הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

להגיע או לא להגיע לחתונה

ד"ר אורן חסון(2.1.2019, 19:29)

אנונימית יקרה,

אני שמח שמצאת אותנו! J

פרק ב' עלול להיות לא כל כך פשוט בגלל שיש בו יסודות מובנים שאינם בפרק א'. הראש והראשון שבהם הוא ילדים שאינם שייכים לשני ההורים. העובדה הזו אינה רק שייכת לאחריות על בריאותם הנפשית שיש להורה על ילדיו, אלא גם לצד הכלכלי, שיוצר זרימה קבועה, ולפעמים משתנה, על פי הצרכים המעשיים והרגשיים שלו ושלהם, אל מחוץ למשפחה.

מבחינתך, לעומת זאת, את מגיעה לפרק א', וזה אף פעם לא מה שחלמת עליו כשהיית ילדה וחלמת (אם חלמת) על נסיך ועל שמלת כלה לבנה. וכל זה ,ברקע, יוצר מתחים שצריך ללמוד להתגבר עליהם, ואתם עשיתם זאת כבר 14 שנים ברציפות, כשאין ספק שמה שמחזק זאת זה האהבה, היכולות האישיות, וכמובן הילדים המשותפים.

אני יכול להבין את הקונפליקטים שהיו ביניכם על רקע הילדים שלו. אני לא יודע את הפרטים, אבל במקרים רבים הילדים המגיעים מנישואים קודמים מגיעים עם חוסר אמון מובנה, ועם נאמנות להורה שמחוץ למסגרת הזו – כשההורה החורג הוא הזר שלא קל לקבל אותו ולאהוב אותו, גם אם הוא אדם נפלא ונבון. כך שאני מניח שמשהו מכל העניין הזה גרם לאי נחת בינך לבין ילדיו של בעלך, ולכן קשה לך 'לשמוח' בשמחתה, בארוע משפחתי שבו הצד של גרושתו של בעלך יהיה נוכח, ואולי מאד נוכח.

המחשבה להיות שם ולהניח את האיבה בצד, מעוררת בך תחושה חריפה של צביעות. כי הרי לא תרצי להיות שם מצוברחת וחמוצה, כי אז אולי זה יהיה גרוע מאשר לא להיות שם. מצד שני, גם לא להגיע זה לא רעיון טוב, כי בן זוגך רוצה שתגיעי, ובעיניו אולי אפילו עצם ההגעה שלך, ושל הילדים המשותפים לכם, היא סוג של ערך במובן של הערכה חברתית שיקבל על כך שהוא נמצא בחייו במקום טוב, ושיש לו אשה שאוהבת אותו ומשפחה מוצלחת, וזה יכול להיות חשוב לו.

אני מבין שבארוע כזה, לא הזוגיות שלכם במרכז, אלא הבת שלו והזוגיות שלה, ובמידה מסויימת גם הזוגיות שהיתה לו. ואין לי ספק שזה לא מעורר בך תחושות טובות. אבל אם נסתכל על הסך הכל, אם את יכולה להגיע ולהתאפק, לנתק את עצמך רגשית מהתחושות השליליות שעלולות להיות לך שם, ולראות את הדברים הטובים שיש לך, להיות קרובה לילדים שלך ולשמוח בשמחתם (אולי, כי אחותם, גם אם למחצה, מתחתנת – ואיני יודע מה היחסים ביניהם), ואולי לאפשר גם להם להיות מודעים פחות לקונפליקטים, ואולי זה גם ידבק בך. וגם לנסות ליהנות מהביחד שלך איתו, גם אם הוא לא יהיה כזה כל הזמן.

ואולי יהיה לך קל יותר אם תדברי איתו קודם, בעיקר אם הוא פתוח להקשיב, ולומר לו שאת רוצה לאפשר לו להיות גאה גם בך ובמשפחה החדשה שלו, ושתעשי הכל כדי שזה יקרה. אם תציגי זאת כך, ולא כציפיה שלך שהוא ישמור עליך, אז תתני לו סיבה טובה להגיע אליך מדי פעם, ולהיות איתך, כי המחשבה על זה תעשה לו טוב.

האלטרנטיבה, לא להגיע, עלולה להעצים את הפער ביניכם על הרקע הזה. לכן, אם את יכולה, איפוק וחשיבה נכונה יכולים להועיל לך ולזוגיות שלך.

אה, ועוד עניין – צר לי שהוא החליט שלא להגיע לפגישות של טיפול זוגי. היה מקל לו היה חושב שגם הוא יכול וצריך לקחת אחריות, חלקית לפחות, למען שיפור הקשר שלכם, או לפחות שהוא יכול לעזור לך לשנות את החשיבה ואת המקום הרגשי שלך, כי זה יעזור גם לו. אלא שבמקרים כאלה, אם המטפל/ת הזוגי יודע לעזור לך גם כשאת מגיעה לבד, ולעזור לך לא רק 'להיות רעיה טובה יותר', אלא גם איך לומר, להציג דברים ולעשות מול בן זוגך, תוכלי להגיע להשגים לא מעטים בשינוי הדברים שהוא נוהג, אומר ועושה שמפריעים לך. כלומר, יש דרכים להכניס אותו לטיפול גם כשהוא לא מגיע, וגם דרכים לשכנע אותו להגיע מדי פעם לפחות, מה שיכול להועיל עוד.

בברכה,
ד"ר אורן חסון
מטפל זוגי ואישי
אתר הבית של ד"ר חסון: www.orenhasson.com