תדירות ומשך זמן ההנקה

גב' אלן שיין,

יועצת הנקה, מ.מ.ש - מרכז משפחתי שכונתי, משמר הירדן 79, תל אביב.

אין לוח זמנים אחד המתאים לכל התינוקות. הרי כל אחד מאתנו שונה בהרגליו מהאחר, וכך הוא הדבר מרגע שנולדים; כל אדם וצרכיו האינדיבידואליים, וכמו בכל תחום - מה שטוב לאחד לא תמיד טוב לאחר. אם כן, איש אינו יכול לקבוע מתי התינוק רעב: לא הרופא, לא האחות, לא הדודה או החברה ואף לא האם. היחיד שבאמת יודע מתי הוא רעב הוא התינוק עצמו, והדברים נקבעים בהתאם לחילוף החומרים המיוחד לגופו, ולפיכך גם מידת הצימאון תהיה שונה מתינוק לתינוק; יש תינוקות היונקים ומתעוררים בכל ארבע שעות כדי לאכול שוב, ולעומתם יש כאלה הזקוקים ליותר אוכל, אפילו בכל שעתיים. לפיכך, אין להשוות כלל בין תינוק אחד לאחר. עצה זו נוגעת אמנם לעניין זמני ההאכלה, אך מן הראוי לאמצה גם בעניינים אחרים: שלבי התפתחות, שעות שינה ועוד.

תדירות ההנקות

בשבועיים הראשונים שלאחר הלידה אמור גופך לייצר חלב בהתאם לצרכיו של התינוק. אם ילדת בבית יולדות אשר בו הפרידו ביניכם מיד לאחר הלידה, והתינוק היה בתינוקייה, את תתרגלי לחשוב שתינוקך צריך לאכול רק פעם בארבע שעות, שכן כך לפחות האכילו אותו בבית היולדות. ואולם אין בכך אישור ודאי לכך שהתינוק שלך היה שבע, ולא נזקק לך מעבר לזמנים הקצובים שביליתם יחד. אם כן, הצוות ענה על צרכיו המיידיים באמצעות אבזרים שונים: מוצץ, תחליף מלאכותי לחלב אם או בקבוק מי גלוקוז.

אבל משהגעתם, את ותינוקך, הביתה, סביר שתיווכחי לדעת להפתעתך, שהוא רעב יותר ממה שנראה תחילה, בבית היולדות. ייתכן שכעת ירצה לאכול אפילו מדי שעה. למעשה, יש לזכור שהתינוק זקוק לשד לא רק כדי לאכול, שהרי הלידה עצמה היא כאמור אירוע טראומתי ביותר בעבור התינוק, ולפיכך חום גופה של האם והשד, מספקים לו חיזוקים הולמים המחפים במידה מסוימת על הטראומה, ומפחיתים מהשפעותיה.

כמו כן מספקת היניקה יצר של התינוק, שאינו קשור בהכרח באכילה - יצר המציצה. מדובר בצורך אמיתי, הקיים כדי לגרום לתינוק לרצות לינוק חלב מהשד. בשלב הראשון כדאי להימנע מהשימוש במוצץ, שכן עלייך ללמד את התינוק לינוק ולמצוץ מהשד ביעילות מרבית; לא כדאי לבלבל את התינוק בצורת מציצה אחרת. חלב האם מכיל תשעים אחוז מים, ובתחילת כל הנקה החלב דליל יותר מאשר לאחר מכן, ומכאן שהשד עונה לתינוק על צרכיו, לא רק אלה הקשורים בהזנתו כי אם גם בצימאונו.

השימוש בבקבוק, מכל סוג, אינו מומלץ לתינוק יונק, אפילו בימים חמים, כל עוד הוא יונק על פי דרישתו.

מה הם הסימנים שהתינוק מקבל כמות מספקת של מזון ונוזלים?

  • התינוק רגוע, ואם הוא אינו רגוע, הוא יירגע עד מהרה אם יינק.
  • חיתולים רטובים. בשבוע הראשון מדובר בלפחות ארבעה עד שישה חיתולים רטובים ביממה. בשבוע השני - משישה עד שמונה חיתולים רטובים ביממה.
  • עלייה מתמדת במשקל, הניכרת משקילת התינוק בכל שבוע באותו מכשיר. אגב, תופעה ידועה היא הישארות באותו משקל, או אפילו ירידה במשקל, אצל בנים בשבוע שלאחר הברית, ואולם בחלוף עוד כשבוע צפוי התינוק להשלים את החסר.

ככול שתתמידי לתת לתינוק לינוק על פי דרישתו, כן ירבה החלב, וכן בהדרגה יהיו הפערים שבין ארוחותיו גדולים יותר. אמנם תמיד יהיו כאלה שימליצו לך להגביל את התינוק, שמא לא יוכל גופך לעמוד בתפוקה שדורש התינוק, או מחשש שהוא יהיה שמן מדי, אך אל לך להקשיב לדברים אלו, שכן ביטחונך העצמי ייפגע, ואם תשוכנעי בדברים הנאמרים לך, ייתכן שרק משום כך אכן תיפגע יכולת תפוקת החלב שלך. זכרי, כי את מכירה טוב יותר את צרכיו האישיים של התינוק שלך, והטבע מנווט אותך כראוי בלא כל עצה, הטומנת בחובה, לעתים, תוספות מלאכותיות למיניהן.

נסי לגרום לגופך ליצור יותר חלב, במקום להשתמש בתוספות מלאכותיות ובבקבוק. אם שלושת התנאים שהזכרתי לעיל מתקיימים, אין ספק שהתינוק מוזן משדך כראוי, אך אם בכל זאת הוא חש אי נוחות כלשהי או אי שביעות רצון, הרי הדבר אינו נובע מתפריט המזון שלו.

משברים או זינוקי גדילה

אי שקט פתאומי אצל התינוק יכול בהחלט להעיד על בעיה באספקת החלב. למשל, אם תינוקך מפתח מרווחים יפים בין ההנקות, ובאופן פתאומי מבקש לאכול בכל שעה או שעה וחצי (או אם אכל עד עתה בכל ארבע שעות, ופתאום הוא רוצה לאכול בכל שעתיים), ייתכן שהוא מנסה לומר לך שהוא רעב, ועלייך להכין לו אפוא יותר חלב. אולם אין פירושו של דבר שעלייך להוסיף לתפריטו תוספת חלב מלאכותית כלשהי. לא ולא. כל שעלייך לעשות הוא לנסות ולהגביר את תפוקת החלב שלך. המשברים הללו הם שכיחים וידועים, והתרחשותם מעידה בדרך כלל דווקא על התפתחותו התקינה של התינוק ועל עלייתו היפה במשקל. אם כן, הוא זקוק ליותר אוכל.

התקופות האופייניות לכך הן: לאחר ההגעה הביתה מבית היולדות, לאחר מכן במלאת לתינוק עשרה ימים עד שבועיים, בהיותו בן שלושה שבועות, לאחר שישה שבועות, שלושה חודשים ושישה חודשים.

לו השד היה בקבוק, יכולת להגביר את כמות המזון בקלות. ואולם גם במה שקשור בהנקה, כמות החלב תגבר בעקבות תאבונו המוגבר של התינוק, עד אשר יחזור שוב ליציבות בתאבונו. הגוף יתאים את עצמו לצורכי התינוק.

חשוב לדעת לזהות את התקופות הללו של תיאבון מוגבר, שכן יהיו בוודאי מי שייעצו לך במצב זה לתת תוספת מלאכותית בבקבוק, וכך למעשה יתחיל, שלא לצורך, תהליך של גמילה מוקדמת של התינוק מהשד. אם יש צורך בתוספת רצוי לתת אותה לא מבקבוק, אלא מכלי אחר כמו מזרק, טפטפת, כפית או אפילו ספל. אפשר לשאוב חלב מהשד, ולתת אותו לתינוק, ובלבד שלא ישתבש תהליך ההנקה. עם זאת, ברוב המקרים ניתן להגביר את התפוקה באמצעות הנקות נוספות, במקום לתת תוספות של חלב אם (או אחר) לתינוק.

זמני ההנקה

הדעות בשאלה כמה זמן יש להניק בכל שד רבות הן ומגוונות. בעבר רווחה הדעה, כי יש להניק עשר דקות בכל צד. לאחר מכן התגלו הבדלים בין "החלב הקדמי" לבין "החלב האחורי", ואז הובן שאם התינוק אינו יונק די צורכו, הוא לא יצליח להעלות בפיו את החלב העשיר יותר. אמנם יש תינוקות, שיצליחו לסיים את היניקה משד אחד בתוך חמש עד עשר דקות, אבל תמיד יימצאו אותם תינוקות הזקוקים לזמן ארוך יותר. כיום ההמלצה היא להניק עד אשר התינוק מראה סימנים שסיים. משסיים, הוא ישחרר את השד בדרך כלל בעצמו, בלי כל התערבות.

לאחר שהפסיק לינוק משד אחד, אפשר לקחת אותו בידיים - לשחרור אוויר בגיהוק - אבל אל תחכי יותר מדי; לא תמיד הוא יגהק, שכן בשד, לעומת בקבוק, אין אוויר. אם הוא נרדם, כדאי להחליף לו את החיתול. הדבר יעורר אותו, ואף יעודד אותו לינוק מן השד השני. רצוי להניק בכל הנקה משני הצדדים. הדבר רצוי במיוחד, אם מדובר בתינוק היונק לעתים רחוקות (בכל שלוש עד ארבע שעות). אם מניקים רק בצד אחד יחלפו בין שש לשמונה שעות עד שהשד השני יתרוקן, והדבר עלול לגרום לגודש. אם התינוק אוכל בכל שעתיים, יחלפו ארבע שעות בלבד עד אשר יתרוקן השד השני, ובמקרה זה קיים פחות סיכוי ליצירת גודש. יחד עם זאת, ככול שיש פחות גירוי, ייצר השד פחות חלב.