הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

דילמה בנוגע לקשר זוגי

מבולבלת(1.8.2017, 2:24)

שלום, אודה מקרב לב על עזרה בנושא-

אני בת 29, יש לי חבר כבר שנה פלוס ולפני כמה חודשים חווינו משבר ומאז באופן הדרגתי הוא נהיה אמביבלנטי תוך שהוא מרוחק ממני רגשית והתנהגותית- יכול לדבר על עתיד משותף אבל באותה נשימה הרבה פחות מחבק / מביע קרבה, יש מעט פרגון, לא ביקר אותי כשהייתי חולה ועוד.. זו תחושה נורא מערערת ומייסרת ואני לא מתפקדת כמו עצמי כבר כמה חודשים (ודווקא הוא כן יחסית אליי)...

המשבר היה בעיקר על רקע זה שאני מלמדת ריקודים של סלסה וסלונים ורוקדת עם אחרים וחבר שלי רצה שלא אלמד אנשים בגילאים שלנו כי מרגיש חוסר נוחות (טוען שזה לא קנאה) למגע ביני לבנים וכן ביקש שבשיעור ובמסיבות תרגול ארקוד רק איתו או רק עם בנות. כלומר אין חופש תנועה מלא אליו הייתי רגילה גם לצורך למידה והתפתחות. הוא לא הבין למה הוא "לא מספיק" לי לריקודים ונפגע מכך אישית.. השקעתי מאמצים רבים להסביר לו על נושא הריקודים והעובדה שבשבילי זה מקצוע וספורט בלבד ושיש הפרדה בין הדברים- איתו זה ריקודים שלנו כזוג וכאוהבים, ועם אחרים/ מדריכים זה במסגרת השיעורים והתרגול בשביל ספורט, למידה והתפתחות.

יש לציין שחבר שלי לא בא מרקע של ריקודים ואני מלמדת אותו במסירות ובהתמדה את התנועות באופן אישי, וכשניסינו לרקוד בשיעורים קבוצתיים הרגיש שלא יכול לראות אותי רוקדת עם אחרים, אפילו לא עם המדריך. הוא אמר שאנסה אני לרקוד עם בנות ולראות איך זה כי יהיה לו קשה להשתנות, התחושה מפריעה לו. כמו כן, קשה לו להצטרף לפרגון כשמישהי/ מישהו אחר מחמיא לי על ריקודים כי זה מתקשר לו לזה שאני רוקדת עם אחרים. הוא כן הצליח לקבל קצת יותר את הרעיון שמתוקף היותי מורה אלמד בשיעורים את כל הגילאים והוא ינסה להתמודד עם חוסר הנוחות שם למרות הקושי.

אני לא יודעת כמה עוד אעסוק בתחום הריקוד ואולי בהמשך בכלל לא, אבל עצם הידיעה שאני לא יכולה לרקוד חופשי קצת מפריעה לי וגם העובדה שהוא לא מבין/מגלה כמעט גמישות לאור מאמציי הרבים והכנים להסביר לו. יחד עם זאת, אני כן אוהבת אותו וזוכרת כמה עטף אותי בתחילת הקשר ומקווה שזה יחזור להיות כמו אז. לא מסוגלת לחשוב על פרידה (ובגילי להתחיל לבנות קשר שוב ועוד אחרי שנה פלוס).

אני לא מרגישה שחבר שלי מגביל אותי בעוד היבטים בחיים אלא רק בהיבט הזה של הריקודים. אולי יש לי דרישות רבות מדיי? אולי לו יש? איך מסתכלים על זה? אני חושבת ששנינו מבולבלים ומרגישים תקועים אבל אוהבים אחד את השני.. מה עושים?

הערה- המשבר ונושא הריקודים עלה רק בחודשים האחרונים ולא קודם לכן, כי כשהכרנו בדיוק הפסקתי ללמד ולרקוד והייתי עסוקה בבחינות בתחום מקצועי אחר. עם זאת, הוא נכח בשיעור האחרון של החוג שבו רקדתי וחשב כנראה שאפסיק לרקוד אחרי זה... יש לציין שגם לפני המשבר היו דברים שמעט הפריעו לנו אחד אצל השני- כמו למשל- הפריעה לי רמת המוטיבציה הנמוכה שלו לעשות דברים ולו הפריע שאני קטנונית..

מה עליי לעשות? אודה מאוד מאוד לעצתך הטובה בנושא.. ומתנצלת על האורך, לא ידעתי איך לקצר, זה מציף..