשים הריון ולידה גברים ילדים ונוער גיל הזהב שיניים רפואה-כללי
ספורט וכושר רפואה ומשפט דיאטה ותזונה מין וזוגיות רפואה משלימה

הצום כאמצעי לריפוי

וסילוק רעלים (חלק ב')

הצום, שיש מי שמכנים אותו "סכין המנתחים של הטבע", הוא לא רק אמצעי ריפוי מחלות אלא גם דרך חיים לאדם בריא. בניגוד לצום, ההרעבה היא תהליך שבו הגוף משתמש ברקמות חיוניות כמקור אנרגיה

אזהרה
: אין לבצע צום ללא הנחיה ופיקוח רפואי!

צביקה קורן,
מורה ליוגה ומדריך צומות

פרוטוקול קליני

צום רפואי, הנמשך יותר מחמישה ימים, מומלץ לעשות במכון המתמחה בכך. מכונים כאלה אפשר למצוא כיום בארה"ב, קנדה, אנגליה ואוסטרליה, והם פועלים על פי סטנדרטים שהוגדרו על ידי ארגון ההיגיינה הבינלאומי – IAPNH.

מים לעומת מיץ: במהלך הצום מומלץ לשתות רק מים (רתוחים, או מי מעיין באוסמוזה הפוכה). יש הממליצים על מיץ, אך זה נחשב למזון, והמשך צריכת פחמימות מונע מהגוף לעבור למצב של מטבוליזם של גופי קטון (קטוזיז). ברוב המקרים, צום עדיף על תזונה מוגבלת (מיצים): הרעב נעלם כמעט לחלוטין, שלב הקטוזיז מתרחש במהירות וביעילות, לא מופיעה בצקת של רעב, הירידה במשקל היא יותר דרמטית ונובעת מאובדן שומן ולא ממאגרי החלבונים, זמן הריפוי מתקצר, והמטופל עשוי להרגיש חזק יותר. מעניין לציין, כי אנשים בעולם השלישי, שבהזנתם חסר חלבון, מתים מהר יותר מאדם המבצע צום מוחלט. למרות זאת, תזונה מוגבלת שימושית לעיתים לפני הצום או לאחריו, ובמקרים בהם מתפתח משבר ניקוי, או שלמטופל אסור לצום.

כמות המים: הכמות האופטימלית של המים צריכה להיקבע לפי הצמא, אבל יש לשתות מספר כוסות מים ביום. במהלך הצום, הצורך בשתייה פוחת, מאחר והפרשת המים פוחתת (בשל הפחתת הפרשת אוריאה), ומים משתחררים בגוף כתוצאה מפירוק השומנים. לרוב האנשים מספיקה כוס אחת של מים ביום לשמירה על כמות נוזלים בגוף, אך מומלץ לשתות 3-5 כוסות. יש חוקרים, הממליצים לאנשים שמנים לשתות עד שלושה ליטר מים ביום.

השלמות מזון: אובדן מינרלים לא מהווה מקור לדאגה, ומחסור בזמן הצום הוא נדיר. למעשה, תופעות, כגון: סחרחורת ובעיות עיכול התרחשו כשניתנו השלמות מזון. לדוגמה: ידוע, כי חומצה ניקוטינית מונעת שיחרור חומצות שומן חופשיות מרקמות השומן. לאחר 10 ימי צום הפרשת הוויטמינים והמינרלים קטנה מאוד.

פעילות גופנית: במהלך הצום לא מומלץ לעסוק בפעילות גופנית. חיסכון באנרגיה חיוני כדי לאפשר ריפוי מירבי ולהימנע מגלוקונאוגנזה שלא לצורך. בתחילת הצום הגוף משתמש ברקמת שריר כמקור לחלבון, ולכן רצוי להימנע מפעילות. מותר לבצע הליכה קצרה או תרגילי מתיחה, אך תרגול נמרץ ימנע תיקון ופינוי. יש חשד, כי במחלות כרוניות קשות, יתר תרגול גופני עלול לגרום למוות.

אור השמש: אור השמש חשוב בזמן הצום, ומומלץ להיחשף לאור השמש למשך 10-15 דקות בכל יום. עלייה בדופק של 10-15 פעימות לדקה מעידה על חשיפת יתר. בהרבה מתקנים קיים מכשיר סולריום, המאפשר ביצוע אמבטיית שמש.

מנוחה: המנוחה חשובה ביותר בצום ומומלץ לנוח ולנמנם במהלך היום. שנת הלילה מתקצרת כתוצאה ממיעוט הפעילות במשך היום ומהמנוחה.

בדיקות מעבדה: בדיקות מעבדה כלליות מבוצעות אחת לשבוע. בדיקות יומיות מבוצעות לפי הצורך. בדיקות שתן מבוצעות לעיתים כל יום ונבדקים סימנים חיוניים.

חוקנים: במהלך הצום אין צורך בחוקנים ואין בהם תועלת. חלק מהמומחים טוענים שהם גורמים אי נוחות למטופלים. כדי למנוע עצירות, מומלץ לאכול לפני הצום פירות או ירקות טריים.

משך הצום: קשה לקבוע מראש את משך הצום. הגורמים שיש להביא בחשבון הם: גודל מאגרי השומן, רמת חילוף החומרים האישית, מגבלות כספיות, עבודה, אורח חיים, דרגת חומרת המחלה, גיל ומין. ההחלטה מבוססת על התחשבות בכל הגורמים ובעיקר על המצב הנפשי של המטופל. גישה מנטלית חיובית חשובה לכל אדם מתחיל בצום. יש להדגיש כי היתרונות הם רבים, ומשפיעים על כל המערכות בגוף. ייתכן שהתרומה העיקרית למטופל היא הסיפוק מהעובדה שהוא פועל בצורה אקטיבית לשיפור בריאותו.

תופעות לוואי

תופעות לוואי חמורות הן נדירות, אך הצום עלול לחשוף פתולוגיה ולגלות חולשה שהייתה קודם סב-קלינית. אי נוחות במשך הצום יכולה לנבוע מגמילה מחומרים מעוררים, היפוגליקמיה, חומציות יתר (אצידוזיס), פינוי רעלים וקידום השיקום. המטופלים עלולים לחוות כאבי ראש, חוסר שינה, גירויים בעור, סחרחורת, בחילה, לשון מחופה, ריח גוף, כאבי פרקים, דופק מהיר וחזק, ליחה, והפרעות ראייה ושמיעה. צמיחת השיער בדרך כלל נעצרת ותיתכן התפתחות של עור יבש וקשקשים. רוב התופעות והסימפטומים הינם קצרים ומהווים חלק מתהליך הריפוי.

בכמה מקרים נוצרים סיבוכים המחייבים הפסקת הצום מוקדם מהמתוכנן. כך, לדוגמה: ירידה פתאומית בלחץ הדם (ייתכן בשל קריסת מערכת הדם ההיקפית), הזיות, ירידה ממושכת בחום הגוף, שינויים בדופק (מהיר/איטי/חלש/לא רגיל), חולשה משמעותית, הפרעות בנשימה, הקאה ושלשול הגורמים להתייבשות, דימום ממערכת העיכול, אי תפקוד הכבד והכליות, גאוט קשה, ליקויים בתפקוד הלב ומתח רגשי.

הצום מעלה את רמת חומצת השתן בדם והפרשת חומצת שתן ואם שתיית נוזלים אינה מספקת עלול להתפתח גאוט או אבנים בכליות.

ההחלטה על הפסקת הצום צריכה להיות מבוססת על תמונה קלינית מלאה ולא על תופעה אחת.

התוויות נגד

התוויות הנגד לצום הן מעטות, וכל מקרה יש לבחון לגופו. לדוגמה: מטפל לא מנוסה יניח כי לאדם כחוש אסור לצום, בעוד ששלטון טוען, כי במקרה של תת-משקל קיצוני אי אפשר לבצע צום ארוך. במקרה זה מומלץ לבצע צום קצר בן 1-3 ימים, או סידרה של מספר צומות קצרים, שביניהם האדם ניזון בצורה טובה.

צום של ילדים ונשים הרות שנוי במחלוקת. בעוד שצום קצר מתאים לילד חולה שאין לו תיאבון לאוכל, צום של אישה הרה אסור בהחלט. מצב של קטוזיז אצל אישה הרה וסוכרתית ידוע כגורם נזק מוחי לעובר. נשים אלו צריכות לבצע צומות קצרים תחת השגחת רופא מנוסה.

בספרו: "The Science and Fine Art of Fasting" אומר הרברט שלטון, כי: "יש ילדים שצריכים לצום יותר מ 2-3 ימים... מעולם לא היססתי להרשות לילד לצום ומעולם לא ראיתי ילד שניזוק מכך."

במשך ההנקה לא מומלץ לצום מכיוון שהדבר עוצר את זרימת החלב ויש קושי להתחיל מחדש.

למרות שהצום נחשב כלא מתאים במקרים של אי ספיקת כליות, נצפו מקרים שבהם חולים עם 65% תפקוד חזרו לרמה נורמלית כתוצאה מצום ומתיקונים בתזונה.

ברטון טוען, כי יש מעט מאוד בעיות בריאות המהוות התווית נגד לצום. לדבריו הצורך בצום הוא מוכח, והתוויית הנגד היחידה היא: פחד… לגבי שאר המחלות המוזכרות כאסורות בצום, כגון: אי ספיקת כליות, מחלות לב, שחפת וכד', הן רק מחייבות השגחה קפדנית וזהירות יתר.

כללית, צום רפואי המבוצע תחת השגחה הוא בטוח ואפקטיבי. מספר מקרי המוות במוסדות שבמסגרתם צמים הוא נמוך, והדבר מעודד, מאחר שרבים מהמטופלים חולים במחלות כרוניות, והגיעו לצום לאחר שמיצו אופציות טיפוליות אחרות. מתוך מאות הצומות המתוארים בספרות המדעית, דווח רק על שבעה מקרי מוות עד שנת 1985. בכל שבעת המקרים מדובר בחולים במחלות כרוניות קשות. לחמישה מבין השבעה ניתנו תרופות במהלך הצום ולגבי השנים הנותרים אין רישום קליני.

בספרות המדעית אין הוכחות, כי הצום כשלעצמו עלול להיות סיבה למוות. מוות במהלך הצום מעיד, כי המחלה גברה על מאמצי הריפוי של הגוף. מצב זה קורה במחלות קשות בין אם אוכלים ובין אם צמים.

סיכום ומסקנות (לנושא הצום הרפואי)

צום רפואי הוא הליך טיפול שימושי לכל רופא, המעונין ללמוד ולקדם את היכולת המורשת של הגוף לרפא את עצמו. כללית, אפשר לומר, כי הצום הרפואי הוא אומנות יפה ומדע, בטוח, חסכוני, ואמצעי טיפול אפקטיבי לרוב החולים במחלות שונות. המעוניינים בלימוד נוסף יכולים לפנות למאמרים ולמחקרים מדעיים והיגייניסטים. בכל מקרה מומלץ למטפלים בחולים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים המיומנים בטיפול בצום רפואי.

הצום הקצר

צום קצר (שלושה עד ארבעה ימים) הוא הזדמנות טובה להעניק לגוף מנוחה - שכלית וגופנית כאחת. צום ארוך יותר דורש פיקוח רפואי הדוק, אבל הצום הקצר יכול להתבצע בבית, ולא דורש אשפוז. ככלל, לפני שמתחילים בצום רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל.

צום קצר אפשר לבצע בכל עת, אך מוטב להתחילו בסוף שבוע - זמן שבו אפשר לשבות מפעילות. ככל שנחים יותר - התוצאות תהיינה טובות יותר, כי האנרגיה בגוף תכוון לריפוי ולשיקום המערכות, במקום לתפקודי גוף אחרים.

למרות שהצום הקצר אינו קשה לביצוע, יש חשיבות רבה להתכוננות לקראתו. הקפדה על הכנה נכונה עשויה למנוע "משברי ניקוי" וקשיים אחרים במהלך הצום. לא מומלץ לצום במצבים של מתח נפשי רב.

הנחיות והמלצות לקראת הצום

  1. כעשרה ימים לפני הצום מומלץ להפסיק לצרוך, או להוריד למינימום: קפה, בשר, תבלינים חריפים ומלוחים, ממתקים, סיגריות. רצוי לעבור את "משבר הגמילה" מקפה ומסיגריות בימים שלפני הצום.
  2. בשבוע שלפני הצום יש להפחית את כמות האוכל בארוחות, בעיקר בארוחת הערב.
  3. להוסיף לתפריט: ירקות חיים ומבושלים, פירות, שקדים, אגוזים, טחינה מלאה, דגנים מלאים, וקטניות.
  4. ביום שלפני תחילת הצום מומלץ לאכול ארוחות קלות המורכבות מפירות וירקות טריים.
  5. בבוקר הצום - לא לאכול. אפשר לשתות כוס מיץ טבעי לפני היציאה לדרך.

בזמן הצום שותים מספר כוסות מים מסוננים, או מים מינרליים. אפשר להוסיף גם מיצי פירות וירקות. יש להימנע משתיית קפה, מיץ מלאכותי, משקאות קלים ולהימנע מעישון. תה צמחים מסוגים שונים עשוי לעזור, אבל אסור להמתיקו.

בדרך כלל לא מומלץ להתעמל באופן נמרץ בזמן הצום, כדי לשמר אנרגיה ולאפשר ריפוי מירבי. אפשר לצאת לצעדות קצרות ולתרגל באופן מתון (התעמלות קלה, יוגה, טאי-צ'י פלדנקרייז וכד'). חשוב לבצע תרגילי נשימה העוזרים בניקוי.

רצוי לנקות את העור באמצעות מים פושרים, או קרים וחמים לסירוגין, ולהימנע משימוש במפיגי ריח, סבונים, תרסיסים, חומרי ניקוי, שמפו מלאכותי, ומחשיפה לכימיקלים אחרים. חומרים אלוה מפריעים לתהליך סילוק הרעלים ולניקוי הגוף.

בעת הצום חשוב לנוח; מומלץ לפנות זמן לתנומה אחת או שתים במשך היום. ייתכן ששנת הלילה תתקצר, מאחר שהפעילות היומית נמוכה יותר.

בצום קצר, בדרך כלל אין צורך בחוקן, אבל הדבר תלוי בבריאותו של האדם. אם עצירות היא בעיה כרונית, יש לאכול, במשך תקופה ארוכה לפני הצום, פירות וירקות טריים.

בעת הצום יורדת טמפרטורת הגוף, וכך גם לחץ הדם, הדופק וקצב הנשימה - כולם מדדים להאטת קצב חילוף החומרים של הגוף. לכן, יש לשמור על חום הגוף באמצעות ביגוד מתאים.

בסוף היום הראשון, או ביום השני, ייתכנו תחושות רעב, כאב ראש קל, חולשה, עייפות, או שינויים במצב הרוח - אלה יחלפו לאחר מספר שעות.

אין להפסיק לקחת תרופות. במקרה של ספק - יש להתייעץ עם רופא המשפחה.

 עוד בנושא:

 הצום כאמצעי ריפוי וסילוק רעלים - חלק א'  
 הצום כאמצעי ריפוי וסילוק רעלים - חלק ב'  
 הצום כאמצעי ריפוי וסילוק רעלים - חלק ג'  


מתוך "בריאות על בוריה" - המגזין הישראלי לבריאות ולרפואה, גיליון 86


מומחים - צוות מקצועי משיב לשאלות

תנאי שימוש הצהרת סודיות תגובות אודות מפרסמים