עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
אי החלטיות
ליאת קליין - קול להורה (10.9.2016, 11:25)ג'ולי יקרה,
את מספרת על בתכם בת ה 3 , ועל הקושי שלה להיות החלטית. אתם מבקשים לעזור לה להיות יותר החלטית- משמע לקחת אחריות על תוצאות בחירותיה .
כשאני מנסה להתבונן בסיטואציות שתיארת בעיניים של ילדה בת 3, אני בהחלט יכולה להתחבר לתחושות שהיא חשה. לכל בחירה שאנו עושים יש תוצאות ויש השלכות: אם סירבתי לכריך- הוא כבר לא שלי...והתוצאה היא סופית- (לאותו הרגע)- לא אוכל לקבל אותו חזרה כי הוא נזרק או נאכל...
יש כאן הפסד, יש כאן מחיר, ואין לי על כך שליטה - וזה באמת לא קל- ולכן באה התגובה של אכזבה או בכי, -תגובה שהיא לגיטימית בהחלט.
יש להניח כי תגובתה עוד מתעצמת לנוכח תגובתכם אליה...כשאתם שואלים אותה מספר פעמים, מסבירים, אולי אף מנסים לשכנע אותה, וכנראה גם מאד "מופעלים" מהעניין , (אולי בשל הקושי שלכם לשאת את אכזבתה ?)- אתם בעצם מחזקים התנהגות זו.
כדי לסייע לבתכם ללמוד סיבה ותוצאה ולהתמודד עם העניין עליכם לאפשר זאת ובעיקר לסמוך עליה שהיא מסוגלת לכך.
ילדים בני 3 נמצאים כל העת בתהליכי למידה. אחת הלמידות המשמעותיות היא בנושא הבחירה.
כאמור, היכולת לבחור ולהחליט וכמובן ללמוד לשאת בתוצאות הבחירה, היא יכולת נרכשת.
בעזרת אימון ותרגול תלמד בתכם לבחור ולקחת אחריות על תוצאות בחירותיה, עם הידיעה -
שאתם נמצאים שם לתמוך ולחבק אותה, ועם האופטימיות- שמחר יום חדש ואפשר גם לבחור אחרת...
הבית והכנפיים העוטפות שלכם הם המקום הטוב ביותר ללמוד ולהתאמן בכישורי חיים חשובים אלו.
הציעו לבתכם לבחור בין 2 אפשרויות, חזקו אותה על יכולתה לבחור- שקפו לה את אכזבתה אם התוצאה קשה לה , תמכו בה, " אני רואה שאת כועסת/ מאוכזבת/ עצוב לך, ויתרת על הכריך ועכשיו הכריך נגמר, אני יכולה לעזור לך ? אולי חיבוק יעזור? מחר תוכלי לבחור שוב..."
הרעיון הוא שאתם יוצאים מהמשוואה ומאפשרים לבתכם לחוות את התוצאה, ללא הסברים ארוכים, שכנועים, ונאומים ארוכים בסגנון- "אמרנו לך..." אלא בחיבוק ואמפטיה. כך לאט לאט ובעזרתכם - היא תוכל ללמוד שיש לה את הכוחות להתמודד עם אכזבה , לדחות סיפוקים, ולקחת אחריות על הבחירות שלה.
אותו הרעיון נכון גם ל"קריזות" שאת מתארת- היכולת שלה לווסת את תחושותיה בשעה שהיא מוצפת ולהירגע, מתפתחת רק עכשיו- תמכו בה, שקפו לה את מה שהיא מרגישה, חזקו אותה על כך שהיא מצליחה להתגבר (אפילו אם זה כל יום רק קצת יותר – " ראיתי שכעסת והצלחת להתגבר ולהתאפק...איזה יופי, כמה נעים עכשיו ביחד ...")
ובזמן רגוע ושקט תוכלו גם לקיים שיחה משותפת ולהעלות רעיונות על הדרכים להתגבר ולשלוט על הכעס- למשל, בכל פעם שאני כועסת אני יכולה לומר לעצמי משפט מרגיע, או לבוא ולבקש חיבוק, או לשבת בצד ולהירגע, או לקפוץ עד שהכעס יעלם וכו'. ... כך בעצם תציידו אותה בארגז כלים שישמש אותה בעתיד. אפשרו לה להציע דרך משלה ולבחור את זו שמתאימה לה.
וכשהיא כועסת תוכלו להזכיר לה את בחירתה – שוב בצורה רגועה ואמפאטית
מקווה שהצלחתי קצת להאיר את הדברים,
בהצלחה,
את מוזמנת תמיד גם להתקשר אלינו לקו ולהעמיק בנושא.
בברכה,
ליאת קליין – יועצת משפחתית ומדריכת הורים
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*
.