הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

תובנות

בחורה(21.4.2017, 0:18)
שלום, אני נמצאת במצב קצת בעייתי כבר 4 שנים, וחשבתי שאולי תוכל למרות הפלטפורמה השיטחית, לתת לי תובנות, כיוון שלא חשבתי עליו. אני בת 33 וזה גם גילו של הבחור שאיתו אני רוצה לחיות. הכרנו לפני 4 שנים, היינו זוג שנה וחצי, )עם הרבה חוסרים ותסכולים אבל על הנייר, זוג( ואחרי הפרידה היה קושי גדול של שנינו להתנתק. היו סבבים של התקרבות והתרחקות ובסופו של דבר היום אנחנו פשוט חברים ממש ממש ממש טובים. וזה בוודאות הדדי. אני מרגישה שאצלי הכל "פשוט". אני מכירה אותו, מעריכה אותו, סומכת עליו, אוהבת אותו, ולמרות הבדלים לא מבוטלים ביננו בנושאי דת, בטוחה שנצליח להסתדר ולחיות באושר. לצד החברות הטובה והתקשורת הפתוחה אני מאוד נמשכת אליו בכל המובנים. אני בצורה פשוטה בחרתי בו להיות השותף שלי לחיים. הבעיה הקטנה היא שלא וידאתי שגם הוא יבחר בי..... אני יודעת ובטוחה שאני מאוד יקרה לו, הוא מאוד זקוק לחברות איתי, מעריך אותי וסומך עליי וגם הוא יודע שאנחנו נצליח להתפשר ולהסתדר ולבוא אחד לקראת השני. פעם הוא היה מתרץ את חוסר הרצון שלו להיות איתי בפערים ביננו, אבל כבר הוכחנו אחד לשני שאנחנו מסוגלים לעשות ויתורים. אני מרגישה שזה היה סתם תירוץ, ושהוא פשוט לא באמת נמשך אליי. זה גם במובן המיני וגם משיכה עמוקה של גבר לאישה - רצון גדול להיות בקירבתי, לבלות איתי, לגעת גם מגע שאינו מיני. המשיכה הזו היתה לתקופות, אף פעם לא בצורה מספיק חזקה בעיני, המצב היחיד שאני מרגישה שהוא כן נמשך אליי ואוהב אותי זה במצבים שהוא פגיע - חולה, עייף, ישן... כאילו שכשהוא בלי המגננות שלו הוא מרשה לעצמו להתמסר באמת. המצבים האלה גורמים לי כל פעם לחשוב שאולי יש תקווה. הוא מעולם לא השלה אותי, מעולם לא אמר לי שהוא אוהב אותי בצורה מפורשת "אני אוהב אותך". הוא אמר הרבה דברים אחרים טובים שמעידים על כמה שאני משמעותית בשבילו, אמר מפורשות שהוא מקווה להכיר מישהי שהיא חצי ממני וזה יספיק. אני יודעת שאני יפה ומושכת בעיניו, אבל הוא מעולם לא באמת השתוקק אליי כמו שאני אליו וכמו שאני רואה אצל אחרים. הכל פתוח ביננו לחלוטין. הוא אפילו אומר שהוא לא יודע מה עוצר אותו והוא מאוד רוצה לרצות אותי. בצילים האלה. )כן, באסה בשבילי( אז מצד אחד המצב נורא ברור לי - הוא לא מעוניין. ומצד שני הוא לא מצליח באמת לשחרר אותי, הוא לא מצליח להגיד שהוא לא מעוניין, יש לו תקווה שהוא ירגיש אחרת והוא אומר שבטח בסוף נתחתן. ושוב, אנחנו לא זוג בשום מובן, חברות טובה ועמוקה ואפלטונית. והוא לא רוצה שנהיה זוג ועל להתחתן אין מה לדבר. האמת שיש, אבל רק כבדיחה. לי יש בעיה ללכת ולהכיר אחרים, בעיה דתית שלא ניכנס אליה כרגע. אגב גם הוא לא היה בקשר עם בחורות אחרות כל הזמן הזה. הוא יצא פה ושם, ניסה, וזה מעולם לא התפתח. אני רק מחכה שהוא ימצא מישהי אחרת כי זה יסגור את הסיפור מבחינתי, ישחרר אותי. אני לא יודעת מה עוצר אותו. הוא באופן מובהק מתרחק כשאני מראה רצון להיות איתו, ומתקרב רק כשאני לא. זה מצחיק אבל אני מרגישה הכי נאהבת כשאני הולכת ממנו. הוא בחור מאוד שאפתן, מוצלח, עם משמעת עצמית הרבה מעל הממוצע, כשהוא רוצה משהו הוא אקטיבי ועובד מאוד קשה בשביל להשיג את זה. ובכל מה שקשור אליי הוא פשוט ההיפך. הוא זורם עם ההצעות שלי והנסיונות שהיו, אבל אם אני לא אציע להיפגש, לא ניפגש. ארוך נורא, אני יודעת. סתם תוהה מה יש לך לומר על כל זה. תודה רבה.