הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

התמודדות עם כעס

עידית קידר(27.11.2011, 17:51)

שלום לך אמא אוהבת,

את פותחת את דברייך ומשתפת בכנות רבה על הקושי להגיב באמפטיה להתנהגות הכעס של בנך - רובנו כהורים, אני מאמינה, מרגישים אי נוחות ותסכול כאשר הילד שלנו לא מרוצה וכועס (גם אם הכעס לא מופנה כלפינו). יתכן וזה נובע מכך שאנו חושבים שהאחריות על מצב רוחו היא שלנו ואם הוא לא מאושר זה בגללנו, ואולי כי אנו חוששים שהוא "ירש" זאת מאיתנו וכך למד איך מתמודדים במצבי כעס.

אז ראשית, חשוב לזכור שכולנו (מבוגרים וילדים) כועסים ומתוסכלים לעיתים ואין צורך להיבהל מכך. אלא שאת כבר מודעת לדפוס החוזר על עצמו ואף מזהה שהתגובות שלך הם: א. משתנות ממצב למצב-לעיתים את "מנסה לקבל", "להביע הבנה", "להיות רכה" – ולעיתים "מעמידה במקום ואף צועקת". ב. לדברייך, התגובות שלך מחזקות את ההתנהגויות הכעוסות וכך נוצר מעגל המזין את עצמו ו..מעייף. ג.עצם העובדה שבסוף "הפרידה היא חמה וטובה" מלמדת שבנך גילה את כוחו ויכולתו להכעיס וכשהוא "מקבל" ממך את מנת היחס שלו (גם התגובות הרגועות וגם הכועסות) אז הוא נרגע עד...הסיבוב הבא.

מודעות זו עשויה לקדם אותך לפעול בצורה אחרת ואני מסכימה עם סוף דברייך –שאת האמא, המבוגרת האחראית- היא זו שצריכה לדעת מה נכון להגיד ולהגיב, לשמש עבור בנך דוגמא ובכך לעזור לו להתמודד עם כעסים:

  1. חשוב שתחליטי מה את! (ולא הוא) עושה בכל סיטואציה-למשל, בבוקר כשהוא קם (אגב, למה ברור ומובן שהוא עצבני??) את יכולה להיכנס אליו לחדר בשמחה ולומר לו משהו נעים "התגעגעתי אליך...כיף לי לראות אותך"..-גם אם מביע כעס את נשארת בשלך ואפילו מחבקת אותו (זה לא קל) או יוצאת מהחדר ומחכה לו בחדר אחר. כדאי להקפיד לא לשאול "מה קרה" או לנסות להרגיע אותו ובוודאי שלא לענות לו במילים מעליבות/כעוסות – כאן חשובה מאוד העיקביות של התגובות.
  2. הודיעי לו מראש! מה בכוונתך לעשות אם וכאשר...- כשאתם מתחילים משחק משותף, את יכולה לומר לו: "אשמח שנשחק וכשאתה צועק/כועס נפסיק את המשחק" – זה לא נאמר כעונש או איום אלא כדי ללמד אותו מהן תוצאות ההתנהגות שלו: אם צועקים-לא משחקים.
  3. אפשרי לו בחירה בין 2 אפשרויות של: סוגי משחק, אפשרויות בילוי, אוכל, לבוש..- כך הוא יוכל להיות זה המחליט והקובע וסביר להניח שיזדקק פחות להבעת כעס.
  4. במקביל, עודדי אותו על כל התנהגות שהיא מועילה ונעימה לך ולבית (בלי קשר לכעסים) והראי לו כמה כוח והשפעה יש לו על ההרגשה במשפחה.
  5. והכי הכי חשוב המשיכי להיות אמא אוהבת ומחבקת ללא קשר להתנהגותו של בנך.

בהצלחה ואשמח לענות בהמשך

בברכה,

עידית קידר
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*