עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
לחצים לפני התחייבות לכל החיים
מאורסת (27.11.2016, 18:54)היי ד"ר,
אני בת 30 נמצאת בזוגיות עם בן 35 קרוב לשנתיים וחצי מתוכן 9 חודשים מאורסים.
הוא בחור מדהים, נשמה טובה עם לב ענק, מפנק, אוהב, דואג, אכפתי ישר והגון ואני מאוד אוהבת אותו.
עם זאת לא הכל ורוד לפעמים יש בי פחדים שאולי אנחנו לא מתאימים כמו כפפה ליד. שאין זרימה מוחלטת.
יש לנו חילוקי דעות על דברים קטנים וגדולים. דברים קטנים כמו אני רוצה מזגן והוא לא (נשמע טמטום אני יודעת), אני אוהבת את הרהיט הזה והוא כנראה לא כי אין לנו אותו טעם בכלום...ודברים גדולים כמו חינוך ילדים..יש לי תחושה שהוא בא כבר עם סט של דעות ודרך משלו איך לגדל ולחנך ולא ממקום של ללמוד יחד מה הדרך הכי טובה ונכונה. וזה שאני מתייעצת עם אמא שלי על כל מני דברים..הוא לא אוהב את זה וטוען שאין לי דעה משלי ואני צריכה כבר להיות עצמאית.
בנוסף, אני מרגישה שאני מתחילה לאבד סבלנות אליו לפעמים ואז אני מדברת לא יפה (בטון קצת אסרטיבי/חסר סבלנות) אבל אני לא שולטת בזה. :-(
אני עובדת במחשבים ויש לי רקע טכני בוא נגיד והוא ההיפוך הגמור וזה התחיל להפריע לי. נתקעת לו הטלוויזיה הוא מתעצבן וקורא לי לסדר, לא עובד לו האינטרנט, צריך משהו במחשב וכו אני תמיכה טכנית בבית. גם שנסענו לטיול ארוך יחד הרגשתי שכל האחריות עליי מבחינת ההתמצאות כי לי יש את כל אפליקציות ניווט, נסיעות, מוניות, המלצות על מסעדות וכו.
בנוסף אני מדחיקה הרבה זמן, אבל זה עדיין מפריע לי, כושר ההשתכרות שלו. הוא מרוויח 7500 נטו ואני הרבה יותר. הוא אדם מחושב כלכלית ולעולם לא ייכנס למינוס אבל אני בן אדם אפשר לומר חרד כלכלית...כלומר תמיד חושבת מה הלאה, איך לחסוך עוד יותר, איך להרוויח עוד יותר, איך נסתדר עם משכורת כזו עם ילדים, איך נקנה דירה, נשקיע כסף.. והוא פשוט לא מבין מה הלחץ שלי וטוען שאני כל הזמן חושבת על כסף.
אני מרגישה שהוא עובד ורוצה ללמוד דברים חדשים בעבודה ולהתקדם אבל זה לא משהו שהוא מתאבד עליו...מה שהכי חשוב לו בחיים כרגע זה להקים משפחה וכמה שיותר מהר כבר בגלל הגיל.
אני לא מפסיקה גם להשוות אותנו לזוגיות של חברות שלי, שהיא מדהימה ואני בטוחה שאין להם כ"כ הרבה חילוקי דעות כמו שלנו, והן מצאו בני זוג עם יותר תחומי עניין משותפים כי שניהם עובדים באותו תחום (הייטק) וכך גם אין את העניין של הבדלי השכר... וזה משגע אותי למה אני לא מפסיקה להשוות עצמי לאחרים. מה שנקרא מבחינתי הדשא של כל השכנים ירוק יותר.
עוד משהו שקשה לי איתו זה הרצון שלו לעשות הסכם ממון ולחיות עם חשבונות נפרדים וחשבון משותף להוצאות משותפות. מבחינתו אין מצב להתנהלות אחרת. בהתחלה ממש לקחתי את זה קשה, אפילו שלכאורה זה אמור להיות אינטרס שלי..עכשיו אני כבר משלימה יותר עם המצב וחושבת שאפילו זה עשוי לחסוך ויכוחים...אבל עדיין זה נותן תחושה של לחיות ביחד אבל לחוד..
בקיצור תארתי כמה מהמוקדים המשמעותיים ביחסים. אני לא יודעת איך להשקיט את הסערה שמתחוללת בי והפחד לעשות החלטה לא נכונה ולהתחתן עם מישהו שאולי לא התאים לי במיליון אחוז? זה מפחיד אותי מאוד במיוחד לאור אחוזי הגירושין המטורפים:( לא רוצה להיות במקום הזה.