הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

שלום

א(15.10.2018, 19:36)

אני ובעלי בגילאי 30+, 3 ילדים קטנים.

בעלי הוא בסה"כ טיפוס חיובי ושמח בחלקו. אני דווקא זאת שיותר מתלוננת על הקשיים (הפשוטים) בחיים (לא בצורה קיצונית אבל פשוט לא רואה כל הזמן את חצי הכוס המלאה).

תמיד היו לנו הבדלים בנושא הזה. הוא לא משתף בבעיות שלו ובצרות שלו. מתמודד עם הדברים לבד. אני משתפת ומתלוננת והוא לא יודע בכלל איך לעודד אותי וזורק לי סיסמאות כמו של רבי נחמן מברסלב "יש אנשים מסכנים באמת, תסתכלי על הדברים הטובים..." וכו'.. ואני קצת מתבאסת עליו שהוא לא יודע להביע אמפטיה ושאי אפשר באמת לפרוק לו את הקשיים שלי (כי הוא פשוט לא אוהב שמעודדים אותו בעצמו. הוא פשוט מתמודד לבד ובדרך כלל חיובי לגבי החיים).

בזמן האחרון הוא במשבר מאוד גדול בעבודה (הוא עצמאי.. יש איזה משבר עסקי. לא אכנס לזה). הוא ממש מדוכדך ואפילו קצת בדיכאון. הוא ממש לא משתף אותי בכלום ולא נותן לי לגשת אליו. ז"א - בדברים הטכניים - הוא כן משתף אותי (מה קרה בעסק וכו') אבל הוא מבואס כזה ומסתגר בחדר עבודה שלו בבית חלק מהזמן (כשהוא בבית) ולא עונה לשיחות של אנשים (שאפילו מתקשרים אליי לשאול מה קורה איתו). הוא לא מתליח להתקדם ולהרים את עצמו ולנסות לפתור דברים כמו שצריך. והוא בכלל לא משתף אותי. הייתי שמחה אם הוא היה חולק איתי והייתי עוזרת לו קצת (נפשית). אני מרגישה כאילו שהוא נסגר בפניי (זה פשוט הטבע שלו במצבים כאלו. בפניי ובפני כל העולם) וזה מפריע לי כי הייתי רוצה "להכיר" אותו באמת גם במצבים הקשים..

אשמח לעצה