הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

משבר כלכלי

א(6.10.2017, 16:41)

הי, אני ובעלי בני 30+, יש לנו 3 ילדים קטנים, (הקטן בן שנה וקצת), ועכשיו אני לקראת סוף ההריון. רקע על עצמי - גדלתי בבית בלי כסף, ומאוד חשוב לי הגב הכלכלי והידיעה שיש לי כסף (אני לא בזבזנית. זה פשוט מרגיע אותי). בישראל שנינו עבדנו והרווחנו די טוב.

בעלי איש עסקים, יש לו עסק יחסית מצליח בארץ. לפני שנה נקרתה בדרכו הזדמנות לפתח עסק אחר קיים שדי קרוב לתחום שלו בקליפורניה. עזבתי עבודה (שמאוד אהבתי) ועברנו לארה"ב (יצויין כי הסיבה העיקרית היתה המצב הבטחוני שמפחיד אותנו בארץ, בתוספת ההזדמנות לעזוב, לא עזבנו "בגללו").

כמובן שזה קשה לעזוב מדינה עם ילדים קטנטנים ולהתחיל מחדש, להפוך פתאום לאמא במשרה מלאה בעל כורחי. יצויין כי איפה שאנחנו חיים הרבה יותר יקר מישראל.

עם הזמן בעלי הבין ש"ההזדמנות" היא לא כזאת טובה, ושבעצם העסק שהוא נכנס אליו מפסיד (השותפים שיקרו לו לגבי כל מיני דברים והכול היה בבלאגן, אז לקח לו קצת זמן להבין מה קורה).

לאחרונה הוא החליט להפסיק להילחם ולנסות "להבריא" את העסק, אלא פשוט לקבל את זה שלא שווה לו להשקיע שם זמן וכסף נוסף (סיכוי נמוך מול מול סיכון גבוה יחסית). עדיין יש את העסק בארץ שעובד בהיקף יותר נמוך עכשיו, אבל הרבה מאוד מאוד כסף הלך לפח עכשיו. מאוד קשה לו נפשית עם מה שקרה ושהוא טעה ככה בשיקול הדעת שלו (למרות שששיקרו לו בפנים על כל מיני דברים). בכל מקרה בחודשים הקרובים הוא צריך להמשיך לעבוד, לפרק את העסק וכו'.

מאז אני במערבולת רגשית. מצד אחד אני מראה לו את כל התמיכה בעולם, למרות שממש קשה לי. הן תמיכה נפשית והן תמיכה טכנית: אני עושה ה כ ל בבית, אני קמה לתינוק למרות שאני בסוף הריון וגמורה מעייפות, הוא חוזר בשעות מאוד מאוד מאוחרות ואני מקבלת הכול בהבנה. מכינה לו ארוחות לעבודה, הוא עובד גם בסופשים ואני תומכת בו. מביעה תמיכה נפשית, שאני סומכת עליו ויודעת שייצא מהמצב הזה הכי טוב שהוא יכול. אני לא מראה לו שקשה לי כי אני יודעת שזה יהיה לו קשה. הוא ביקש ממני לא לספר לאף אחד, ואני מכבדת את זה (גם אני לא רוצה עכשיו שכל המשפחה תדאג ומעדיפה לא לספר).

מצד שני אני ממש ממש בלחץ. אנחנו מבזבזים הרבה יותר כסף כאן מאשר בארץ, מרוויחים הרבה פחות. עברנו לפה בעקבות "החלום האמריקאי" וזה התפוצץ לנו בפרצוף. אני כן מרגישה יותר בטוחה פה והילדים הגדולים מקבלים חינוך הרבה יותר טוב, אבל אני ממש מרגישה בלחץ כלכלי - מה יהיה? מה נעשה ?. זה כל הזמן נמצא שם ואני ממש במתח. ואין לי את מי לשתף, וכל היום אני עובדת קשה עם הילדים ובבית, וזה לא מוסיף להרגשה הטובה.. בקיצור אני מרגישה די בדיכאון מכל העניין. קשה לי מאוד.

אשמח לעצתך