שלום שוב,
הנה שני קטעים: הקטע הראשון על NVLD - ליקויי למידה לא מילוליים, והקטע השני על SLI - ליקויי שפה. בשני המקרים יש טעויות רבות ואבחנות שגויות לכיוון ליקויים בתקשורת:
NVLD
NVLD הן ראשי-תיבות של המילים: NONEVERBAL LEARNING DISABILITIES: ליקויי למידה בלתי-מילוליים. הביטוי בא להגדיר מצב של ליקויי-למידה, ללא ליקויי-שפה מילולית. כלומר: ליקויי-קשב, ליקויים גראפומוטוריים, ליקויי-התארגנות ועוד שורה של ליקויים, יכולים להיחשב לליקויים לא-מילוליים. לעתים קרובות האבחנות הן "אופנתיות", מגדירות תחום מסויים ולא מתייחסות לתחום אחר. ההגדרה ראתה אור לראשונה בספרם הוותיק והנפלא של ג'ונסון ומייקלבסט, במהדורה הראשונה בשנת 1960 (!!!). לאחרונה, אני נתקלת באבחנות בלתי מדוייקות של מאבחנים שמעלים השערה לגבי NVLD. בדרך כלל אלה מאבחנים הנוטים להתייחס לאופנות, להיתפש למרכיב אחד באישיות או בתיפקוד ולהסיק מכך מסקנות. כך, נבדקים שמתקשים במיסוד קשרים חברתיים מיד עולה לגביהם ה"רעיון" שהם לוקים ב NVLD. (עד לפני זמן לא רב היה זה ADD או (ADHD... נבדקים רבים מאוד שבדקתי הוגדרו בזמנם כבעלי ליקוי ייחודי בזמן שסבלו מליקויי-למידה אחדים, ולמרבה הצער והבלבול, ההתייחסות במשך שנים שאחרי האבחנה המעורפלת היתה רק לליקוי האחד שהוגדר. לכן חשוב לזכור: האבחון צריך להתבצע ע"י מאבחן מומחה ללקויי-למידה ולא ע"י בעלי מקצועות נלווים. הטיפול: ליווי, סיוע בהתארגנות, עזרה יומיומית בהיערכות וקביעת סדר ועדיפויות. במאמרים "לקויי למידה: כישורים חברתיים", "מרכז מקרה ללקויי-למידה", "כתיבה וליקויי-כתיבה", ובמאמר "דיסקלקוליה" בספרי: "ללמוד מלקויי-למידה על פסיכולוגיה אחרת", באתר ובאתר המאמרים באינטרנט יש הנחיות מפורטות, עפ"י שלבי-התפתחות וגדילה ועפ"י דרישות בית-הספר.
SLI
SLI הם ראשי-תיבות של המונח באנגלית: Specific Language Impairment, ובעברית: ליקויי שפה ספציפיים (ייחודיים). אלה הם ליקויי-למידה בתחומי השפה, הנובעים מליקויי תיפקוד של מערכת העצבים המרכזית. הרקע להיווצרות ליקויי למידה מסוג זה, כמו ליקויי למידה אחרים, הוא התפתחותי, תורשתי או בעקבות טראומה – פציעה או מחלה של מערכת העצבים המרכזית. חשוב לדעת שליקויי שפה ספציפיים מחייבים התייחסות מיוחדת, כמו ליקויי-למידה אחרים, וגורמים קשיים בלימוד הדיבור והבנת השפה ומשפיעים על ההתנהגות החברתית. איחור בדיבור הוא תסמין של ליקוי בהתפתחות הדיבור, שמאפיין, אם-כי לא בכל מקרה, את ההתנהלות של מצבי ליקויי-שפה ספציפיים. קשיים בדליית-מילים ובשיום, קשיים בהבנה ופירוש מידע לשוני, קשיים בהבנת הנדרש, קשיים בקריאת המפה החברתית, קשיי התנהגות, קשיים בהבנת הנקרא – אופייניים למצבים של ליקויי שפה ספציפיים. חשוב לדעת שאבחון פסיכולוגי ופירושים פסיכולוגיים מקובלים בדרך כלל אינם מתאימים לאיתור ולטיפול בלקויי-שפה, ודרוש אבחון ליקויי-למידה, התייחסות להשלכות ליקויי השפה על התיפקוד האקדמי והחברתי וסיוע בהבנה ופירוש מידע שפתי, קידום ויישום הידע בתהליך שמלווה ע"י מומחה ללקויי-למידה. בילדות הרכה, אם מופיע איחור בדיבור חשוב לקבל טיפול של קלינאית תקשורת. חומר בנושא ניתן למצוא כמעט בכל ספר העוסק בלקויי-למידה, במאמרים בעתונות מקצועית על ליקויי-למידה, בספרים ומחקרים של בעיות דיבור ותקשורת. מונחים מקצועיים: אפאזיה התפתחותית, דיספאזיה, ליקויי-דיבור ותקשורת, ליקויי שפה ייחודיים. לעתים קרובות יש אבחנות מוטעות בילדות הרכה, משום שילד בעל ליקויי שפה ותקשורת עשוי לפתח ולהראות התנהגות שמזכירה התנהלות של ילדים המוגדרים כאוטיסטים, PDD, בעלי תסמונת אספגר.
בברכה,
ד"ר נויה ספקטור
מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית – חינוך מיוחד