הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

משבר בזוגיות אחרי לידה

מודאגת123(2.5.2017, 2:55)

שלום רב,

אני חווה משבר גדול בחיי הנישואין לאחרונה...

לי ולבעלי היו יחסים נפלאים לפני הלידה, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה פיזית. נהנינו לבלות ולדבר אחד עם השנייה והיו לנו גם יחסי מין טובים ובריאים.

חווינו לא מעט משברים ביחד וזה דווקא חזק את הקשר בינינו. התחתנו כסטודנטים וחווינו משבר כלכלי ולאחר שנה ניסינולהביא ילד לעולם ללא הצלחה...הייתי צריכה לעבור טיפולים והרגשתי שהוא היה איתי ותמך בי. הוא בעל מדהים!

לאחר כשלוש שנים הצלחנו להרות. ההריון היה יחסית קל והעברנו אותו בהתרגשות רבה מאוד. שוב - לא הייתה שום בעיה! תמיד תקשרנו טוב אחד עם השנייה

לבסוף נולד לנו ילד מקסים, אך הוא נולד עם מום בלב והיו צריכים להבהיל אותנו לטיפול נמרץ ילדים. שוב...משבר קשה מאוד אך עברנו אותו בהצלחה וקיבלנו הרבה תמיכה מהסביבה.

הבעיה התחילה לאחר שחזרנו הביתה.

זה התחיל מזה שכל היחס עבר לילד ואליי הוא בקושי הסב את תשומת ליבו (שמעתי שבדרך כלל זה הפוך - הבעל מרגיש מקופח בגלל היחס של האישה לתינוק). בגלל שהתינוק התרגל לבקבוק בבית החולים היה לי מאוד קשה להניק אותו ולבסוף ויתרתי על העניין. הוא ראה את זה בחומרה רבה ונתן לי הרגשה שאני לא אמא מספיק טובה כי אני לא מתאמצת בשביל התינוק שלי. אני בתגובה נעלבתי מאוד וכמעט ברחתי להוריי אבל לבסוף הוא ביקש סליחה והעניין נשכח.

במהלך כל חופשת הלידה שלי בעלי כל הזמן רק חושב על פרנסה ועל איך לקדם את המשפחה - שזה דבר טוב ואני מעודדת את זה מאוד. רק אני מרגישה שזה בא על חשבון הזוגיות שלנו. אנחנו כבר לא מתקשרים על אותו תדר, לא מסכימים על דברים בסיסיים, יש הרבה ביקורת שבאה ממנו ואני מרגישה שהוא לא מעריך אותי מספיק בתור אמא ורעיה. כאילו הוא מצפה ממני לעבוד בחופשת הלידה שלי ולהרוויח יותר ואני לא רוצה את זה...אני רוצה להקדיש את כל כולי לילד שלי ולא להיות במרוץ אחרי הכסף. לגיטימי לא?

בדרך כלל אני מאוד פתוחה ואוהבת לקבל ביקורת בונה. אבל כל פעם שהוא מעיר לי משהו (בדרך כלל זה קשור לזה ש"אני לא עושה עם עצמי מספיק, לא מנצלת את היום שלי" וכד') אני ממש נפגעת מזה, כי הוא פשוט לא מעריך אותי.

הצעתי לו שנשקיע בזוגיות, שנצא אפילו פעם בשבועיים לבד ונדבר אבל הוא לא שש להיות איתי לבד. המחשב הפך להיות חברו הטוב ביותר והוא לא מביע כל עניין לבלות במחיצתי. גם כשכן, הבילויי המועדף עליו זה לראות סרט בבית - פעילות שלא מצריכה עבודה על תקשורת...

לאחרונה הוא גם התחיל לעזור לחבר שלו עם עסק והוא מתעסק רק בזה בשעות שאחרי העבודה. עכשיו הוא בכלל לא מדבר איתי ואם כן זה לרוב הערות מציקות וביקורתיות כלפיי. אני מרגישה שהוא נותן יותר יחס לחבר שלו מאשר לי ואני די מקנאה בו...

שלא לדבר על יחסי מין...מאז שנכנסתי לחודש חמישי ועד היון קיימנו יחסי מין רק פעם אחת. אני מאוד רוצה ואפילו מנסה לגרות אותו בכל מיני דרכים, אך הוא פשוט לא מעוניין...זה לא בראש שלו בכלל. אני לא בראש שלו בכלל...

גם כשאני מדברת איתו על זה הוא חושב שאני לא מעריכה את העובדה שהוא מנסה לקדם את המשפחה מבחינה פיננסית. זה כל כך לא נכון...אני רק מבקשת שיקדיש לזוגיות שלנו רק כמה דקות ביום...לא יותר מידי. אני מאוד מתוסכלת ובוכה בלילות בגלל המצב הזה. אפילו כשאני מקלידה עכשיו הדמעות זולגות...

אשמח לקבל ייעוץ או לפחות כמה טיפים שיעזרו לי להחזיר את בעלי האהוב בחזרה.

בתודה מראש