נויה שלום, אני פונה אלייך בתקווה שאולי תוכלי את לכוון אותי .

שמי בר, אני בת 22.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מרגישה מסוגלת, אבל קשה לי לבטא את זה.

בבית ספר היסודי הייתי מצטיינת. למדתי לקרוא-בלי ניקוד, ועד היום קשה לי בזיהוי של ניקוד-דבר שהיה בעייתי עבורי. היתה ויש לי עדיין בעיה בזכרון של מילים מורכבות או לועזיות-אני צריכה לשמוע מילה ולשמוע את ההסבר שלה הרבה פעמים כדי לזכור את זה אוטומטית. עליתי לכיתה ז' ועד כיתה י' הייתי מצטיינת. עם המעבר לכיתה י' חל מהפך - הפכתי למרדנית, לא רציתי ללמוד ומאז התחילו קשיים-שרק היום אני מחברת את הדברים ומבינה שזאת לא סתם "עצלנות" או "גיל ההתגברות"-עומד שם משהו עמוק יותר. נוצר מצב בו התקשיתי לשבת שיעורים שלמים, לקרוא טקסטים בריכוז וכ'. למדתי 3 ימים לפני כל מבחן בגרות עם הרבה מאוד הפסקות בשעה-חוסר יכולת ללמוד באופן רצוף-והוצאתי ציונים דיי טובים. ממוצע בגרות 98 במגמת ביולוגיה ותקשורת. לאחר התיכון למדתי למבחן פסיכומטרי, לא באמת למדתי-עקב חוסר היכולת שלי לשבת ועקב אובדן הריכוז שמתרחש כל מספר דקות. קיבלתי 452 במבחן.

התגייסתי לצבא לתפקיד ליבה, קב"א 54-דפ"ר 60. לא הסתגלתי למערכת הצבאית, לא הייתי בשלה מספיק להתנתק מהבית , עברתי תפקיד-למקום בו עברתי טלטלה רגשית ושם החלה סוג של הפרעת אכילה.

עברתי משם לאחר חצי שנה לתפקיד קרוב לבית, נבחנתי שוב בפסיכומטרי-519-גם שם לא ממש למדתי.

עברתי תאונת דרכים שגם היא העבירה אותי טלטלה רגשית. לאחר כשנה וחצי מהשחרור התחלתי ללמוד לתואר ראשון. BA בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד. המפגש עם הלימודים האקדמאים והמפגשים שהיו לי בשנתיים שקדמו ללימודים עם אנשים לקויי למידה-כל אלה בשילוב התצפית על עצמי גרמו לי להבין שאני בוודאות לקויית למידה וכל השנים שעברו זאת היתה סוג של התפתחות כי ההפרעות כרגע הן הקשות ביותר מכל השנים. אני מאבדת ריכוז כל מספר דקות, לגבי מצגות-אני צריכה לקרוא מצגת לאט וכפעמיים לפחות כדי להבין, אני קוראת לאט וגם אם אני קוראת אני במרבית הפעמים לא מפנימה את החומר. כשיש רעש סביבי אין סיכוי שאלמד. יש לציין שבתיכון לא היו לי שגיאות כתיב או טעויות הגייה. גם היום כמעט ואין אבל יש מדי פעם וזה מאוד מוזר כי זה לעולם לא היה. אני מתקשה לקרוא טקסטים ארוכים , אלא אם הם מאוד מעניינים אותי. אני לעיתים קוראת מהסוף להתחלה.

יש לי קושי בלקלוט חומרים חדשים, הקצב שלי איטי מאוד, אני מקבלת ציונים שלא משקפים את היכולות שלי-ממוצע-79 לערך.

יש בי את הרצון ללמוד אבל אני פשוט לא מסוגלת לשבת. תקופת המבחנים האחרונה היתה סיוט עבורי.גם המעבר ללימודים אקדמים הכניס אותי למתח גדול ובעיקר לתסכול - אני לא מצליחה ללמוד כמו שאני מסוגלת. התסכול גורם לי להיות עצבנית מאוד, אני פשוט צריכה פתרון.

. מס' שאלות:

1. האם יש קשר בין מצב רגשי להתפתחות והתעצמות של לקויות למידה?

2. מה לגבי ריטלין\קונסרטה? איך הולכת הפרוצדורה? יש צורך באבחון או שנוירולוג מספיק?

3. לגבי אבחון-טובה או דידקטי?

4. מה דעתך עליי לעשות?

תודה,

בר.