הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

הצרכים שלך על השולחן

דנה(30.10.2017, 19:51)

היי אורן,

תודה על תשובתך.. אני בת 37 והוא בן 34. היום בבוקר עשיתי צעד פזיז וניסיתי להתקרב אליו פיזית, בתחילה חיבק ולאחר מכן קפא והתנתק. שאלתי אותו מה שלומו ואם הוא יכול לשתף אותי.. הוא אמר בלב כואב, כבר הרבה זמן אני נאבק בשקר הזה, אני אומר שאני אוהב כי אני מבין מה המשמעות של לא, סליחה על חוסר הכנות שלי.. אני לומד שאני צריך לומר מה אני מרגיש. זה לא פר כלפייך, אף פעם לא הרגשתי ככה ואני מרגיש שזה בלתי הפיך. אני לא רוצה להחזיק אותך בהולד.. את מדהימה ויש בך הכל, אבל.. אני לא נותן לך את מה שאת צריכה, אני לא יכול, אנחנו הורסים זה את זו.. הוא החל לבכות ואמר שזה מאוד עצוב מה שקורה עכשיו. שאלתי אותו אם זו מישהי אחרת אמר שלא. שאלתי איך אתה רואה את החיים קדימה, אז הוא אמר שנמשיך לגור יחד אבל ננהל חיים נפרדים.. שננסה להיות חברים כי כרגע אנחנו לא ונשים הכל בצד. ניסיתי להישאר שלווה ושאלתי ומה יקרה אם נכיר אחרים? אז הוא אמר, לא יודע לא חשבתי על זה עדיין.. הוא היה נשמע כאילו האמת סוף סוף יוצאת לו מהפה. כשדיברנו היום הרגשתי רוגע בקול שלו.. כתבתי למטפל שלו והוא כתב שאמירות כאלו קיצוניות מוכרות לו מאיציק, אבל יש סיכוי שהוא עדיין בתהליך..בינתיים הוא יוצא גם היום לתא ויחזור מאוחר.. משהו כמו שלוש פעמים בשבוע הוא יוצא.. ואני בהולד.. אם יעזוב אני בבעיה לוגיסטית וכלכלית, אם ישאר הבעיה הרגשית והתקווה שלי ישארו כפי שהן.. לא יודעת מה לעשות ובינתיים הבנות הקטנות שלי שואלות איפה אבא כשהוא לא פה בערב..