הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

בנוסף וחשוב לא פחות

בר(9.2.2017, 11:53)

דר אורן,

אבן נוספת יושבת על ליבי. התלבטתי אם לכתוב על זה, אני חושבת שזה הכי טוב בשבילי שאני כן אעשה את זה כדי שאני לא אסתיר ממך אף פרט, שהעצות שלך וחוות הדעת שלך על המצב תהיה אופטימלית.

אז כך:
בהמשך לבן זוגי, ציינתי שהיה בקשר 6 שנים. אותה אקסית למעשה לא מניחה. מאז שאני בתמונה, שאנחנו במערכת יחסים (ולדבריו גם לפני כן) היא לא מפסיקה להתקשר אליו ולסמס לו. אני רואה גם במו עיניי כשהיא מתקשרת. כל החודשים האלה עד ליום שבת האחרון, ניסיתי באמת להיות מבינה ואמפטית למצב הזה. דיברנו על זה המון, הוא יודע שזה מאוד קשה לי ומפריע לי שהיא לא מרפה. הוא מהצד שלו טוען שהוא לא משתף עם זה פעולה. כשהוא עונה לה אז הוא כן מתוודה ואומר לי. הוא עונה כדי לבקש ממנה להפסיק את זה.
בתור הבת זוג שלו, אני חייבת לתת בו אמון, אחרת אני אמצא את עצמי אומללה. עוקבת אחר כל צעד שלו ומחטטת בכל דרך אפשרית בטלפון שלו. אני ממש לא רוצה להגיע למצב הזה.
מקרה קיצוני (מבחינתי) שקרה במוצ"ש האחרון- היא חייגה שוב. ראיתי את השם שלה על הצג ונתקפתי חרדה. הלכתי אליו עם הטלפון ושאלתי "למה היא עדיין מחייגת אליך?" הוא ענה לי "לא יודע. את רוצה לענות לה אז תעני" כמובן בכעס. ואני... כמו טיפשה, הרסתי את האיפוק שלי ואת הסבלנות שלי ועניתי לה. היא אמרה לי דברים כמו "הוא מתקשר אליי ואנחנו בקשר", פשוט איבדתי את זה, נכנסתי הביתה, ארזתי את הדברים שלי, בכיתי בכי רציני, נשימות מהירות, הפה שלי התייבש, רעדתי. ואז הבנתי שאני עוברת התקף חרדה ככל הנראה. דר אורן...הרגשתי הכי רע שהרגשתי שנים.
הוא ראה את המצב שלי וניסה להרגיע אותי. הושיב אותי ודיבר איתי. דרשתי ממנו לחייג אליה ולעשות לזה סוף בפניי! הוא כל כך נחמד כל הזמן, מדבר בנועם, הוא אף פעם לא תקף איתה ומרים את הקול. וכל מה שהייתי צריכה זה שיגן עליי. שיחזיר לי את הביטחון ויענה לה בתקיפות בפניי. הוא כעס ואמר לי "אני לא אוהב את זה שאת מצווה עליי מה לעשות, אני אעשה מה שנראה לי לנכון". קמתי בבכי, שוב הלכתי לחדר לקחת את הדברים והוא בא אחריי, ביקש ממני להניח לזה, חיבק אותי וניסה להרגיע אותי.
במהלך הלילה ניסינו לשים את זה מאחור, אבל למעשה לא נרדמתי בכלל וגם הוא. רק לפנות בוקר הצלחנו קצת לישון ואני נרגעתי. ואז הגיע הבוקר...
דפיקות חזקות מאוד בדלת, נבהלתי אז הערתי אותו שיקום לבדוק מי זה. ואז התחיל פרק ב של התקף החרדה שלי...האקסית, בשעה 6 וחצי בבוקר, מופיעה אצלנו.
ואז אני שואלת את עצמי...מה מידת הנורמליות של הדבר הזה? אני אמורה להיות בסדר עם זה? פשוט לא ידעתי כיצד להגיב. ניסיתי לא לקחת בזה חלק כי זה לא שלי. הוא יצא איתה מחוץ לחצר כדי להבין מה קורה פה ואני ניסיתי להחזיק את עצמי בבית. לא יכולתי!!! פשוט לא!!! הרגשתי שאני רוצה לראות את זה, לנסות להבין מה יש שם!!! אז יצאתי. עמדתי מולה והכל נמחק לי. אני לא זוכרת כלום, אני רק זוכרת שהשתתקתי. זוכרת שהיא אמרה לי "הוא מתקשר אליי ושולח לי הודעות" אז ביקשתי ממנה שתראה לי בטלפון שלה ולא היה לה מה להראות בטענה שהכל מחוק.
חזרתי הביתה כי הייתי על הפנים, פשוט השארתי אותם שם. הוא נכנס אחרי כמה דקות וישבנו לדבר. שאלתי אותו את כל השאלות...כמובן ששנינו היינו בשוק מוחלט. שאלתי אם הוא רוצה אותי, אם יש להם משהו, אם הוא בקשר איתה, ממש הכל!!!
הוא אמר שהוא כן עונה לה לפעמים כדי לבקש ממנה להפסיק! זהו. אני גם קצת לא זוכרת מה היה בשיחה שלנו.
האירוע הזה טראומתי מבחינתי. אני כל הזמן רואה אותה מול העיניים שלי. החלטתי לנסות לשים את זה מאחור ולהתקדם הלאה יחד איתו, אבל זה כבד. אני מפחדת שאני סומכת עליו מידיי, שאולי הוא לא כנה איתי במאה אחוז. גם כך אני מוצפת טראומות מהעבר, זוה רק נעורר אותם אצלי עוד ועוד.
הוא הבין את חומרת המצב, לאן שזה הביא אותי...הוא בעצמו נראה בהלם מוחלט. הוא אמר לי שהיא בחורה רעה וכו. אבל האם זה בסדר לקבל זאת? מה כבר ניתן לעשות?
משטרה?
אני אובדת עצות. מהורהרת ובעיקר סקפטית.
אין לי מושג אם שני הנושאים קשורים, אבל היה לי חשוב להיות כנה איתך כדי שתראה את כל התמונה.
זקוקה נואשות לדעתך גם בנושא הזה.

תודה!