פורומים חדשים
כלים שימושיים
זה לא עוברררר
ספיר (26.7.2008, 22:29)אוףף הדיכאון לא עובר והשנאה העצמית שלי לא עוברת והחיים הסתומים שלי לא עובריםםם ושוב דבר לא עובר..ואני מנסה באמת שכן! כולם אומרים לי שלא..שאני רק חושבת שאני בדיכאון ושיש דברים גרועים יותר ושזה יעבור. אבל זה לא! ואפחד לא מבין, אני לא חושבת שאני בדיכאון! בחיים שלי אפילו לא חשבתי על דברים רעים, פעם אפילו לא ידעתי מזה דיכאון, זתומרת ידעתי מזה אבל לא הרגשתי את זה, ופתאום לפני שנתיים בערך זה התחיל לאט לאט והמשיך ונהייה גרוע יותר, זה לא גיל ההתבגרות! זה לא דמיונות שלי! זה לא משהו שאני בוחרת! זאת מציאות! ומציאות קשה, אני יודעת שיש אחרים שעוברים עליהם דברים פי מיליון יותר גרועים משלי והם היו מתים להתחלף איתי אבל אני ספציפית פשוט לא מתמודדת עם זה..לי נמאס מעצמי ומאחרים ולאחרים נמאס מימני ומה"נמאס" שלי. כשאני אומרת לחברה שלי שאני רוצה למות היא עושה לי "אוייש תפסיקי" והיא לא מבינה שאני באמת באמת באמת רוצה למות ואני מסוגלת לזה. יש לי ימים שמחים, אני לא אגיד שלא, יש לי ימים שאני פשוט מרגישה שזהו! שהכל עבברר ושאני סתם סתומה שבכלל נתתי לשנאה העצמית שלי להשפיע עליי, בימים האלה אני מרגישה כל כך טוב ואומרת לעצמי שזה לא יגיע שוב! אתמול למשל הייתה לי יומולדת, ולא חגגתי או משהו אבל הרגשתי כיף, אפילו הרגשתי טוב עם עצמי, פעם ראשונה שהסתכלתי במראה ולא נגעלתי כל ככךך, עדיין לא אהבתי את איך שאני נראת אבל לא נגעלתי עד כדי כך כמו כל הזמן. למה הימים האלה נגמרים? שימשיככוווו אני מתפללת כל יום שהם ימששיככוו ולא יגמרו בחיים..שילכו וישתפרו ואני מנססהה לגרום לזה שהם לא יגמרו, אבל זה כאילו זה לא בשליטתי. וחברה שלי פעם רצתה לעזור לי, ושתפתי פעולה רק בלספר לה הכל ולחפור לה כמו שאני חופרת פה אבל לא נתתי לה לעזור לי באמת, גם זה לא היה בשליטתי, המחשבה הראשונה שעלתה לי זה שאני לא ראויה לעזרה הזאת, אני לא ראויה לכלום, אני פשוט א=פ=ס אז למה להשקיע עליי כל כך הרבה אנרגיות?! אבל מצד שני, בכל זאת אני פה, ואני בכל זאת מבקשת עזרה. אני לא יודעת מה יש לי אבל אני פשוט מרגישה מכועררתת טפשהה כישלון פגם כתם על האנושות!! אני ממש ממש מצטערת על כל המגילה הענקית הזאת שחוזרת על עצמה אבל פשוט הייתי חייבת להוציאאא הכל לפני שאני מתחרפנת.