עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
הכל מהכל
הכל לטובה (14.5.2016, 15:20)שלום, לאחר התלבטויות וחששות החלטתי לכתוב לך כדי לנסות לעזור לעצמי. אז ככה, אני בחורה בת 25, רווקה, מסורתית,סיימתי תואר ראשון ועבדתי בו בעבודה מעשית במשך שנתיים. כעת אני מרגישה שלא טוב לי בכלל בכל התחומים. רוב החברות שלי התחתנו וגם אלה שעדיין לא.. נמצאות בזוגיות. אני לא אוהבת להכיר דרך אנטרנט ואני לא מתה על בילויים, אני לא מעשנת ולא שותה......אבל אני באופי שלי תמיד תמיד שמחה. מה שקורה כרגע זה שהחלטתי לטוס לאומן להתפלל בעיקר על זיווג... הייתי בעבר בשתי מערכות יחסים. כל קשר ארך כשנה וחצי וגיליתי עם הזמן שהבחורים האלה לא בשבילי...קנאים אובססיבים רכושנים וכו. לפני שנתיים כשנפרדתי מהאקס שלי, הכרתי בחור מקסים, רציני, עם מוסר עבודה, משפחה טובה הכל הכל ומה שהכי חשוב הוא היה מצחיק אותי כל כך הרבה הרבה הרבה. הייתי בעצבות ונתתי לו צאנס היתה לי גם משיכה אליו אבל נשארנו תמיד ידידים עד שבשלב מסוים הוא העמיד אותי במצב של או שאנחנו נכנסים לקשר או שמנתקים קשר. ניתקנו קשר. עכשיו אחרי שחזרתי מאומן נכנסתי לחרדות ומחשבות רבות. אני כותבת לך ואני כל כך מבולבלת שאני לא יודעת מאיפה להמשיך וממה להתחיל קודם. קודם כל פתאום אני מרגישה שלא טוב לי בעבודה שלי. עברה עלי שנה מאוד קשה מבחינת העבודה. עבודה שאינה קבועה. כל פעם מקום אחר. כל פעם אנשים אחרים. חוסר יציבות טוטלית. לזה אפשר להוסיף את החברות שכל שניה מתחתנות ואת זה שאין לי בן זוג. מאז שחזרתי מאומן אני כל בוקר מתעוררת עם דפיקות לב חזקות מחשבות רבות שלא מניחות . אני חושבת לעצמי מה, הוצאתי תואר וכעת אחליף מקצוע? מה אעשה? במה אעבוד? להישאר בעבודה? למה יש לי חרדות פחדים ומחשבות? הלכתי להתפלל מה קורה איתי? חזרתי ויותר רע לי? אולי אני משליכה את זה שאין לי בין זוג לעבודה? אולי להפך?ישבתי וחשבתי מה לעשות מה יגרום לי להיות שמחה וישר נזכרתי באותו בחור שאז, שהייתי בעצבות, היה שם בשבילי וכל כך הצחיק אותי. שלחתי לו הודעה ואמרתי לו שאני רוצה לנסות איתו קשר רציני. הוא מייד הסכים. וגם כעת עולות לי מחשבות: אולי ה' עושה לי את זה כדי לפקוח את עיניי שאראה מה הפסדתי? שאחזור לאן שטוב לי? הרי כך הזמן הייתי צוחקת איתו, צוחקת וצוחקת בלי סוף. אבל מצד שני אומרים שברגע שבנאדם נמצא במצב של עצבות אסור לו לקבל החלטות כי הוא במצב נפשי לא טוב.. אז אולי לא חכם מצידי הצעד שעשיתי? החלטתי לתת לו צאנס כי הרי על מה בכלל שללתי אותו? על זה שהוא בגובה שלי? כמה טיפשי זה! כבר שבוע שאנחנו נפגשים. שומרים נגיעה . הוא מצחיק אותי ודואג לי ונותן לי המון חום ואהבה. כל כך הרבה שכבר לא נעים לי שאני כרגע לא מסוגלת להחזיר לו את כמות האהבה הזאת. לא שיתפתי אותו בכל מה שאני עוברת אבל הוא רואה ומרגיש שאני קצת שונה. פחות שמחה. יש לו משפחה מדהימה מדהימה . בעבר כן היה בנינו מגע חיבוקים ונשיקות לא יותר מזה אבל כרגע אני מרגישה שזה קשה לי. למה זה קשה לי? זה רק נשיקה למה לא בא לי? הוא מצחיק אותי ואוהב אותי ומתנהג אלי יפה ומכבד אותי והכל. אז למה כשהוא בא לנשק אותי אני לא מתלהבת ובעבר כן? אני מרגישה שאני משתגעת. גם לגבי העבודה אחרי השנה הנוראית שהיתה לי עם העבודה אני לא יודעת מה לעשות להמשיך בעיסוק זה או לוותר. במקצוע שבחרתי אין הרבה אנטרקציה עם אנשים. ואני בחורה שאוהבת אנטרקציה, ח'ברה, אנשים, לזוז לצחוק, והעבודה שלי יותר רגועה . אבל אני לא מבינה איך אני שנתיים בזה ופתאום עכשיו הבנתי את זה? רק אחרי שנתיים הבנתי שבא לי אנטרקציה ואנשים? תוך כדי שאני כותבת לך אני מרגישה שאני קופצת מנושא לנושא זוגיות עבודה זוגיות עבודה שני הנושאים האלה מטרידים אותי ומכניסים אותי לחרדות שגם שהן עוברות אז אני נכנסת לחרדה מהחרדה. נבהלת מזה שהייתי בחרדה. חייבת את עזרתך מה דעתך על הצעד שעשיתי שהתקשרתי אליו והחלטתי לנסות? מדוע אני מרגישה כרגע שאין לי משיכה אליו? (זה לא מפריע לו, הוא רק רוצה להיות בקרבתי לא אכפת לו מכלום העיקר להיות איתי עם מגע בלי מגע) ולגבי העבודה? אחרי שנתיים הבנתי שבא לי פתאום אנטרקציה עם אנשים? או שבגלל שכל החברות שלי מתחתנות ואין לי חבר אז אני משליכה את זה על העבודה? נהנתי מלימודי התואר ונהנתי בעבודה שלי. עד השנה הנוראית הזאת שהיתה לי. נורמלי להכנס מזה לחרדות? דפיקות לב ומחשבות מעצבנות? נורמלי להכנס לחרדה מזה שהייתי בחרדה? עוד אנשים עוברים את הדברים האלה? מה עושים? מה עושים?