רונית יקרה,
פרט לשערות חתול, צבתות סרטן וקורי עכביש, אני לא מכיר דרכים מהירות להשיב אהבה. כלומר, היו דברים מעולם, כמובן, שגברים ונשים ניתקו ביניהם את הקשר, ואחר-כך התאהבו מחדש, או שהם התרחקו זה מזו והצליחו להתחבר מחדש. אלא שכל אלה קורים או בעקבות תהליכים דרמטיים מאד, כמו אסון משפחתי, או בתהליך מתמשך, של שינוי כיווני חשיבה, של ארועים שקרו מחוץ למסגרת הזוגית ועוד. בתנאים הנוכחיים, כשהוא לא מוכן בשום פנים ואופן להגיע ליעוץ זוגי, זה לא נראה שזה עומד לקרות.
הקושי שלך הוא בכך שאת מרגישה מובלת, ומיטלטלת אחר הארועים. אני בטוח שאת מסוגלת לעבור את הגרושים בשלום ולהשתקם, אבל את לא בטוחה בזה, ועוד יותר גרוע, מבחינתך, איבדת שליטה על מה שקורה לך. הדרך הנכונה ביותר עבורך היא לקחת שליטה מחדש על חייך. לא לתת לסירה הקטנה שלך להיטלטל בים הגדול של החיים, שבן זוגך מציף לך אותו בגלים סוערים, אלא לקחת את המשוטים לידייך ולנווט אותה אל ים שקט יותר, שיש בו זרמים ידועים ומוכרים. לא להיות תלויה בהחלטות שלו בלבד, אלא להתחיל ולבנות לך אלטרנטיבות, לצפות דברים שיקרו לך בעתיד, להכין את עצמך לקראתם, ולהתחיל להפעיל את עצמך ואת העולם סביבך, ולא רק להגיב לשינויים שחלים בו. אם הוא הולך, לא בידך הוא לתת לו ללכת או לא. אבל בידך הוא לאן את לוקחת את עצמך. בידך הוא גם לשמור על שלומן הנפשי של שתי הבנות שלך, שגם הן, לבטח, מיטלטלות בחוסר ודאות, ומרגישות זאת. תני להן יציבות (את היא היציבות שלהן), ושמרו שניכם על כבוד שני ההורים בעיניהן, למרות הכאב, כי בכך, במידה רבה, תלויה תחושת היציבות של העולם שלהן. וככל שתייצבי את העולם שלך מהר יותר, כך גם הן תרגשנה בטוחות יותר.
בברכה,
ד"ר אורן חסון
יועץ זוגי ומומחה לתקשורת בין-אישית