עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
האקסית עדיין בראש שלי, מגמה חוזרת.
ברק (13.7.2016, 14:06)היי,
לצערי אני חווה דפוס חוזר, אני מרגיש ממש אובססיבי, כאילו הבחנתי את עצמי, ולא יודע האם טיפול יעזור לי.
לפני כמה שנים, הייתה לי חברה שנפרדה ממני, למרות שבקשר לא תמיד רציתי והייתי נורמלי ביחס לתגובות לא טובות ממנה, ברגע שזה נגמר מהצד שלה התהפך עליי העולם.
ניסיתי לחזר אחריה בכל הכח, ובכל דחייה רק חשבתי עליה יותר, ולא מבין איך בן אדם שאהב אותי מתנהג אליי ככה.
זה התנדף כאשר הכרתי מישהי חדשה שרציתי (בטווח היו כאלו שלא ממש רציתי, ולכן עדיין המחשבות עליה, והעצב היו בראשי).
זה לא ממש הסתדר איתה, ותמיד אמרתי ״שמע זה עבר לך עם הקודמת, זה יעבור גם כאן״. אבל אז התגעגעתי, וניסיתי לחזור, והיא דחתה אותי, ושוב כל זה מלכתיחלה.
מצאתי את עצמי כותב המון, חושב המון, למה קרה, נזכר ברגעים טובים, ופחות טובים, מנתח, מדבר המון עם חבריי ומשפחתי, מדבר לבד אל עצמי כי כבר מאסתי בזה. באמת על הפנים.
לפני שנה וחצי הכרתי מישהי ששוב הדליקה אותי, ומניסיון העבר אמרתי לעצמי לא להתלהב מדי לפני שארגיש בטוח.
ואז התקרבתי לאט, ועם הזמן כבר ממש הייתי שם, ושכחתי לגמריי את הקודמות, הייתי מאושר.
עם זאת הרבה דברים, שהיום לפתע נראים לי שוליים, ואני כועס על עצמי שלא הבנתי אז מה שאני מרגיש ומבין היום.
לבסוף היא נפרדה ממני, היו לה כמה משברים אישיים בחייה ללא קשר.
מאז ניסיתי לחזור שלוש פעמים, בהפרש של כמה חודשים, ללא הצלחה.
בפעם השנייה ממש פירטתי לה כל מה שאני מרגיש, זכרונות טובים שהיו לנו, מה למדתי מאז, ולמרות שאמרה ששמחה להזכר, לא רצתה לשוב.
בפעם השלישית הכנתי לה מן ברכה מושקעת על גבי אתר אינטרנט שבניתי, והיא בגדול שלחה סמיילי וזהו.
אני יודע שאני מציק, אבל אני נזכר בכל הרגעים המדהימים שלנו, וקשה לי. אני נזכר איך היא הייתה רושמת לי ״מתה על המגע שלך״ ומצד שני ההודעה הזאת הייתה ככה: ״אתה כל הזמן מנשק אותי, ולמרות שאני מתה על המגע שלך, אני צריכה קצת שיבוא ממני, אני בטוחה שתהנה יותר״, ואני מרגיש אדיוט שרציתי כ״כ. למרות שאני רואה זוגות שהבחור מחבק ואוהב, ולא רואה שהבחורה שאיתו כועסת.
בא לי להגיד לעצמי ״דיי כבר״, היו בקשר הזה הרבה דברים לא טובים, המשברים האישיים שלה גרמו לכך שאי אפשר היה לדבר בטלפון, מה שהקשה על התקשורת שלנו, או שלא ממש היה אפשר להפגש, כי היא הרבה פעמים לא הרגישה טוב (בהתחלה חשבתי שזה דרך התחמקות, עד שבפעם הראשונה שיצרתי קשר היא אמרה שהיא עדיין חולה).
קשה לדמיין אותה עם אחר, קשה לי לחשוב שהיא באמת לא רצתה אותי, ולא כל הדברים מסביב השפיעו, ושורה תחתונה, פשוט מתגעגע למה שהיה טוב, והלוואי והייתי יכול לחזור בזמן לשנות התנהלות מסוימת.
כשאני חושב שתהיה לי מישהי אחרת, לפתע מרגיע לי, ומצד שני כבר נהיה לי פחד להתאהב שוב.
ד״ר, איך אנשים נורמלים ממשיכים הלאה מקשר שמאוד רצו ומסיבה זו או אחרת לא הסתדר, איך מתגברים מחרטות שלא ניתן לשנותן?