הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

משבר עמוק בנישואין וניסיון לשיקום

אנונימית(4.7.2017, 7:17)
שלום ד"ר חסון. אני פרודה מבעלי שנה ויש לנו 2 ילדים קטנים. נפרדתי ממנו לאחר תקופה מאוד קשה של שנה שבעצם איגדה בתוכה את כל הבעיות שלנו מתחילת הנישואין ובעצם מתחילת החברות לפני 7 שנים. אני בת 39 והוא בן 44. עזבתי את הבית לאחר המון ויכוחים סוערים וחלקם הגדול ליד הילדים. הרגשתי שהילדה הגדולה מאוד מושפעת ממה שקורה . הבעיה המרכזית מבחינתי זו קמצנות קשה של בעלי שמסמלת עבורי חוסר נתינה . זה מתבטא גם ברמה הרגשית. גרנו בבית שלו מלפני הנישואין והוא דאג להזכיר לי בכל הזדמנות שזה לא הבית שלי וניסה בכל דרך לא לתת לי להיות שותפה למה שקורה בתוך הבית. מה לקנות, האם לקנות, איך לסדר, מתי להדליק אור, מתי להוריד מים בשירותים(כדי לא לבזבז מים), מתי להזמין אנשים וכו.... ברוב המקרים שהיו לי רצונות הוא עשה לי את המוות עד שאיפשר לי לקבל את זה. הייתי צריכה ממש "להתחנן" להחליף משהו בבית או לקנות. בשנתיים הראשונות ניסיתי להבליג על מנת לא לריב ואז הרגשתי שאני מוחקת את עצמי ואת הרצונות שלי. לאחר מכן כמו שאמרתי המון שכנועים והסברים למה צריך. אני רוצה להדגיש שלא היתה בעיה של כסף. בזכותו חסכנו המון(קמצנות כרונית). מעבר לזה היה מתנהג אליי לא יפה אחרי לידת הילד השני. באיזשהו שלב ניסה למנוע ממני לצאת עם שני הילדים לביקור אצל ההורים, וגם שהלכתי דרש שהילד הקטן יישאר איתו בבית. בהתחלה אפשרתי לו כי האמת כבר פחדתי . פחדתי מאלימות... ואכן חששותיי התקיימו ומספר פעמים אף דחף אותי בנוכחות הילדים. התנהלתי מולו בפחד . באחת מהפעמים אמר לי :תלכי לאמא שלך ותחזרי בארון מתים... לאחר כל זה ברחתי מהבית עם שני הילדים להורים שלי. הבטיח להשתנות. חזרתי. היינו בייעוץ זוגי. היה נראה שיותר טוב . ואז חזר לעצמו. שוב ברחתי. היום אני גרה בדירה שכורה . הוא גר בבית שלו. הוא ביקש שלום בית ושוב הלכנו לייעוץ זוגי. לי כואב על המצב בגלל הילדים שלא ממש הספיקו לחוות אמא ואבא באותו בית וחיים נורמליים . ממש כואב לי . בגלל זה נתתי צ'אנס . היינו בקשר 4 חודשים תוך התנהלות בשני בתים נפרדים וייעוץ זוגי. על פני נראה בסדר ושאנחנו משתפים פעולה לנסות לשקם ולשפר. חשבנו לנסות לגור יחד לניסיון. הוא שוב מתעקש שאחזור לבית שלו ולא רציתי. הצעתי דירה שכורה נטרלית. לא הסכים בשום פנים ואופן. רצה לעשות עכשיו הסכם ממון על הבית שלו. אני בסוף הסכמתי לתת ניסיון בבית שלו ולהשאיר את הדירה שלי שכורה בזמן הזה על מנת שיהיה לאן לחזור אם לא יסתדר. אני אמשיך לשלם שכירות והוצאות. הוא ימשיך לשלם מזונות. הסברתי שאני לא אוכל לשלם על אחזקת הבית שלו(חשמל ומים) כי אני אשלם אצלי. וזה רק לתקופה של חודשיים. הוא אמר שהוא לא מוכן לשלם את זה לבד ושאני חייבת להתחלק איתו. הסברתי לו שוב שאין לי אפשרות כלכלית לכל ההוצאות הכבדות האלו. בקיצור, הוא לא מוכן שאחזור להתגורר איתו אם אני לא אתחלק בהוצאות אחזקת הבית. לי זה נראה כאילו לא רוצה שזה יצליח ומראה לי איך יתנהג בהמשך הדרךבמקום לנסות לתקן רקמחמיר עוד את המצב. רואה אותי שוב כדיירת שלו. אני חושבת לסיים את זה סופית אבל עדיין זה מאוד כואב לי וקשה לי לעשות את זה בפועל. כנראה בעיקר בגלל הילדים , אבל גם נורא קשה לי המחשבה לא להיות איתו (בגלל הרגל, יש יגידו הרגל רע... ). הציעו לנו יועץ זוגי אחר עם מישהו שהוא פרופסור. קשה לי להאמין שיעזור. אשמח לעזרתך בסידור המחשבות. וסליחה מראש על האורך... פשוט יצא לי מהלב ומאוד קשה לי כרגע. תודה